ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם, הפרופ' דן מיכמן, מתייחס בראיון לערוץ 7 להתבטאותו של יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, ולפיה רצח היהודים בשואה לא נעשה בשל דתם אלא בשל התנהלותם.
בפתח הדברים מציין פרופ' מיכמן כי מדובר בטיעונים שאבו מאזן אינו היחיד הטוען אותם, וכשנשאל אם מדובר בהכחשת שואה אומר מיכמן כי "זה לא בדיוק הכחשת שואה כי הוא טורח להגיד בהזדמנויות שונות שהשואה הייתה, כי זה מתחבר לנרטיב הפלשתיני הרחב יותר שמציג אותם כקרבנות של הקרבנות, ולכן זו לא הכחשה מוחלטת, אבל הטיעון כאן הוא חלק מטיעון אנטישמי ארוך שנים ולפיו יהודים קשורים לכסף ולכן מרגיזים את הסביבה ולכן הם שהביאו את זה על עצמם".
פרופ' מיכמן רואה את נאומו של אבו מאזן ככזה המגיע על רקע הדוקטורט אותו כתב במוסקבה בשנות השמונים, "ושם הוא מנסה להראות את שיתוף הפעולה האידאולוגי של הציונות עם הנאציזם. הוא רוצה, מתוך כוונה פוליטית וחוסר רצון ללמוד את האמת ההיסטורית, לתקוף את המפעל הציוני. זה מעציב משום שאחד הדברים שבהם אפשר ליצור התקרבות והבנה זה מתוך לימוד ההיסטוריה אבל אין רצון ללמוד את ההיסטוריה אלא ללכת אחר נרטיבים ומקומות אפלים".
באשר לאופן בו מתקבלים הדברים בעולם מציין פרופ' מיכמן את ההתעניינות הרבה בעולם סביב חקר השואה "ובמסגרות הללו הדברים לא מתקבלים ברצינות. צריך לראות את התגובות בעיתונות העולם המערבי. אבל יש חוגים הקרובים לזה. הם מצויים בחלקים של העולם המוסלמי ובמקומות שונים במזרח ומרכז אירופה, שם יש התעוררות של אנטישמיות, וכשקוראים את הכתבים רואים באופן חוזר ונשנה את עניין הקשר בין יהודים לכסף, יהודים וקונספירציה של ניסיון להשתלט על העולם וניווט המדינות מאחורי הקלעים. אלו אלמנטים שחוזרים על עצמם".
עוד מזכיר מיכמן את הבריתות בין גורמים ג'יהאדיסטים ובחוגים הללו לא עוסקים בהיסטוריה אמתית והאמירות הללו מתקבלות כאמיתות. עם זאת מציין פרופ' מיכמן כי קיימות גם מחאות ערביות נגד התבטאויות שכאלה ואת החוגים הללו יש לעודד. הוא מזכיר גם כניסות רבות לאתר יד ושם בערבית, ואנשים מהעולם המוסלמי מעוניינים להיחשף למידע ההיסטורי האמתי.
"הכרתי לפני כשנתיים מרצה מוסלמי מהאוניברסיטה המוסלמית בניו דלהי שבא ללמוד על האנטישמיות וישראל מרתקת אותו. הוא פעיל כדי להיאבק בדברים הללו. הוא רוצה לכתוב על השואה והתקבלות השואה בעולם המוסלמי בהודו", מציג מיכמן דוגמא ומוסיף את היכרותו עם מי שהקים את המסגרת ללימודי ישראל ויהדות באוניברסיטת רבת עמון, וגם הוא מחזיק בעמדות שכאלה, כך "שיש אנשים כאלה, אבל הם מיעוט. בין הפוליטיקאים יש מעט מאוד כאלה".
לטעמו של פרופ' מיכמן אמירות מסוג זה של אבו מאזן צריכות להיתקל בתגובות ברורות ולא בהתעלמות, כמו גם בנתונים שיבטלו את הטענות מבסיסם.
באש לשאלת הלקח שנלמד או לא נלמד על ידי העולם, אומר פרופ' מיכמן כי אכן ישנן מדינות שלמדו את לקח מלחמת העולם השנייה, והקמת האיחוד האירופי היא אחת מתוצאות הניסיונות להתמודד עם תופעת הלאומנות האירופית, ויש לישראל שותפים בעולם למאבק באנטישמיות והמדינות האוסרות הכחשת שואה בחוק הן דוגמאות לכך, "אבל מדובר במאבק סיזיפי. לכן יש במשרד החוץ מסגרת למאבק באנטישמיות".
"לפני מספר שבועות היה כינוס גדול שאליו מגיעים אנשים ממדינות שונות, והם השותפים שלנו, כך שניתן לומר שבהרבה מקומות למדו את הלקח, אבל צריך לראות את הדברים בעיניים פקוחות כי יש הרבה שלא למדו את הלקח ולא רוצים ללמוד את הלקח". מול אותם המסרבים להפנים את הלקחים ומקיימים פעילויות אנטישמיות חריפות המאיימות על קהילות יהודיות, יש להיאבק גם בהיבט המשפטי, סבור מיכמן. לטעמו הבושה שבעבר ליוותה את מחזיקי העמדות האנטישמיות נעלמה, בעיקר אצל הדור הצעיר יותר המאמץ את העמדות הללו, ולכן יש צורך בהמשך פעילות עם השותפים במדינות השונות ו"לא כל העולם נגדנו".