בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי והפעם עם הרב אריאל פריש

בן 39. גר בקריית שמונה, נשוי לרחל, אב לשישה. מנהל בית הספר ישיבתית חמ"ד דרכא המתמיד ור"מ בקיאות בישיבת ההסדר בעיר

עפרה לקס , י"ח באייר תשע"ח

הרב אריאל פריש
הרב אריאל פריש
צילום: מירי שמעונוביץ

התחלה/ אייר תשל"ט. אביו, פרופ' יחיאל פריש, עסק כל השנים בחינוך והיום הוא נשיא מכללת שאנן בחיפה. האם, ד"ר תרצה פריש, עסקה גם היא בהוראה והיום היא מרצה לחינוך. תחום העיסוק הזה מועבר בגנים. סבו ניהל בתי ספר יסודיים ובשנות הפנסיה את רשת 'מגדל אור' של הרב דוד גרוסמן. סבתא וסבא נוספים גם הם עסקו בחינוך. שישה ילדים, הוא הבכור.

שליחות/ כשהיה בן שלוש יצאה המשפחה לשליחות של חמש שנים בבואנוס איירס, ארגנטינה. הוא למד בשני בתי ספר שונים: עד אחת בבית הספר היהודי של הקהילה הישראלית, ואחרי הצהריים בבית הספר היהודי הכללי. "היו לי שתי תלבושות שונות".

מאבא לסבא/ בארגנטינה ניהל אביו את בית הספר שבו למד. כשחזרה המשפחה ארצה, הוא החל ללמוד ב'נתיב אליעזר, כרמל' שסבו ניהל. "חוויה מאתגרת". היו יתרונות - "תמיד יהיה מישהו שיפנק אותך, ישלח אותך לקיוסק לקנות משהו". וגם חסרונות - "כשיש בכיתה תסכול, אני הייתי המטרה לחיצי הכעס".

ישיבה תיכונית/ יבנה, הישיבה של כל החיפאים. ראש הישיבה הרב קליימן היה מחנך י"ב "המיתולוגי". הוא הגיע הישר מישיבת חברון לישיבה תיכונית עירונית, "לכאורה היה צפוי חוסר התאמה, אבל הוא החזיק את כולם וידע לחבר את כולם".

כולם/ "היכולת שלי ללמוד גמרא בעיון הייתה מתוך חניכה אישית שלו. החל מכיתה ז' הוא היה נותן לי בהפסקה קטע מהאחרונים ואומר לי 'תגיד לי בסוף יום מה הבנת'". כך השתכללה אצלו ההבנה והידיעה של לימוד הגמרא בעומק.

תנועת נוער/ בני עקיבא סניף כרמל. בכיתה ט' יצא להדריך את עולי אתיופיה שהתגוררו באתר קרוואנים, על חוף הים. "הליכה של 50 דקות לכל כיוון מדי שבת". בתחילה ירידה של 350 מטר, ובסוף השבת עלייה של הגובה הזה. היו קשיי שפה מרובים, אבל זה נתן משהו, תובנה שהבשילה בגיל בוגר יותר: "הצורך לגשר על שונות, מתוך הבנה שאנחנו חלק משלם אחד".

אוניברסיטה בתיכון/ במהלך השנים קפץ כיתה, ובמקביל ללימודים בכיתה י"א החל ללמוד מחשבים ומתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה. את השמינית סיים כשבידו תעודת בגרות ומאחוריו שנה אקדמית. המחשבה הייתה ללמוד לתואר במחשבים וללכת לצבא למקום שמשלב תרומה מתוך ידע טכנולוגי. אחר כך היה בטוח שישלים תואר שני בטכניון.

האהבה מקלקלת/ אחרי שהלך לישיבת ההסדר בקריית שמונה, התאהב בתורה. "עשיתי החלטה אידיאולוגית: את תפקידי בעולם התורה חשוב שאני אעשה. את תפקידי המדעי מישהו אחר יכול לעשות".

איתי לגבעתי/ החלום היה להיות חובש קרבי. המפקד מאוד רצה להוציא אותו לפיקוד, אבל לא הצליח לשכנע. אחת החוויות החזקות נרשמה במוצב כרכום, מוצב חודר בגזרה המערבית על גבול לבנון. כל המוצב מבוטן, לא מורידים אפוד לרגע. "קבלת שבת ראשונה, ופתאום 25 פצמ"רים בזה אחר זה. האדמה רועדת". מכיוון שהיה חובש קרבי ולא מצאו מי שיחליף אותו, הוא היה בכוננות מתמדת במוצב, "40 יום לא הורדתי נעליים". פוי.

בחזרה לישיבה/ ישיבת קריית שמונה הייתה לו בית, עד היום. הוא השלים את מבחני הרבנות ולמד לדיינות, ומשמש ר"מ בקיאות בישיבה. "בישיבת קריית שמונה יש מקום מדהים להתפתחות". שני ראשי הישיבה הם "שילוב נדיר, מגדלור". הרב דרורי "עם האישיות המיוחדת שלו והמקום המרכזי שלו בציבוריות", והרב קירשטיין "שמביא את לימוד התורה העיוני מכל הישיבות שבהן למד". גם את התלמידים הוא אוהב, "הם מדהימים. יש דינמיקה שיוצרת לימוד והתגדלות בחבורה".

אקדמיה/ במקביל לישיבה, המשיך את התואר במחשבים והוסיף תואר בחינוך. בהמשך עשה תואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה.

האישה שאיתו/ את רחל הכיר בעקבות החברותא הצעיר שלו, שאחותה של רחל נישאה לו. רחל היא עקרת בית "והמחנכת של הילדים שלנו".

הברכה/ איתן ואביטל, תאומים, בכיתה י"א. איתן לומד ב'מערבא' שבמתתיהו ואביטל באולפנא המקומית. שולמית, בכיתה ט', לומדת גם היא באולפנא, שמואל ודוד בכיתות ה' ו-ג' בתלמוד תורה ושירה בגן חובה.

קריית שמונה/ המיקום של הישיבה מאפשר לתלמידים "להיות בבועה" בתוך בית המדרש כל השבוע, ומצד שני ללכת למסלול יפיפה בשישי או במוצ"ש "בלי להתאמץ". לקריה יש אופי מיוחד. יש בה הרבה "תמימות ומסורתיות. וזה גם האופי של בית הספר".

בית הספר/ לישיבתית חמ"ד דרכא המתמיד הגיע לפני עשור, כשביום האחרון של החופשה הגדולה פנו אליו ושאלו אם יוכל ללמד מתמטיקה בחצי משרה, כי המורה הבריז. תוך שבועיים הוא החזיק במשרה מלאה ובשנים הבאות לימד מגוון מקצועות. במשך חמש שנים היה סגן ובשנתיים האחרונות הוא המנהל.

עם ישראל/ זהו תיכון מקיף, שמקבל כל תלמיד בקריית שמונה שמחפש חינוך דתי. הוא מונה 140 תלמידים שמורכבים מגוונים שונים, "תלמידים שאינם דתיים מהבית, חרדים שרוצים לעשות בגרות, בני מנשה, ישראלים ועולים וגם כיתת חינוך מיוחד".

הכלה/ "קריית שמונה היא מקום קטן. כולם מבינים שכולנו באותה סירה ולאף אחד אין זכות קיום בפני עצמו". התובנה מובילה לכך ש"בונים מסגרת שמאפשרת לקחת קדימה ולמצוא מכנה משותף". אבל הוא לא בעד טשטוש ההבדלים, להפך. "צריך להגיד מה הזהות שלנו, מה האני מאמין, ואז ליצור שפה אחידה".

אני מאמין/ הכול אפשרי. למשל, בית הספר עוסק בחדשנות טכנולוגית. המורים משתמשים במציאות מדומה ובמשקפי תלת מימד כדי להעניק חוויית לימוד אחרת. "הילדים למדו על מצרים, עשו סיור בנילוס והיו ליד פירמידה. החוויה שלהם היא חסרת פרופורציה לתלמיד שרק שמע שיעור על הנושא".

הפלא/ 40 אחוזים מתלמידי חטיבת הביניים מגיעים לחוגי פיזיקה על חשבון זמנם הפרטי, בעזרת 'סל מדע' של משרד החינוך.

תורה/ בית הספר מקיים תוכנית מדרשה שבמסגרתה תלמידי בית הספר עולים ללמוד עם הישיבה ושומעים שיעורים מרבני הישיבה והעיר. "כל מי שרוצה ללמוד, יכול לבוא וללמוד", בלי תנאים וחסמים. "זו תוכנית דגל. לתת מענה תורני מותאם לכל תלמיד".

רגישות חברתית/ לפני עשור החליט בית הספר לאמץ את בית העלמין הישן בעיר, שבו טמונים חללי צה"ל שנפלו בין השנים תשי"ז-תשכ"ב. הורי החיילים כבר הלכו לעולמם, והאחים הם כבר סבים וסבתות. מי שמתעקש לקיים מדי שנה את הטקס ולהצדיע לארבעת החיילים שטמונים שם הוא בית הספר. השנה דבר המשפחות השכולות הוקדש כולו לאמירת תודה לבית הספר. מרגש.

חלום/ "שבית הספר ייראה קצת כמו בארצות הברית. התלמידים יסיימו עם תעודת בגרות ונקודות לקראת תואר". הוא מאמין שזה מתאים לכל תלמיד. במקביל הוא שואף "להעניק לכל תלמיד את כל הכלים התורניים כדי שיוכל ללמוד תורה". העולם התורני, בעיניו, קודם לזה המדעי. הם מעודדים שילוב.

אם זה לא היה המסלול/ נראה שהיה מגיע לעולם המדעי ודרך זה תורם לצה"ל ולמדינה. "החלום היה תוכנית תלפיות של חיל האוויר".

רוטר/ בכיתה ח' התחנך על ידי הרב ישעיהו רוטר, מייסד האתר המפורסם. "הוא לא היה ר"מ טיפוסי. הישיבה הורכבה אז מר"מים חרדים. הוא אומנם היה חרדי, אבל התעניין מאוד בהייטק ומחשבים, אפשר היה לדבר איתו על הנושא"

להישאר בעולם התורה/ "זה מתאים רק למישהו שבאמת מבין שכשהוא לומד תורה הוא תורם לחברה ולא רק לאישיות שלו. זה תהליך עמוק שאדם צריך לעבור עם עצמו. רק כך הוא יכול להתמודד עם לחצים, להרגיש שכמו שהחבר החייל שלו מוסר את הנפש כשהוא בחברון, הוא גם מסר את הנפש, כי התורה מגנא ומצלא. לרוב העולם זה לא מתאים. זה נכון לאנשים שיכולים לקחת את השליחות ולהאמין בה".

המגרש הביתי

בוקר טוב/ בסביבות שש תפילה, ומשם לבית הספר, לקבל את התלמידים, אחד אחד, בברכת בוקר טוב. קפה ראשון נלגם בעבודה.

מוזיקה/ תמיד מתלבט בין קלאסית לחסידית, "בין השקט למלל".

שבת/ הוא משמש רב של קהילה קטנה שנקראת 'חסדי תחיה' ונמצאת בביתם של תחיה ואיש התקשורת מנחם הורוביץ. בכל שבת מתקיימת תפילה מיוחדת. הוא גם הבעל קורא הקבוע והנואם הקבוע בשבתות מיוחדות. "גם בשבת אני עובד".

אוכל/ "את האוכל של אשתי בלבד". והפייבוריט: "הסטייקים שלה".

פנאי/ טיולים עם המשפחה, ולימוד תורה. "לומד עם הילדים פרק תנ"ך במקום סיפור". הבת הייתה סגנית חתן התנ"ך המחוזי.

אחזקת הבית/ "התפקיד שלי הוא לעשות מה שאשתי אומרת". ביום שישי הוא הסו שף, "מביא, מנקה, מקלף. מה שצריך".

דמות מופת/ אבא. "איש שמסור לעשייה ולתרומה ללא גבול. כמות האנרגיה שלו היא בלתי נתפסת. זה מעורר השראה".

כשאהיה גדול/ "אם אזכה להמשיך לעשות את עבודתי כמחנך ולעסוק בתורה - והיה זה שכרי".

לתגובות: ofralax@gmail.com