בית המדרש החדש
בית המדרש החדשצילום: ישיבת דימונה

הישיבה התיכונית בדימונה בונה את בית הקבע שלה. על הישיבה, ייחודה והדרך לבניין הקבע שוחחנו עם אחד מראשי הישיבה, הרב דוד תורג'מן.

בראשית הדברים תהינו כיצד קורה שבדור שטוענים כלפיו שהוא מפונק כל כך, בני נוער מעדיפים לעזוב את הנוחות והקרבה לבית ההורים ולהרחיק עד דימונה כדי ללמוד תורה. הרב תורג'מן מעיר כי הוא עצמו אינו מכיר את הנוער המפונק שעליו מדברים. הוא מכיר דור ונוער אחר לחלוטין. "יש צימאון גדול אצל הנוער ואצל המשפחות והבתים. עם ישראל במקום מאוד שונה מהמקום בו היינו אנחנו כשחיפשנו ישיבה תיכונית. הגודל שאנחנו מתבקשים להמציא לנוער הוא גודל מסוג אחר, וצריך להתאמץ מאוד כדי לספק את מאוויי רוחו".

"המונים מתדפקים על דלתות הישיבות התיכוניות ומאות מתדפקים אצלנו, ובעיני זה פלא שעוזבים מקומות רחוקים ובאים לדימונה", מודה הרב תורג'מן ומוסיף: "אין תשובה לשאלה למה באים דווקא לכאן. חסד ה' הופיע במקום הזה ואנחנו אומרים תודה ובונים הלאה".

כשהוא מתבקש להציג את דרכה החינוכית של הישיבה אומר הרב תורג'מן: "צריך לסמן גודל, והגודל צריך להיות גודל בתורה. בשנותינו הראשונות הדגשנו עד כדי כך שלא איפשרנו – ואולי אקלקל בכך לשר החינוך – לימוד חמש יחידות מתמטיקה, כי רצינו לבסס את המרכזיות של התורה בחיים, שבית המדרש הוא מרכז החיים. אמרתי לאנשים 'אם יש לכם מה לדבר דברו את זה בבית המדרש'. אם מאפשרים לתלמיד להיכנס עם כוס קפה לבית המדרש, המשמעות היא שזה לא בית כנסת אלא מקום לימוד ואפשר ללמוד עם כוס קפה. יצאנו לדרך עשינו בתמימות והקב"ה מסייע לנו. יש סיעתא דישמיא גם בדרך החינוכית וגם בבנייה".

עוד ביקשנו את התייחסותו של הרב תורג'מן לסוגיה הטורדת את מנוחתם של מחנכים ומורים בכל העולם, סוגיית ההתמודדות עם הסלולארי, והוא משיב: "לכל ישיבה יש קווים אדומים. בישיבה שלנו החלטנו מראש, גם כלפי הר"מים, שיוגבלו למכשירים מאוד מסוימים, מכשירים טיפשים. הטענה שלנו היא שאנחנו רוצים לייצר קביעות ומרכזיות של התורה בחיים, והסוגיה של היסח הדעת היא סוגיה שכל בר דעת מבין אותה. אתה נמצא בבית המדרש עם אביי ורבא שאומרים כך וכך, ופתאום הקומונרית מתקשרת ומבקשת שתהיה שליח בשבת...".

עם הסחות דעת ברוח הקומונרית קצת יותר קל להתמודד ולתחום את השיח להפסקות, אך "מול הטרדת המנוחה שגורמת לנו להיות 'לא אנחנו' לא נוכל להשלים בכל אופן".

הישיבה כאמור בונה כעת את בית הקבע שלה, ועל כך שאלנו את הרב תורג'מן כיצד קובעים מסמרות, שכן בניית בית קבע משמעותה קביעת גודלו של בית המדרש ומספר הכיתות, גודלו של חדר האוכל והיקף המגורים ולכל אלה השלכות באשר לתכנון גודלה של הישיבה בעתיד.

"העיקרון הוא שהישיבה צריכה להיות קטנה. בעידן שלנו אי אפשר לחנך בהמון", משיב הרב תורג'מן. "בדור שלנו כל תלמיד צריך יחס אישי, בשם הרב שלמה זלמן אויערבך אמרו שהיום כל תלמיד צריך משגיח. אני לא יודע איך מסתדרים עם 400 או 500 תלמידים. קבענו שנעמוד על 250 תלמידים. זה יקר מאוד אבל קבענו שזה הסטנדרט שלנו".

ומה על כל אותם שמבקשים להתקבל לישיבה ונענים בשלילה? "מקימים עבורם עוד ועוד ישיבות", אומר הרב תורג'מן במה שמזכיר את אמרתו המפורסמת של הרב נריה זצ"ל.