תביעה תקדימית נגד זייפני שטרות כסף

פרקליטות המדינה הגישה תביעה בסך 400,000 ש''ח נגד שני נאשמים שהורשעו בזיוף שטר כסף, בעקבות הפרת זכויות היוצרים של בנק ישראל.

ערוץ 7 , כ"ג באייר תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: אריה מינקוב

פרקליטות המדינה הגישה בשם בנק ישראל תביעה ראשונה מסוגה בסך 400,000 ₪ כנגד שני נאשמים שהורשעו על פי הודאתם בעבירת "זיוף שטר כסף", בעקבות הפרת זכויות היוצרים של בנק ישראל.

התביעה הוגשה כתביעת המשך להליך הפלילי ומטרתה שיפוי בנק ישראל בגין נזקים שנגרמו עקב מעשיהם של הנתבעים.

הנתבעים, יעקב מורסיאנו ורועי בר איתן, הורשעו בבית משפט השלום באשקלון על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכן בעבירות זיוף שטר כסף וזיוף מסמך.

לפי כתב האישום בו הורשעו, במהלך חודש ינואר 2017, קשרו השניים קשר לבצע סדרת פשעים שעניינה, בין היתר, ייצור וזיוף של שטרי כסף. הנתבעים רכשו והשיגו ציוד ייעודי לצרכי הזיוף ופעלו במשך מספר חודשים לזיוף שטרות של 200 ₪ בערך כספי של עשרות אלפי שקלים.

לפי כתב התביעה, "הנתבעים פעלו בתחכום רב, עשו שימוש במכשור טכנולוגי מתקדם ובידע, גייסו מקורות מימון למטרות ההונאה, המרמה, הזיוף וגניבת זכות היוצרים של הבנק, הפכו דירות באשקלון למוקד הפצת תוצרי זיוף ומרמה לכל חלקי הארץ, החדירו כסף מזויף לשוק בכמות ניכרת, והכל למען בצע כסף."

בגין מעשים אלו הורשעו הנתבעים ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל לצד עונשי מאסר מותנים וכן קנסות בסך 28,000 ₪ כל אחד.

כתב התביעה הוגש בעקבות הרשעת הנתבעים, בגין הפרת זכויות היוצרים של הבנק על ידם, מעבר להיותם מבצעי עבירות פליליות. הנתבעים העתיקו את השטרות המקוריים של הבנק, על עיצובם הגרפי המקורי, ושכפלו את השטרות לשם מכירתם והפצתם.

מטרת התביעה היא פיצוי הבנק בגין הפרת זכויותיו, כפי שזכאי כל נפגע עבירה, במנותק מהענישה הפלילית ובנוסף לה. בהקשר זה נכתב בכתב התביעה כי "המציאות העובדתית והמשפטית פשוטה, הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של הבנק בשטרות המופקים על ידו ועליהם לפצותו בגין הפרה זו. המסר בתביעה זו הוא כי מי שביצע עבירות חמורות יישא באחריות הפלילית למעשיו אך גם באחריות האזרחית."

עוד נכתב בכתב התביעה כי "תביעה זו עוסקת במקרה חמור בו הנתבעים קשרו קשר לבצע סדרת פשעים שעניינה יצור וזיוף של שטרי כסף בשווי עשרות אלפי שקלים. הנתבעים קשרו קשר זה במטרה למכור לאחרים, המעוניינים בכך, את תוצרי הזיוף על מנת שאחרים יקבלו באמצעותם סחורות ושירותים שונים.

''בכך, למעשה, הפכו הנתבעים ל'ספקים' של כסף מזויף לצרכי מרמה שונים תוך שהם מפרים את זכויות היוצרים של הבנק בשטרי הכסף וזאת כדי להפיק רווח כספי עבור עצמם'', נכתב.