לזכרו. אורי אליצור ז"ל
לזכרו. אורי אליצור ז"לצילום: פלאש 90

יום השנה לפטירתו של אורי אליצור ז"ל צוין אתמול. חברו ושותפו לדרך, מנכ"ל "מעלה" רפי קפלן, אומר לערוץ 7 כי חסרונו של אורי מורגש היטב.

"כשאורי הקים את 'מעלה' אני עדיין הייתי במדרשת עפרה. בשלב כלשהו אורי הגיע אליי והוציא אותי לשיחה בדשא ואמר לי 'רפי אולי מספיק, היית פה אחת עשרה שנה, בוא ל'מעלה', בוא נעשה דברים גדולים'. הוא המשיך ללוות את הפעילות שלנו כחבר הנהלה עד שעזב אותנו לטובת לשכת ראש ממשלה של נתניהו בקדנציה הראשונה", מספר קפלן.

עוד מוסיף קפלן ומספר כי "כשנתניהו פגש את אורי אליצור הוא אמר לו שהוא האדם הכי חכם שהוא פגש. אורי, לא רק שהוא ידע לנתח דברים בצורה פנומנלית, הוא אף פעם לא היה מחויב להגיד את המצופה ממנו. תמיד היה מקורי ומחדש".

לדבריו אליצור היה שכלי אך גם רגשי במידה מדהימה, "לאחר מכן, כשהוא חזר אלינו, הוא תמיד הוביל את העסק בחכמה בתבונה ברגישות באנושיות עם המון נשמה. היה בן אדם מיוחד מאוד מאוד. הוא חסר לנו, ואני חושב שלא רק לנו אלא להרבה מאוד אנשים בציבור הישראלי".

"הוא רצה שבעם ישראל קודם כל יאמינו במדינה, יאמינו בנצח ישראל, ויבינו שעם ישראל חזר לארצו וצריך לשאת את זה בגאווה ולדעת שיש גם יעד למדינה הזאת. הוא היה מתפלא מאוד על כך שיש אנשים שכל הזמן מחפשים את רעת עם ישראל ולא מבינים את גודל הדור", אומר קפלן ובוחר להקריא שורות שכתב אליצור:

"אני נכנס לסופר ולפני שמתחיל לשים דברים בעגלה אני רק מסתכל סביבי, מי שרוצה יכול להתלונן על התור בקופה ואפשר גם להתרגז על שהעלו את מחיר הגזר, אבל מה לעשות, מעולם בכל הדורות בכל ההיסטוריה, מאז אברהם אבינו, לא היה ליהודים שפע כזה. בתורה כתוב 'ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון זית ודבש', ובסופר יש חמישים מינים של פירות וירקות יפים שטופים וטריים, ובכל כמה זמן מופיע שם פרי חדש שלא טעמנו".

לטעמו של קפלן שורות אלה מלמדות על העין הטובה בה ראה אליצור את העולם שסביבו. קפלן מסביר כי שאיפתו של אליצור הייתה להצמיח אנשים שרואים את הטוב, "זה מה שהוא רצה ש'מעלה' יהיה. לכן הוא הקים בית ספר לתקשורת. הוא רצה שיהיו אנשים בכיוון הזה גם בתקשורת. בתקשורת שומעים כל כך הרבה דברים רעים על עם ישראל ועל ארץ ישראל".

"לאחרונה שמעתי את סיון רהב מאיר אומרת שאם אתה פותח את הרדיו ושומע שמדברים דברים טובים על מישהו אז זה או יום העצמאות או יום הזיכרון. אורי אליצור רצה מישהו שידבר כל הזמן במיקרופון דברים טובים על ישראל, לכן הוא הקים את בית הספר לתקשורת ואחרי זה זה הפך לבית הספר לקולנוע, משום שהיה חשוב לו שיהיה גם טיפול בתרבות הישראלית ולא נפקיר את זה בידי אלה שמשתמשים בקולנוע ובתאטרון לכיוונים של פוסט ציונות ואנטי תורה".

עוד מעיר קפלן ואומר כי אך סמלי הוא שאורי אליצור נפטר בימים שבין יום העצמאות ליום ירושלים, "הוא היה מתמטיקאי. היה לו תואר שני במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, והוא אמר שהוא מתגעגע לימים שבהם הוא היה מורה למתמטיקה, אבל מצד שני היה לו גם תואר ללשון בעברית. הוא הלך ללמוד ספרות. הוא היה מלא רגש. לא ראיתי מישהו שהוא כל כך שכלתן וכל כך רגשי. מי שזכה להתפלל איתו ביום העצמאות ולראות את הדמעות שלו של אושר ולראות אותו פשוט מתעלה, זה היה משהו מיוחד".

"כל כך סמלי שהוא נפטר בתאריך הזה של בין יום העצמאות ליום ירושלים. הפעם האחרונה שבעצם הוא דיבר בציבור זה היה על במת יום העצמאות בעפרה שם הוא נשא את נאום הפרידה, ואיך שהוא דיבר על מה שהספקנו במדינה הזאת עד היום. כולם עמדו שם ובכו יחד איתו איך שהוא ככה נפרד מאיתנו בגאווה על כל מה שנעשה".