דו"ח המבקר: מחדלים בפרקליטות

דו"ח חמור של מבקר המדינה חוסף מחדל מערכתי בנוגע לאסדרת האופניים החשמליים והזנחה קשה בטיפול במוצגים משפטיים בפרקליטות המדינה.

ערוץ 7 , כ"ג באייר תשע"ח

דו"ח המבקר מוגש ליו"ר הכנסת
דו"ח המבקר מוגש ליו"ר הכנסת
צילום: דוברות הכנסת

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם אחר הצהריים (שלישי) דוח בנושא זכויות הפרט, איכות חייו, בריאותו וביטחונו, לצד נושאים הכרוכים בשחיתות שלטונית, מאבק למען טוהר מידות וניצול לרעה של כספי ציבור.

בשנים האחרונות שם משרד מבקר המדינה דגש על ביקורות מערכתיות בנושאים בעלי השפעות רחבות, שעל הטיפול בהם מופקדים כמה משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות ומחייבים תכנון ותכלול.

חופש המידע

מבקר המדינה מצא ליקויים משמעותיים בכל הנוגע ליישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה, לעתים עד כדי הפרה של הוראות החוק.

חשיבות המענה לבקשות מידע מתחדדת כאשר מדובר בנושאים כבדי משקל ובעלי ערך לציבור הרחב, כגון זיהומי אוויר ומים, מיסוי של רווחים ממשאבי טבע, מוקדי סיכון בכבישים. אף נמצאו ליקויים במענה לוועדת הכנסת לגבי הקצאת תקציבים קואליציוניים. וכן במענה לבקשה לקבל יומני שרים לשנת 2016. בין המשרדים הבולטים במענה לא מספק על בקשות מידע מן הציבור - משרד רה"מ , משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה.

אופניים חשמליים

נושא נוסף שנבדק בבדיקה מערכתית הוא הסדרת השימוש באופניים ובכלים דו-גלגליים חשמליים במרחב העירוני. על פי נתוני המשטרה, בשנים 2013 עד 2016 נהרגו 76 אנשים בתאונות אופניים, אופניים חשמליים וגלגינועים וכן אושפזו בבתי החולים 7,852. 50% מהנפגעים היו ילדים עד גיל 14.

מדובר בטיפול לקוי של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. המבקר קובע כי על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לתת את דעתם בדחיפות לממצאי הדוח ולקבל החלטות אסטרטגיות בנוגע לאופן טיפולם בעניין. ''אין לקבל מצב מתמשך שבו משרד הכלכלה ומשרד התחבורה מטילים זה על זה את האחריות לפיקוח ולאכיפה'', כותב מבקר המדינה.

המאבק בעישון

על פי ארגון הבריאות העולמי, העישון הוא גורם המוות השכיח ביותר הניתן למניעה. תוחלת החיים של מעשנים נמוכה ב-10 עד 13 שנים בממוצע מזאת של בני אדם שאינם מעשנים. בישראל נפטרים בכל שנה כ-8,000 איש ממחלות הנגרמות מעישון.

בביקורת נבדק המאבק של גורמים שונים, ובראשם משרד הבריאות, בתופעת העישון. עלו ליקויים בתחומים שונים, ובהם מיסוי מוצרי הטבק, החקיקה בנושא העישון, אכיפת החוקים הקיימים, הסברה וחינוך בעניין נזקי העישון. גם משרד החינוך אינו נאבק בנחישות בתופעת העישון ופעילותו בנושא מצומצמת.

הכשרת רופאים

הביקורת חשפה ליקויים, המגיעים לכדי מחדל של משרד הבריאות ושל המל"ג, העלולים למנוע את השגת המטרה הלאומית שהסגל הרפואי יהיה איכותי וייבחר מהטובים ביותר. חלק ניכר מהרופאים המצטרפים למערך כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות (כ-40%) הם ישראלים שלמדו בחו"ל, במוסדות לימודים שרמתם ואיכותם אינה מפוקחת באדיקות ע"י המוסדות האקדמיים עצמם ומל"ג.

רבים מקרב בוגרי חו"ל אינם עוברים את מבחני הרישוי, וחלק לא מבוטל מאלו שעוברים אותם הצליחו בזכות בונוס נדיב שניתן להם.

נכי הנפש

לדברי המבקר, אחת האוכלוסיות השבריריות וחסרות הישע הם נכי הנפש. הביקורת העלתה ממצאים חמורים בנוגע לטיפול בנכי הנפש, בשיקומם ובשמירה על זכויותיהם.

"חמור שמשרד הבריאות לא פעל להסרת רבים מהליקויים שעלו בדוחות קודמים ואשר מסכנים את המאושפזים וצוותי הטיפול במחלקות הפסיכיאטריות. אין די בפעילויות המעטות שנקט משרד הבריאות כדי לצמצם את הפערים העצומים שנפערו במהלך 25 השנים האחרונות".

מבקר המדינה ממליץ על הקמת ועדה ציבורית שתדון בתכנון מערכת בריאות הנפש בישראל ובחיזוקה מתוך שמירה על זכויות המטופלים.

אפר פחם

אפר הפחם מכיל יסודות רעילים ויסודות רדיואקטיביים הפולטים קרינה מייננת בשיעור נמוך, אולם גבוה משיעורם בסלע ובקרקע הטבעיים. תהליך הסדרת השימוש באפר הפחם והפיקוח עליו מתאפיין באנדרלמוסיה.

נמצאו ליקויים משמעותיים בשיתוף הפעולה המתחייב מהצורך בהסדרת הטיפול באפר הפחם, שעלולים לפגוע בבריאות הציבור ובהגנת הסביבה. נוצר מצב שמדינת ישראל קירבה את אפר הפחם אל תושביה והעבירה את פוטנציאל הסיכון לתוך הבית פנימה - לקירות, לגידול צמחי מאכל ולגינון.

מסתננים

המבקר מצטט בדוח את את הפסוק מספר דברים - "וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם'', וכותב כי ''הממשלה אמנם קבעה מדיניות לעידוד עזיבה של זרים (ששונתה באחרונה), אך לצד זאת זנחה את גיבוש המדיניות לטיפול בזרים שעודם שוהים בארץ. אף שעברו שלוש שנים ממועד פרסום הדוח הקודם, נראה כי הממשלה נוקטת גישה פאסיבית אשר פוגעת בעיקר בחלשים שבין הזרים והחלשים שבין אזרחי המדינה.

''משרד רה"מ טרם גיבש מדיניות כוללת לטיפול בהם, ומשרדי הרווחה והבריאות לא השלימו את קביעת המדיניות בעניין זה, כל אחד בתחומו", נכתב בדוח המבקר.

נמצאו ליקויים גם בטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל שעליו אחראי משרד הפנים-רשות האוכלוסין וההגירה. מדובר בפיגורים ניכרים בטיפול בבקשות ובעיכובים מתמשכים בבקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה. כמחצית מכ-55,000 בקשות למקלט מדיני שהוגשו בישראל משנת 2009 ועד שנת 2017, טרם הסתיים. מתוך כ-2,500 בקשות של יוצאי חבל דארפור בסודן התקבלה החלטה רק בנוגע לשש מהבקשות.

רבנים נוסעים לחו"ל ללא אישור

מבקר המדינה מצא כי 22 מכלל 95 רבני הערים מרבים בנסיעות לחו"ל. חלקם שהו בחו"ל תקופות ארוכות מאוד, עד כדי מאות ימים, בנסיעות שלרבות מהן לא הייתה זיקה לצורכי תושבי העיר.

שמונה מ-22 הרבנים מרבי הנסיעות נסעו בתדירות גבוהה במיוחד - בארבע וחצי השנים האחרונות נסעו עשרות פעמים לחו"ל (אחד מהם נסע 87 פעם); ותשעה מהם שהו בתקופה זו בחו"ל יותר מ-26 יום בשנה בממוצע - המכסה השנתית של ימי החופשה המוקצים לרבנים.

14 מ-22 הרבנים מרבי הנסיעות שנאספו נתונים לגביהם (כשני שליש) דיווחו למועצה הדתית על פחות מ-80% מימי היעדרותם לצורך נסיעות לחו"ל, וממילא ימי ההיעדרות - שלא במסגרת התפקיד - לא נספרו במניין ימי החופשה שניצלו. שלושה רבנים לא דיווחו על נסיעותיהם כלל.

השווי הכספי של ימי ההיעדרות ש-12 רבני הערים מרבי הנסיעות לא דיווחו עליהם כנדרש בתקופה שנבדקה עומד על קרוב ל-1.3 מיליון ₪. בעקבות הביקורת הודיעו תשעה רבני ערים ויושבי ראש מועצות דתיות כי הם נערכים להשבת ימי חופשה שלא דווחו או שנרשמו ביתר, בהיקף כספי שמסתכם בכ-535 אלף ש"ח.

הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל

לדעת מבקר המדינה יש לבחון מחדש את ההסדר הקובע את סמכויות השר לבט"פ למינוי קצינים בכירים במשטרה. הליך מינוי ניצבים מתבצע על בסיס תשתית חסרה של כללים ומידע וב"ארבע עיניים" – שר ומפכ"ל בלבד. המשטרה אמנם השקיעה מאמצים ניכרים בבניית שיטת מינויים חדשה אך קיים עדיין חסר יסודי בהליך מינוי הקצינים הבכירים.

הממצאים מעוררים חשש לכך שלעיתים מתקבלות בהליך המינוי החלטות שרירותיות או שגויות, ולעתים אף החלטות שאינן שוויוניות ואינן עולות בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין; הדבר עלול לפגוע באמון הציבור באופיה הממלכתי, המקצועי וא-פוליטי של המשטרה.

מייצגי המדינה בערכאות- עיון וטיפול בחומרי חקירה בהליך פלילי

לאחרונה הוקמה יחידה חדשה במשרד מבקר המדינה - היחידה לביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות. זוהי הביקורת הראשונה שלה.

מדובר בתמונה עגומה של הזנחה קשה ומתמשכת בכל הנוגע לאחסון ושמירה על מוצגים. והדבר הביא לנזק ממשי ולאבדן מוצגים. הפרקליטות הגישה כתבי אישום רבים, למרות שהייתה ערה לכך שהמשטרה טרם העבירה לה את כל חומרי החקירה כמתחייב. מבקר המדינה גם העיר על מקרים שבהם הפרה המשטרה את איסור הפרסום מחקירות, פרסמה תיעוד של מעצרים וחשפה פרטים האסורים לפרסום על פי הוראות הדין.

היבטים בפעילות חברה ל':

וועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, הטילה חסיון על רובה ככולה של ביקורת זאת, על פי סמכותה בחוק. נמצאו ליקויים מתמשכים בתפקודה ובהתנהלותה של חברה ל' וקבוצת חברות הקשורות בה, שבחלקם חרגו מכללי מינהל תקין.

מן הראוי שהחשאיות תשמש אך ורק להגנה על האינטרסים החיוניים והביטחוניים של המדינה, זאת כדי לאפשר דיון ציבורי ראוי בנושאים המתאימים ולקדם תיקון אמיתי של הליקויים שהעלה משרד מבקר המדינה. על השרים האחראים ועל קבוצת החברות לוודא את תיקון הליקויים שצוינו בפרק ביקורת זה.

איפה הכסף?

היקף החובות הרשומים במאזן המדינה, בסך כ-55 מיליארד ₪, הוא רק חלק קטן מכלל החובות למדינה, שהביקורת העלתה כי אין מידע מלא עליהם. היקף חובות גדול במיוחד יש לרשות המסים, למוסד לביטוח לאומי, למשרד הבריאות, לרשות מקרקעי ישראל, למשרד הכלכלה והתעשייה ולכמה חברות ממשלתיות.

בשנת 2013 התקבלה החלטת ממשלה שנועדה להעמיק את פעילות גביית החובות בממשלה. ההחלטה לא קויימה בעיקרה. אף שידוע שיש לטפל בדחיפות בגביית החובות, שרבים מהם עלולים להתיישן.

היועץ המשפטי לממשלה קבע הנחייה בדבר הפעלת הליכי גבייה מנהליים שנועדה לאפשר גבייה של חלק מחובות העבר שטרם הוחל בגבייתם, ואולם אגף החשכ"ל לא הנחה את חשבי המשרדים לפעול מיד לאיתור ולמיפוי של החובות שבסכנת התיישנות. למעשה, אין כל דרך לדעת מהו היקף החובות שאבדה האפשרות לגבותם. כשמשרדי הממשלה הממונים על נקיטת הליכים לגביית חובות אינם עושים כן, הדבר פוגע בהכנסות המדינה ובעקרון השוויון.

מרכיבי ביטחון ביישובי העימות בפיקודים המרחביים

במשך שנים יישובי העימות לא מקבלים את מלוא מרכיבי הביטחון שהם זכאים להם על פי סיווגם. גם היקף המשאבים שמושקע בשיקום מרכיבי ביטחון ובתחזוקתם קטן מהנדרש על פי הצורך המבצעי.

עיקר התקציב להקמת מרכיבי ביטחון נמצא בידי היחידה להתיישבות במשרד הביטחון. היחידה הקצתה את תקציביה על פי סדר עדיפויות שקבע שר הביטחון אביגדור ליברמן, השונה מזה שקבע צה"ל האמון על הגנת היישובים ולא בהתאם לצרכים הביטחוניים אותם קבע צה"ל על בסיס ניתוח האיומים על היישובים .נמצא גם כי חוסר באמצעי קשר מתאימים פוגע ביכולת ההתקשרות שבין כוחות צה"ל לכוחות ההגנה ביישוב, דבר שעלול לעכב את תגובת הכוחות בעת חדירה ליישוב.