בשבע מהדורה דיגיטלית

אחד ההישגים המודיעיניים הגדולים

יעקב נגל, ראש המל"ל בתקופת חתימת הסכם הגרעין עם איראן, נקרא לדגל עם הבאת המסמכים האיראניים לישראל, והיה אחד הראשונים לקרוא אותם

ניצן קידר , י"ח באייר תשע"ח

"האירופאים הבינו שצריך שינוי בהסכם". יעקב נגל
"האירופאים הבינו שצריך שינוי בהסכם". יעקב נגל
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לטוב ולרע, אף אחד לא הוכה בתדהמה כשראש הממשלה בנימין נתניהו חשף השבוע את הארכיונים של תוכנית הגרעין האיראנית.

הסקפטיים יכולים לצקצק בלשונם ולומר שהמסמכים שנחשפו לא מהווים שובר שוויון, אבל מי שקרא אפילו חלקים קטנים מהאוצר הבלום שנחשף יכול להבין את גודל ההישג.

יעקב נגל, מי שהיה ראש המטה לביטחון לאומי והיה הגורם המוביל בכל השיחות בניסיונות הישראליים לבלום את החתימה על הסכם הגרעין, הוא מאלה שנחשפו לעומקם של המסמכים. "ראיתי את החומר בשבועות האחרונים, ואין חולק שזה אחד מההישגים המודיעיניים הגדולים ביותר שהיו למדינת ישראל אי פעם", אומר נגל בריאיון לעיתון 'בשבע'.

"אני איש מודיעין וזו כמות חומר מטורפת, איכותית ואותנטית. היא נותנת לנו מבט פנימי לתוך תוכנית הגרעין, המדיניות, ההנחיות והמעורבות של רוחאני עצמו בהכול", הוא מסביר.

ומה המסר המרכזי שעולה מהמסכים הללו?

"שהם פשוט שיקרו לאורך כל הדרך. רואים במסמכים תוכנית של הטעיה והונאה שהם בנו כבר בשנת 2003 מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א – נ"ק). איך אפשר לעשות הסכם עם מדינה שהונתה את סבא"א על ימין ועל שמאל? הרי יש שם הסבר מדויק כיצד ואיך להונות את הפקחים של הסוכנות".

נגל, כאמור, שימש כראש צוות המומחים הישראלי שליווה את ההתרחשויות סביב הסכם הגרעין. "במשך שלוש שנים וחצי הייתי מעורב בנושא בצורה העמוקה ביותר. ישבנו מאות ואלפי שעות עם כל המדינות המעורבות, כדי להסביר להן על ההסכם – מה המשמעויות ומדוע זה רע, והצלחנו להכניס מעט שינויים".

האמריקנים, בתקופת ממשל אובמה, לא הבינו למה אנחנו כל כך דואגים.

"יש שלושה מצבים שההסכם היה יכול להגיע אליהם: יכול להיות הסכם טוב, הסכם רע או שלא יהיה הסכם. השוני בינינו לבין אובמה היה בסדר הדברים: אנחנו אמרנו שהכי טוב זה הסכם שמונע מאיראן להיות גרעינית לפחות במאה השנים הבאות. הבא בתור זה אין הסכם, ורק בסוף – הסכם רע. אובמה טען שהסכם רע טוב יותר מאין הסכם.

"עם זאת, אחרי חתימת ההסכם ביקר כאן שר האנרגיה האמריקני דאז, ארנסט מוניז, והחמיא לנו על ההישגים שלנו בתוך ההסכם. אמרתי לו שאנחנו רק הפחתנו מההסכם הרע, אבל גם שהוא נותר רע מאוד. אני חושב שרוב האנשים שמדברים על הסכם הגרעין בכלל לא קראו אותו, כולל לצערי לשעברים ישראלים שהופכים את עצמם למומחים מטעם עצמם שכל מה שמעניין אותם זה לתקוף את נתניהו".

נתניהו היה זה שהתריע במשך שנים בנושא האיראני. מדוע עכשיו אף אחד מאותם גורמים לא אומר לעצמו: "אולי צריך לחשב מסלול מחדש"?

"זה הדבר הכי אבסורדי. אני בכוונה מגזים כעת, אבל זה נראה כאילו גם אם מחר בבוקר נתעורר ונראה שהיה פיצוץ גרעיני בלילה באיראן, חלק גדול מאירופה כולל שרת החוץ האירופית מוגריני וגם כאן בישראל, יהיו מי שיאמרו שזו לא הפרה של ההסכם, הרי בהסכם לא כתוב שאסור להם לפוצץ. אנשים פשוט התאהבו בהסכם והם אומרים לעצמם 'לא משנה מה העובדות – אל תבלבלו אותנו עם העובדות'".

והעובדות מדברות בעד עצמן.

"יש את האמירה שהם לא הפרו את ההסכם. הרי מצאו כאן ארכיון, שהאיראנים הזיזו אותו ב‑2017, שנתיים אחרי ההסכם. זה הרי לא ארכיון שמעלה אבק וב-2003 סגרו אותו, זה משהו שמור וחי. נכון שלא הפכו אותו לתוכנית, אבל אספו אותו כדי שתהיה להם אופציה פתוחה. כדי שכשייגמר ההסכם הרע הזה, תהיה להם יכולת לרוץ קדימה להשיג את החומר הבקיע. הם בנו מאגר של ידע על איך בונים נשק גרעיני ושמרו עליו. אם זו לא הפרה של ההסכם – מה זו כן הפרה?".

מאוהבים בהסכם

כיום נגל כבר נמצא עמוק באזרחות, בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל של הטכניון, אך הוא מכיר את ההסכם לעומק, כפי שאולי אף אחד לא מכיר. כשהביון הישראלי השיג את המסמכים לפני כשלושה חודשים, הוא אחד הראשונים שנקרא לדגל כדי לסייע בניתוח ולתרום כאחד האנשים שיש להם את המבט המעמיק ביותר מהצד הישראלי.

"בהסכם הנוכחי יש שישה פגמים מרכזיים – שלושה בדברים שיש בתוכו ושלושה בדברים שאין בתוכו. הפגם הראשון שיש בתוכו הוא נושא הסנקציות – מה יהיה אחרי שתפקע עסקת הגרעין. הרי איראן תהיה ממש על סף הגרעין. הפגם השני הוא שההסכם נתן להם להמשיך לפתח את הצנטריפוגות המתקדמות, כך שיוכלו לפתח במהירות גדולה יותר משמעותית את החומר הבקיע לנשק כשבכלל לא נדע מזה. הפגם השלישי הוא כל נושא הפיקוח שבו הבטיחו משהו חסר תקדים, רק שאין בכלל פיקוח כזה.

"במה שלא נמצא בהסכם אפשר למנות את תוכנית הטילים של איראן, ההתנהלות האגרסיבית של האיראנים במזרח התיכון והעצמת הטרור בו, וגם העובדה שהסרת הסנקציות קשורה ללוח זמנים ולא להתנהלות האיראנית".

אירופה ראתה ושמעה. החומרים יגיעו לארגוני המודיעין של המדינות השונות וישראל גם תתדרך אותם. האם כל זה יחלחל ויוביל להבנה אירופית שחייב להיות שינוי?

"כפי שאמרתי, בסוף נראה שהאירופים, מוגריני והאחרים, מאוהבים בהסכם. אני אישית חושב שהאירופים מאוד לא מעוניינים שההסכם ישתנה, אבל בסופו של דבר הם ילכו אחרי האמריקנים. אם טראמפ ב‑12 במאי יהיה נחוש ויעמוד על דעתו, זה ייקח זמן, אבל בסוף האירופים יצטרפו אליו ולדעתי לפי הסדר הזה: בריטניה, צרפת וגרמניה.

"אי אפשר יהיה להתעלם מההצהרה של ראש הממשלה. החשיפה של החומר הזה תחלחל בוודאי. הרי בארכיון המדהים הזה יש דברים שלא ידענו בכלל – על אנשים, על אתרים, על ציוד. אני רוצה לראות שאירופה תתעקש עכשיו שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תבדוק את כל החומר הזה".

להערכות הללו של מי שהיה ראש המל"ל, מצטרף גם שגריר ישראל לשעבר בארצות הברית והיום סגן השר במשרד ראש הממשלה, ח"כ מייקל אורן. לדידו, אירופה היא זו שנדרשת לשנות את עמדתה ולא ארצות הברית.

"ראש הממשלה דיבר לא רק אל הציבור המשוכנע, אלא אל כל הציבור. האמריקנים, לא פחות מישראל, שונאים לצאת פראיירים, וההסכם הזה מוציא אותם הכי פראיירים. תומכי ההסכם טוענים שידעו שהאיראנים שיקרו להם מראש. אני שואל, אם כך - מדוע הכניסו תאריך תפוגה להסכם הזה? זה הרי לא הגיוני. השתתפתי בשיחות הכי רגישות עם האמריקנים במשך שנים. ידענו שלאיראנים יש תוכנית כזאת וידענו שהם משקרים – אבל לא ידענו לאיזו נקודה מתקדמת התוכנית הזאת הגיעה. לפני כמה ימים יצא ראש התוכנית הגרעינית של איראן, סלאחי, והכריז שאם ארצות הברית תפרוש מההסכם, איראן יכולה להעשיר היום אורניום באחוז גבוה יותר ממה שהיה לפני ההסכם. נשאלת השאלה איך הם השיגו את היכולת הזאת, אם לא דרך פיתוח התוכנית המנוגדת להסכם?".

טראמפ מעדיף שינוי

אורן טוען שאירופה רצתה מאוד ליישר את טראמפ לכיוונה, אבל כרגע נוצר מצב הפוך. "טראמפ היה נתון ללחצים בינלאומיים כבדים ביותר בזמן האחרון. ביקרו אצלו מקרון הצרפתי ומרקל מגרמניה והם כולם מפעילים לחץ. עד עכשיו הוא עמד איתן מול הלחצים, ודווקא בצד האירופי אני רואה תזוזות. לפני כמה חודשים, כשטראמפ אמר שהוא רוצה לבטל או לשנות את ההסכם, האירופים נעמדו מולו ואמרו לו: 'בשום פנים ואופן אנחנו לא זזים מילימטר מההסכם'. היום הם לא באים רק כדי ללחוץ אלא גם כדי להתחנן בפניו. הם מבינים שהם צריכים סנקציות על התוכנית הבליסטית של איראן, ושינוי של ההסכם. הם ילכו לקראתו כברת דרך, השאלה עד לאן".

אירופה מבינה את הכשל שבהסכם שנחתם ב‑2015?

"אני חושב שהאירופים הבינו כבר לפני כמה חודשים שדרוש שינוי משמעותי ושגם הם צריכים לחשוש. הצרפתים והגרמנים מושקעים מאוד באיראן ויש להם גם חששות מהאיראנים בעניינים נוספים. ארצות הברית לא נמצאת בטווח הטילים האיראניים, אבל גרמניה וצרפת כן – וזה משמעותי. הם הציעו לטראמפ הסכם מקביל, שאומר שההסכם הקיים לא ישונה, אבל במקביל יוטלו סנקציות חדשות, יהיה פיקוח בינלאומי הדוק יותר באיראן, ובהסכם החדש תהיה המשכיות שתמנע את תפוגתו בעוד שבע שנים. עד עכשיו, חשוב לומר, טראמפ לא מסכים לזה".

יש אפשרות ריאלית שטראמפ יחליט לסגור את הדלת מבחינתו על ההסכם הזה, גם אם אירופה אינה תומכת בכך?

"אני חושב שרוב הסיכויים שאם טראמפ יוכל להשיג שינויים הוא יעדיף את הדרך הזאת, ולדעתי גם אנחנו מעדיפים שכך זה יהיה. השאלה הגדולה היא אילו שינויים יתבצעו. מבחינתנו חשוב שיטילו סנקציות על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, שתהיה יכולת פיקוח אמיתית על כל הבסיסים הצבאיים בתוככי איראן, גם הרגישים ביותר, והחשוב מהכול: ביטול הסעיפים שאומרים שיש תאריך תפוגה להסכם הזה".

יעקב נגל מעריך שעמדתו של הנשיא טראמפ לא תושפע מההוכחות החדשות שהציג ראש הממשלה. "ההחלטה שלו לא תהיה קשורה בגילוי הזה של נתניהו, למרות שזה יעזור לו, כי כולם מבינים שההסכם הזה נולד מתוך שקר. בדצמבר 2015 הצהירו האיראנים שמעולם לא הייתה להם כוונה לתכנן תוכנית גרעינית ושאין להם תוכנית כזאת. בשביל מה הם חושבים שהמשטר האיראני בשנת 2017 שמר ארכיון של תוכנית גרעינית, כשהוא אומר שהוא מעולם ולעולם לא מתכוון להוציא לפועל תוכנית כזאת? סתם לצורך ארכיון? ואם מבינים שלא זו הכוונה, אז למה לחתום איתם על הסכם? רק כדי שיהיה הסכם שהצד השני יוכל להפר?" הוא תוהה.

איך יביאו את איראן מחדש למשא ומתן? הרי היא רק הולכת ומשמיעה הצהרות לוחמניות יותר.

"אני מזכיר שמה שעלול לקרות ב‑12 במאי זה שהנשיא טראמפ לא יאריך את הפסקת הטלת הסנקציות על הבנק המרכזי של טהרן. אני חושב שאם ארצות הברית תהיה נחושה, בסיכומו של דבר יש שתי אפשרויות: או שהדבר הזה יבוטל לגמרי, או שיהיה אפשר לתקן את ששת הפגמים שיש בהסכם, ואז הוא יהפוך להסכם טוב. עם הסכם טוב אני אישן היטב בלילה".

זה לא משחק

רגע לפני שראש הממשלה כינס ישיבת קבינט מיוחדת כדי להציג בפני השרים את ההישג המודיעיני בחשיפת הארכיונים של תוכנית הגרעין, סערה המדינה בשל כל מיני הדים תקשורתיים שרמזו שרוחות מלחמה מנשבות מכיוון ירושלים לעבר טהרן. שעות ספורות לפני כן בוצעה מתקפה על בסיסים איראניים בסוריה, שלמעט איראן אף אחד לא קישר לישראל. כמה נציגים משמעותיים של משמרות המהפכה חוסלו שם. ראוי לציין שעל מלחמה אף אחד לא דיבר, לא בקבינט וגם לא בתדרוכים אישיים יותר של ראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון.

מי שמגביר את הלהבות בנושא הם דווקא ערוצי התקשורת האמריקניים. רשת NBC הביאה לקראת סוף השבוע את דבריו של בכיר בממשל האמריקני, לפיהם "ברשימת המלחמות הפוטנציאליות בעולם – אין ספק שהקרב בין ישראל לאיראן נמצא במקום הראשון".

יעקב נגל חושב שמדובר בעיקר בספינים תקשורתיים. "אינני חושב שמישהו מעוניין במלחמה, לא הם ולא אנחנו. אני כמובן לא יכול לאשר שמה שנעשה בסוריה בוצע על ידי ישראל, יש מקורות זרים שמצטטים דברים ברוח זה. אני אומר דבר אחד מאוד פשוט, שאומרים גם בכירים במערכת הביטחון וגם אני אמרתי כשכיהנתי כראש המל"ל. יש שלושה דברים בסוריה שישראל לא תוכל לסבול: הראשון, התבססות איראנית בגבול הצפוני שלנו. הם לא יכולים להיות שם לאורך זמן משום שהם רוצים ליצור גשר יבשתי מטהרן ועד הים התיכון, דרך עיראק וסוריה. אני קושר את זה גם לנושא הגרעין, כי אם לא הייתה הטעות הטראגית של ההסכם, איראן לא הייתה הופכת להיות חלק מהפתרון אלא נשארת הבעיה.

"הדבר השני הוא העברה של נשק שובר שוויון לחיזבאללה דרך סוריה, והשלישי הוא שישראל לא תסבול בניית יכולת טרור נגדה בגבולה הצפוני. אני לא אומר שהפרה של אחד מהדברים הללו תוביל למלחמה, אבל אם צריך להגיע לעימות על הדברים הללו, אני מניח שמי ששמע את שר הביטחון ואת ראש הממשלה ואת הרמטכ"ל – מבין שזה לא משחק", הוא מסכם.