טיול עירוני - רחובות של התימנים

110 שנה לשכונת שעריים ברחובות, שהוקמה אחרי שבערב שבועות תרמ"ב ניתן האישור ליהודי תימן לעלות ארצה.

כתב וצילם: קובי פינקלר , כ"ד באייר תשע"ח

אור שרה
אור שרה
צילום: קובי פינקלר



טוען....

ערב חג השבועות, תימן. שליטה החדש של תימן נותן את האישור ליציאת היהודים ובשנת תרמ"ב, מגיע הגל הראשון של עולי תימן שנקרא "אעלה בתמ"ר" (בתמ"ר היא שנת תרמ"ב בשינוי סדר האותיות) ארצה.

הם עוברים מסע ברחבי ישראל דרך קבוצת כנרת, כפר השילוח ובסוף לפני 110 שנים מגיעים לשכונת שעריים ברחובות (חנוכת הבתים נעשתה מה חודשים מאוחר יותר בחודש תשרי).

תחילה שוכנו 7 משפחות בבית הוועד, והיתר במחסנים ובאורוות של האיכרים, אולם עם בוא הקיץ לא היו מקומות אלה ראויים, והם הקימו לעצמם כ-15 סוכות אקליפטוס במרכז המושבה.

מצוקת התימנים נגעה לליבו של אפרים זקס, מהאיכרים הנאורים והאמידים במושבה, והוא נעשה להם אב וגואל. באותה שנה קנה אפרים זקס חלקת אדמה בת 55 דונם, שהייתה שייכת ליעקב ברוידה, ונמסרה לוועד המושבה. החלקה ניתנה לתימנים, דונם למשפחה, במחיר נמוך ובתשלום לשיעורין.

במהלך השנים כולל בזמן מלחמת העולם הראשונה ואחריה, הגיעו קבוצות של עולים מתימן לשכונה.

נרכשו חלקות אדמה נוספות, והוקמו עליהם עשרות צריפים ובתים, חלקם על ידי קק"ל וחלקם על ידי התימנים עצמם. כך נוצרה בשעריים השכונה הגדולה ביותר של עולי תימן בישראל.

בתיה הראשונים של השכונה נבנו ברחובות קפרא, שבזי והרב משולם. במהלך השנים גדלה השכונה ונוספו בה רחובות ובתים. בשכונה בתי כנסת רבים, רובם קטנים ומשפחתיים, אם כי בעשורים האחרונים נבנו גם כמה בתי כנסת ציבוריים גדולים.

בית כנסת של פעם
צילום: קובי פינקלר

ולמה שעריים? לפי הויקיפדיה, על פי הסבר אחד, שמה של השכונה ניתן לה מתוך פיוטו של יהוסף בן ישראל "נראה בני ציון שהם קרויים עם בבליים, יבנה וציפורי ושעריים וירושלמיים".

הסבר אחר, משום שבעבר סברו ש"דוראן" (השם הערבי של רחובות) היא "שעריים" - עיר בנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו, ל"ו). הואיל והמושבה כבר נקראה "רחובות", ניתן השם לבתה הבכורה, לשכונת התימנים.

ומרחוב קפרא ושבזי, ליבה של שכונת שעריים, לדרך.

מוזיאון יהדות תימן

על פני 3 קומות ברחוב אברבנאל בשכונת שעריים (איך לא?) הוקם בשנים האחרונות מוזיאון ליהדות תימן ותפוצות ישראל. המרכז כולל משרדים, חללים מוזיאליים, ספרייה, חדרי עיון, כיתות לימוד, קפיטרייה ואודיטוריום, המונה 260 מקומות ישיבה. כל הפריטים, האוספים והתערוכות במוזיאון נתרמו על ידי בני הקהילה התימנית בארץ ומחו"ל ותורמים מקהילות שונות. עץ התמר, תופס כאן מקום מכובד, לצד דגם של בית כנסת, מגילות שונות, צילומים שנאספו לאורך השנים, שולחנות לימוד וכאמור הרבה אוספים. פרטים בטלפון 073-3946150

מוזיאון יהדות תימן
צילום: קובי פינקלר

בית הכנסת הגדול ובית העם

בפינת הרחובות בנימין (הברון רוטשילד) ו"מנוחה ונחלה" (שם החברה), שוכן מבנה בית הכנסת הגדול של העיר "אוהל שרה" שהוקם לפני 115 שנה ב-1903. סמוך לו בית העם שנבנה בשנת תרע"ב (1912) על ידי חברת "כרמל", חברה לשיווק יינות יקבי הברון, שהוקמה על ידי ראשי אגודת "מנוחה ונחלה", מייסדי רחובות.

בית העם, הנמצא בגב בית הכנסת, שימש ומשמש עד היום כמרכז החיים התרבותיים, החברתיים והציבוריים של המושבה.

הבאר העתיקה של רחובות

הבאר
צילום: קובי פינקלר

אי שם באמצע הרחוב, בצמוד לשכונות שערים ומרמורק, עומד לו בית ישן ששופץ לאחרונה והמאגד בתוכו מרכיב חשוב בספורה של העיר.

זהו בית הבאר השנייה של רחובות (הראשונה שוכנת מתחת לסניף בנק לאומי בעיר). כמובן שלא במקרה שוכן בית הבאר המשוקם ברחוב "מנוחה ונחלה" בעיר.

הבאר נחפרה ב- 1919 והיא תהפוך למרכז מבקרים המספר באופן חוויתי את מורשת העיר וסיפורם של מייסדיה.

באר זו נחפרה לאחר שהראשונה יבשה עקב הגידול בשימוש במים (פרדסנות ואוכלוסייה) ונבנתה בתוך מבנה סגור כדי להגן על המים מפני משתמשים לא רצויים.

עיריית רחובות, אגף מורשת במשרד ראש הממשלה בהובלת המועצה לשימור אתרים חברו להם יחד כדי לשקם ולשמר את הבאר שעומקה 26.5 מטרים המדופנת באבני כורכר מנוסרות.

הבאר אינה מוצג ארכיטקטוני ייחודי אך ערכה ההיסטורי - לימודי רב והיא מייצגת את החיים בראשית ימיה של רחובות כמושבה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

כדי לאפשר למבקרים לחוות את חווית הבאר נבנה מדרך זכוכית גדול מעליה המאפשר להביט מטה אל עבר עומקה המרשים בן יותר מתשע קומות.

והיכן אוכלים? במטבח התימני כמובן. יאמן סטריט בשוק רחובות.

המטבח התימני המסורתי כמעט ולא השתנה במאה השנים האחרונות.

עם העלייה לארץ ישראל, יהודי תימן הביאו איתם ניחוחות וטעמים רבים מן המקור ומנות רבות נשארו אותנטיות במשך שנים רבות, אך לאור המפגש עם ארץ ישראל ועם העוני בו חיו העולים מתימן מנות רבות נשכחו לטובת מנות פשוטות ומשביעות יותר המבוססות על קמח ומים.

כדור שלישי של יוצאי תימן - דור שנולד בארץ ,דור שנחשף למטבחים רבים מסורתיים ומודרנים, החזון הקולינרי של יאמן סטריט הוא חיבור שלושת הדורות -סבתא, אמא והילדים בתפריט בקונספט ייחודי.

המנות ביאמן נותנות כבוד למסורת ולטעמים המקוריים, תוך שהן מבטאות את מפגש הטעמים השכונתי שנוצר בין האמהות והסבתות של החברים מהשכונה יוצאי מרוקו, תוניס, ואפילו פולין ואירופה שנהגו להחליף סירים זו עם זו וליצור מטבח תימני ארץ ישראלי חדש.

אוכל תימני
צילום: קובי פינקלר

החזון של האחים כהן שמנהלים את המסעדה והשף בני בז'ה, הוא להגיש מנות מנחמות ,שמחות ועשירות בטעמים השואבות מן העבר וצועדות אל העתיד. כך הם עושים. הצליח להם החזון בצורה בלתי רגילה.

אוכל בכשרות מהודרת (הבשר גלאט), טעים, משמין.. ואיכותי. 08-9967772

פרטים על כל המבנים, סיורים עירוניים ולימוד מעמיק נוסף ניתן לקבל במוזיאון יהדות תימן המרכז את כל הפעילות.