איילת שקד:
נגמר עידן עקירת יישובים ללא תכלית

''בהובלת הבית היהודי הוקם צוות שמצא דרכים חוקיות להכשרת ההתיישבות", אמרה שרת המשפטים. ח"כ סמוטריץ' קרא לנתניהו לאמץ את המסקנות.

ערוץ 7 , י"ט באייר תשע"ח

הבית היהודי
הבית היהודי
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) מברכת על מסקנות ועדת זנדברג - צוות משפטנים בין-משרדי הממליץ על שורה של מתווים משפטיים להסדרת מעמדם החוקי של אלפי בתים בעשות שכונות ומאחזים ביהודה ושומרון.

"נגמר עידן עקירת יישובים ללא תכלית ביו"ש", אמרה שקד. ''בהובלת הבית היהודי הוקם צוות שמצא דרכים חוקיות להכשרת ההתיישבות ביו"ש ולהפסקת החרפה של פינוי ישובים סתם, ללא סיבה אמיתית''.

לדברי שרת המשפטים, ''דו''ח זנברג נותן כלים משפטיים שתואמים את הדין הבינלאומי, להסדרת ההתיישבות ביו"ש''.

שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי) קרא לראש הממשלה לאמץ באופן מיידי את דו״ח זנדברג ולשים סוף להרס של בתים וישובים ביהודה ושומרון שהוקמו בעידוד ובתמיכת ממשלות ישראל לדורותיהן.

"ועדת ההסדרה קמה כדי להביא פתרון לאלפי בתים בהתיישבות הנמצאים בסכנה בשל עתירות של גורמי שמאל קיצוני והרשות הפלסטינית המנצלים לרעה את מערכת המשפט כדי לפגוע ולחבל בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון", אמר אריאל.

''הדו"ח מציב בפנינו, הממשלה, את האמת הפשוטה לפיה ניתן וצריך להסדיר את התיישבות ביו"ש לאחר 50 שנות התיישבות''.

השר אריאל הדגיש, ''אני קורא לראש הממשלה לאמץ באופן מיידי את הדו״ח ולשים סוף להרס ולחורבן המיותר והכואב של בתים וישובים ביהודה ושומרון שהוקמו בעידוד ובתמיכת ממשלות ישראל לדורותיהן''.

גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) קרא לראש הממשלה נתניהו לאמץ את מסקנות דו"ח זנדברג. ''חוק הסדרה וצוות ההסדרה מהווים פתרונות חשובים מאד עבור ההתיישבות. אני קורא לראש הממשלה לאמץ את מסקנות הדו"ח באופן מיידי", אמר סמוטריץ'.

''פעם אחר פעם מציגים בפני ראש הממשלה דרכי פעולה לתיקון עוולות היסטוריות ואם ראש הממשלה לא יאמץ זו תהיה בכיה לדורות, זה נכון לגבי ועדת ההסדרה וזה נכון לגבי פסקת ההתגברות. אדוני ראש הממשלה-נגמרו התירוצים", הוסיף חבר הכנסת.

נציין כי צוות המשפטנים בראשות עו"ד ד"ר חיה זנדברג, כיום שופטת מחוזית מוערכת ובעבר מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, הוקם על ידי רה"מ בנימין נתניהו על פי דרישת יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט, בהתאם להסכם הקואליציוני של מפלגתו עם הליכוד.

בעיתון "ישראל היום" נאמר כי המלצותיו המפורטות, המשתרעות על פני 200 עמודים, הוגשו עתה לשרת המשפטים איילת שקד, ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, לשר הביטחון אביגדור ליברמן ולשר החקלאות אורי אריאל.

חלק מהמבנים שבהם מדובר הוקמו ביישובים ותיקים על קרקעות שהוכרזו לפני 20 שנה ויותר כאדמות מדינה והוגדרו ככאלה באמצעות מה שמכונה "קו כחול", אלא שבדיקה מחודשת של המינהל האזרחי בשנים האחרונות העלתה שחלק מהאדמות הללו אינן אדמות מדינה. בעקבות זאת גילו לפתע שכונות שלמות ביו"ש, שהפכו ל"בלתי חוקיות".

הצוות המקצועי ממליץ עתה להסדיר ולהכשיר מחדש את המבנים שנגרעו על ידי צוות ה"קו הכחול" של המינהל האזרחי. היועמ"ש מנדלבליט כבר הודיע לבג"ץ שהוא מאמץ דרך פעולה זו.

הצוות גם ממליץ לחדול מכאן ולהבא מבדיקת "קו כחול" באזורים שבהם הוקמו מבנים על פי תוכניות מאושרות. הוא אף מציין שכך המליץ בשעתו מי שכיהן כמשנה ליועמ"ש עו"ד מייק בלאס, ובמרומז מותח ביקורת על המינהל האזרחי שיזם את הבדיקה המחודשת.

באשר לעשרות מאחזים ו"יישובי בת" שהוקמו על אדמות מדינה, אך הם נעדרים רצף קרקעי ליישוב מוסדר, מציע הצוות להגמיש את העיקרון התכנוני של "צמוד דופן". עיקרון זה חייב קרבה והצמדה ליישוב מוכר קיים.

בעניין זה הצוות מסתמך על חוות דעתה של חברת הוועדה בינת שוורץ, לשעבר ראש מינהל התכנון במשרד הפנים. שוורץ מציינת שגם כאשר לא נשמר העיקרון של "צמוד דופן", אפשר להביא בחשבון שיקולים נוספים, כגון מבנה טופוגרפי, אפשרות לקיים קשר תפקודי בין יישוב האם לשכונת ההרחבה, ואף את עקרונות מדיניות הממשלה.

הצוות המקצועי מציין שדרך אחרת לפתרון קושי זה היא באמצעות הכרזה על יישוב חדש, כפי שנעשה לאחרונה לגבי חוות גלעד. הצוות גם ממליץ לשקול כריית מנהרות או בניית גשרים ליישובים שהוקמו על אדמות מדינה אך מוקפים באדמות פרטיות.

חברי הצוות מציינים שאפילו הפקעת קרקע לצורך סלילת דרך גישה ליישוב באה בחשבון. הם מסתמכים על דבריו של שופט ביהמ"ש העליון בדימוס סלים ג'ובראן, אשר קבע כי "תושבי האזור הישראלים... אף הם נמנים עם האוכלוסייה האזרחית באזור", וכי "המפקד הצבאי מחויב לפעול גם לרווחתם... גם באמצעות פגיעה בזכויות קניין של בעלי זכויות בחלקות". עמדה זו אומצה גם על ידי היועמ"ש.

מתווה משפטי נוסף מתייחס ליישובים שההרחבות שלהם פלשו לקרקע פרטית, לרוב בסיוע או באישור זרועות הממשלה ולרוב בתום לב.

חברי הצוות מציינים שהפתרונות שלהם עולים בקנה אחד עם פסיקות בג"ץ ומבהירים שנצמדו לשלושה עקרונות: הקפדה מרבית על זכויות התושבים הפלשתינים בהתאם לכללי המשפט הבינ"ל; ניסיון להביא להסדרת התיישבות ביו"ש שהוקמה בתמיכת המדינה; ודבקות בחוק הקיים ביו"ש כיום.