מומחים מתחומים שונים לטיפול בחולי לב

מנהל מרכז הלב בבית החולים 'שערי צדק' מציג את יתרונותי שיתוף הפעולה הרפואי של מומחים מתחומים שונים סביב כל חולה תחת קורת גג אחת.

אלירן אהרון , כ"ב באייר תשע"ח

פרופ' מיכאל גליקסון מנהל מרכז הלב בביה"ח שערי צדק
פרופ' מיכאל גליקסון מנהל מרכז הלב בביה"ח שערי צדק
צילום: אלירן אהרון

מנהל מרכז הלב בבית החולים שערי צדק, פרופ' מיכאל גליקסון, מספר בראיון לערוץ 7 על הטיפול החדשני המוענק במחלקת הלב של בית החולים, ובראשן השילוב בין מומחים מתחומים שונים החוברים לפעילות משותפת למען החולה.

"התפיסה המקובלת בכמה מרכזי לב בעולם והתחילה להתקבל גם בארץ היא שמאחר ובמכלול הבעיות של חולי הלב מטפלים רופאים מדיספלינות שונות – יש בהם מנתחים, יש קרדיאולוגים, יש רופאי שיקום וכו' – והתפיסה של מרכז לב אומרת שכל הגורמים האלה יחד מתפקדים יחד למען החולה. כלומר חולה לא עובר מהקרדיאולוגים למומחים, מקומה לקומה ומאנשים לאנשים אחרים אלא כל המומחים תחת קורת גג אחת נותנים לא את הטיפול באותו מקום".

פרופ' גליקסון מציין בדבריו כי המטופלים המגיעים למחלקה שלו אינם מגיעים בהכרח רק מירושלים אלא מכל רחבי הארץ, אם כי החולים הדחופים, כמו חולים עם אוטמים בשרירי הלב ובעיות דחופות שכאלה, הם אכן מתושבי ירושלים. "יש להדגיש שהמחלקה הקרדיאולוגית ב'שערי צדק' היא המחלקה הגדולה ביותר בארץ, כלומר מרבית חולי הלב עם בעיה משמעותית בלב מתאשפזים במחלקה קרדיאולוגית שהיא חלק ממרכז הלב. לאחר מכן עוברים תהליך של איבחון ולאחר מכן הטיפול במסגרת צינתור, ניהול הפרעות קצב או ניתוח, כל אלה תחת קורת ג אחת. סוג אחר של מטופלים מגיע אלינו לבירורים או טיפול, בין אם למערך המרפאתי ובין אם זה למערך האספוז, ואז יש קבוצות מקצויות שונות שהכירורגים הם רק אחת מהן, כמו שיקום, הדמיות, סיטי, MRI, אקו, יש קבוצה שמטפלת בהפרעות קצב, יש קבוצה של צינתורים".

לדברי פרופ' גליקסון איחוד הכוחות תחת קורת גג אחת מסייע לחולה והקשר הקיים בין המומחים, הישיבות המשותפת בהם מחליטים בתיאום כיצד לנהוג עם החולה ולאיזה טיפול להכווין אותו, כל אלה באים לידי ביטוי בטובתו המיידית של החולה.

בהמשך השיחה עמו מדגים פרופ' גליקסון את היתרון של החשיבה המשותפת בסיפורו של חולה שהגיע למחלקה עם הפרעות קצב קשות מאוד המסכנות את חייו ובכל הפרעה שכזו הוא היה מאבד את ההכרה. הטיפול בחולה זה היה כרוך בצריבה מסוימת של ההפרעה, אך עם זאת כלי הדם שלו היו חסומים ולא ניתן היה להגיע אל הלב דרך הרגליים, כפי שנעשה בדרך כלל לצורך צריבות. על מנת למצוא מענה למצוקתו אוחדו הכוחות ואנשי הצינתור יחד עם אנשי מחלקת הלב חברו על מנת להרכיב עבורו מעין לב מלאכותי זמני שהורכב במקרה ייחודי זה דרך הידיים ולאחר מכן ניתן היה להגיע אל הלב ולצרוב את הפרעת הקצב, "ובסופו של דבר הוא יצא בשלום ללא הפרעת קצב".

לקראת תום השיחה אתו מציג פרופ' גליקסון בסרט מתוך חדר הניתוח את האופן בו מתבצע שילוב הכוחות להכנסת מערכת התמיכה של הלב המלאכותי לחולה, ולאחר מכן מוכנס קטטר המאפשר לחפש ולמצוא את המקור להפרעות הקצב, פעולה שבסופה אין לחולה עוד הפרעות קצב, תמיכת הלב המלאכותי מוצאת לאחר 6-7 שעות והחולה יכול להשתחרר לאחר כמה ימים.

"אני מרגיש בשמים. כל יום זה אושר", מסכם פרופ' גליקסון את עבודתו ארוכת השנים במחלקה בפרט ובתחום הלב בכלל.