הקים חוות חקלאות עברית וביתו נהרס

סיפורו של מרדכי לדרמן שהקים חוות חקלאות עברית במקום ממנו הועלתה חיטה למקדש, והמינהל האזרחי הרס את המבנה היביל שהקים שם.

שמעון כהן , י"ז באייר תשע"ח

לדרמן בשדה
לדרמן בשדה
צילום: שחר כהן

הרס מיותר. לדרמן

ביומן ערוץ 7 הבאנו את סיפורו של מרדכי לדרמן, שהקים חווה לחקלאות עברית ליד הישוב מכמש, במקום ממנו הביאו חיטים למקדש.

להקמת המקום הגיע לדרמן לאחר שנות עבודה בהייטק, ולאחר השקעה כלכלית לא מבוטלת הרס המנהל האזרחי את הבית שבנה במקום, לטענתו מבלי לאפשר לו להעתיק את מקומו של המבנה היביל למקום אחר.

בראשית דבריו מספר ומזכיר לדרמן את דברי המשנה המספרת על מקורות החיטה שהובאה למקדש ומגדירה את החיטה שמגיעה ממכמש כ"אלפא לסולת", היינו החיטה המעולה ביותר, ובהתאם בחר את שמה של החווה שהקים.

"כשהגעתי למקום לא ידעתי שמשם הגיעו החיטים למקדש. ראיתי את הערבים זורעים חיטה וזרעתי גם אני חיטה, וראיתי שיש יתרונות לחיטה במקום הזה, השמש והחום מזרזים את הגידול והיובש המדברי גורם לשימור החיטה", הוא מספר ומציין כי דווקא במקום זה יש צורך בהשקעת אנרגיה ודישון מיוחדים שכן "רעייה מאסיבית של בדואים באזור גרמה לכך שהאדמה מאוד דלה באנרגיה. לכן צריך להשקיע הרבה בזיבול ובעבודת האדמה כדי להוציא מהאדמה תנובה רווחית".

לדרמן שם לו למטרה להשריש את החקלאות העברית ובשם מטרה זו הוא מזמין קבוצות צעירים לעבודת כפיים, ולמען מטרה זו ארגן גם פסטיבל חקלאות עברית. "הוצאנו המון כספים כדי לקיים את החקלאות אבל היא לא יכולה להיות על כתפיים של אדם פרטי, כי זו חקלאות שמאוד לא מניבה. דרושה תמיכה של תנועות ההתיישבות. זה בלתי אפשרי לאדם אחד. הגעתי מההייטק, השקעתי מאות אלפי שקלים ואת הפנסיה שלי אבל החקלאות לא מחזירה תוצאות.

״אנחנו משמרים את הנקודה של עם ישראל המגדל חיטה, ומגיעות קבוצות שקוצרות במגלים ומייצרים לחם, רואים את הארץ שממנה יוצא הלחם כשאומרים 'המוציא לחם מן הארץ'".

לסיוע למשפחה לחצו כאן

בחודש נובמבר האחרון הגיעו אנשי המנהל האזרחי והרסו את הבית שהקים במקום, ולדרמן מספר: "כבר קרוב לעשור אני בנווה ארז. בנינו בית חדש, יביל, כי ידענו שהמקום לא מאושר. עשינו את מה שאנחנו יכולים למניעת ההרס והתכוונו שאם ירצו להרוס נעתיק את הבית, אבל הסעד המינימאלי של קבלת התראה נחסך מאיתנו. אפילו משפחות מחבלים ארורים מקבלות הודעה שהולכים להרוס להם. וכשהמנהל מגיע כלום לא נשאר שם כלום. מאיתנו הסעד הזה של הודעה מראש נמנע".

על יום ההרס הוא מספר: "התקשרו אליי לעבודה ואמרו שאבוא מהר כי יש הרבה חיילים ליד הבית, וכשהגעתי ראיתי את כף הטרקטור מכה בבית והורסת אותו. אם רק היו מודיעים לנו הבית לא היה שם. האפקט שהמינהל ומשרד הביטחון רצו להשיג היה מושג בלי הרס. העתקה הייתה אמנם עולה לי כסף, אבל למה להרוס?".

"הם הביאו ערבים שפינו את הבית, חלק פינו וחלק השאירו. ארונות קיר חדשים, ארונות קיר, מזגנים ועוד נשארו והכול נהרס. הרסו את הבית ברוע לב. אני לא מצליח להבין איך עושים דבר כזה. מיותר לחלוטין".

מאז ההרס חיה משפחת לדרמן בטחנת הקמח שהקים במקום, "בתנאים לא תנאים, במבנה תעשייתי, ללא חלונות סגורים, עם גג לא סגור כמו שצריך, עם רצפה עקומה". מה באשר לימי הסערה והשיטפונות? "כשהגעתי לנווה ארז הקמתי אוהל שהפך לטחנת קמח ולמבנה שעומד בסערות, אבל זה לא בנוי למחיה. זה מפעל תעשייתי. השירותים מחוץ למבנה וכשהיו גשמים היינו יושבים שם עם מטרייה".

לנוכח סיפורו נשאל לדרמן אם הוא לא תוהה בינו לבין עצמו אם לא עשה טעות כשעזב את מרבצי הכסף של ההייטק ועבר לחקלאות. "אני חייב להודות שזה קורה לי. הייתי איש הייטק והרווחתי הרבה. אלה היו חיים מאוד נוחים עם רכב צמוד חדש וכל מה שצריך רק תישאר בעבודה. לעומת זאת עבודה בחקלאות היא קשה מאוד. סבלתי מטרור חקלאי בלתי נסבל, גנבו לי טרקטור, גנבו לי עגלה, פרצו פעמיים וגנבו את כל כלי העבודה, גנבו לי סייחה ועוד, אבל אני מאמין שהחיבור לאדמה הוא משהו מאוד עמוק.

״זו שליחות עצומה ומשהו עמוק. כשאדם עובד אדמה אי אפשר לנתק אותו ממנה. הרסו לי את הבית אבל אני עדיין קשור למקום. אי אפשר לנתק אותי מהמקום. הקשר לאדמה גורם לכך שאי אפשר לפנות אותי".

"אני בן 51, שערי הלבין מהקשיים האלה, אבל אני שם ואני וקשור לאדמה", הוא אומר ומתייחס לשיחות עם חבריו מימי ההייטק: "הם באים לבקר ואנחנו בקשר. זה מקום שאנשים אוהבים לבוא אליו ולמרות הכול אני כאן".

בימים אלה מבקש לדרמן את עזרת הציבור להמשך קיומה של החווה הייחודית שהקים, בעיקר לנוכח הרס הבית שהציב במקום: "יצאנו בפרויקט גיוס המונים עקב ההרס חסר התכלית וחסר הרחמים הזה. אנחנו מבקשים לבוא ולעזור לנו להשתקם מההריסות הללו, המפגש עם הרוע הוא מפגש קשה מאוד, חוויה לא פשוטה.

״אני מרגיש שבמשך שנים נתתי מעצמי המון למען ההתיישבות, קניתי קומביין לקצור תבואה והשקעתי המון בעצמי לעם ישראל וארץ ישראל, ועכשיו ספירת העומר, התחלנו את הפרויקט ונסיים אותו בשבועות. שתי המנחות שהובאו מכאן הן השם של החווה.

״זו המהות שלנו ואנחנו זקוקים לעזרת הציבור להרים את המיזם על הרגליים", הוא אומר וקורא לציבור לחבור למיזם 'גיב-בק' תחת הכותרת 'עוזרים ללדרמנים לבנות את הבית מחדש', "יש שם הרבה תשורות ממעשי ידינו, הקמחים שלנו, ליקר רימונים, שמן זית שלנו ודברים נוספים מהייצור שלנו".

מהמינהל האזרחי נמסר בתגובה לטענות כי "בהמשך לפרטים שנמסרו ובשונה מהנטען, האכיפה במקום התבצעה לאחר מסירת צו הפסקת עבודה, קיום ועדה בעניין המבנה הבלתי חוקי ומסירת צו בדבר אכיפה לבעלי המבנה. על כן, אכיפה במקום התבצעה בהתאם לנהלים ולסמכויות".

בשדה החיטה. לדרמן
צילום: מירי צחי

לסיוע למשפחה לחצו כאן