איך מסדירים אלפי בתים ביו״ש?

חבר ועדת זנדברג להסדרת חריגות ההתיישבות: החוק הקיים, ללא כל חידוש בדין, מאפשר את הכשרת הישובים והשכונות, והחוק הבינלאומי תומך.

שמעון כהן , כ"א באייר תשע"ח

לא הורסים יותר
לא הורסים יותר
צילום: יניב נדב, פלאש 90



טוען....

בסוף השבוע דווח על מסקנותיה של ועדת זנדברג שהוקמה ע"י הממשלה ופורסת על פני כ-200 עמודים כלים משפטיים שאיתם ניתן למנוע הרס של בתים שכונות וישובים ברחבי יהודה ושומרון.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחד מחברי הועדה, ד"ר חגי ויניצקי, מומחה לדיני יהודה ושומרון מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט וראש מכון בגין למשפט וציונות, שסיפר על עיקרי הדברים, ובדבריו הוא מחלק את הסוגיות עימן התמודדה הוועדה לשלושה חלקים עיקריים:

"המקרה הנפוץ ביותר נוגע למקרים שבתים נבנו בשיתוף עם המדינה ועם תב"ע בתוקף עד שצוות 'קו כחול' גרע אותם משטח המדינה". על מה שהוביל לגריעה הזו מספר ד"ר ויניצקי מעט היסטוריה: "זה נובע מכך ששני שליש מהמקרקעין ביו"ש לא רשומים ברשם המקרקעין, ולמרות זאת המדינה רצתה לבנות ישובים על אדמות מדינה. לפני כשלושים שנה מנהלת המחלקה האזרחית ברפקליטות המדינה, עו"ד פליאה אלבק, בדקה את המקרקעין, יצאה לשטח, הזמינה מוכתרים לבדוק התנגדויות ולאחר מכן סימנה על מפה בטוש את שטח המדינה שעליו הוקמו הישובים, וכך הוקמו רוב הישובים ביו"ש".

"לאחר מכן בשנת 95' רצו להקים שכונה מסוימת ואמרו שבאמצעים של אותם ימים ניתן לגלות שהקו של טוש יכול לבטא פער של חמישים מטר ובוא נדייק את הקו, וכך אותו צוות בדק את כל הישובים ושכונות שנבנו כבר ללא שום צורך וללא שום טענה פלשתינית וכך התחילו לגרוע שטחים מקצות ישובים בלי שהייתה דרישה כלשהי. אותם בתים לא ניתן למכור אותם או לקבל משכנתא, מה שמשפיע גם על ערך הבתים".

ממשיך וויניצקי ומספר על חוות דעת שהוא עצמו כתב ונוגע ל'תקנת השוק' במגמה "לפתור את הבעיה הזו. הסעיף אומר שאם אדם עשה עסקה עם המדינה בתום לב הקרקע שלו והבניין שבנה מוגנים לחלוטין. חוות הדעת שלי אומצה על ידי היועמ"ש וכעת זה כלי שניתן דרכו להכשיר אלפי בתים".

ממשיך ד"ר ויניצקי אל הבעייתיות הנוספת שקיימת: "בעיה נוספת היא שבדרך כלל הפלשתינאים עיבדו אדמות בעמקים והאזורים הגבוהים היו אדמות מדינה שעליהם הקימו ישובים. הבעיה היא שבדרך לישובים צריך להקים דרך שעוברת בוואדי והתוצאה היא שהדרך לישוב הייתה בעייתית כי היא בקרקע מעובדת ובגלל שאי אפשר היה להכשיר את הדרך לא הכשירו את הישוב. אגב, בפסק בנושא עמונה קבע השופט ג'ובראן שניתן להפקיע גם לטובת הישראלים. היועמ"ש אימץ זאת כדרך פעולה וזה פותר בעיה שנייה שהייתה קיימת".

"החלק השלישי שהוא מועט אבל נוגע למאות יחידות דיור, נוגע לישובים שהתרחבו לקרקעות הרשומות כפרטיות ושם הדבר יותר מורכב. שם עמדנו על המונח 'שיהוי', אחרי 30-40 שנה שהבעלים לא מוחה לא ניתן להרוס את הבתים, מדובר בכלי משפטי מאוד ידוע".

על כך מוסיף ויניצקי ומעיר כי "אם רוצים להכשיר באמת את המקרקעין נדרש חוק ההסדרה שהוא כעת חלק מהדין הקיים. אמנם יש נגדו עתירה, אבל לדעתי אין אתו בעיה והוא יכול להישאר על מקומו".

על השאלה אם יש סיכוי שארגוני שמאל יעוטו על מסקנות הוועדה וימצאו דרכים שיביאו בכל זאת להרס בתים, אולי על סמך החוק הבינלאומי, אומר ויניצקי כי "הדו"ח שלנו מבוסס היטב ומתבסס על עשרות תקדימים של בית המשפט העליון וגם על בסיס החוק הבינלאומי".

בהקשר זה הוא מזכיר את התקדים הטורקי שבו נקבע שלא ניתן להוציא אנשים מהבית אחרי 35 שנה, זאת כאשר בקפריסין גורשו 200,000 קפריסאים מבתיהם על ידי הכיבוש הטורקי. "כאן בכלל לא מדובר על בתים אלא על מקרקעין שנגרעו בלי שום טענה פלשתינית, כך שגם מבחינת המשפט הבינלאומי אנחנו על קרקע יציבה", קובע ויניצקי נחרצות.

עוד מעיר ויניצקי ומזכיר למדינה כי הישובים ביו"ש הוקמו בעזרתה עם חוזים חוקיים לכל דבר, וכעת הרס יכול להביא את המדינה למצב בו תעמוד מול תביעות במיליארדים מצידם של המתיישבים, והפתרון המוצע כעת נעשה על פי החוק הקיים ללא חידוש של דין שלא היה, וכל שנותר הוא להורות לממונים על כך להתחיל לפעול על פי החקיקה הקיימת.