למה זינק מספר הניסויים בבעלי חיים?

עלייה דרמטית נרשמה במספר הניסויים בבעלי חיים למטרות רפואיות בישראל. יו"ר הפורום הבינאוניברסיטאי למחקר ביו רפואי מסביר מדוע.

שמעון כהן , כ"ג באייר תשע"ח

ניסויים הכרחיים
ניסויים הכרחיים
צילום: פלאש 90

משרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים הציגו את נתוני 2017 בנושא ניסויים בבעלי החיים בישראל.

על הנתונים והפיקוח על הניסויים הללו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום המחקר הביו-רפואי, פרופ' ג'והן פינברג.

על פי הנתונים שהתפרסמו מספר הניסויים בישראל הוכפל ואף למעלה מכך מחצי מיליון ניסויים בשנת 2016 למיליון ורבע בשנת 2017 ופרופ' פינברג נשאל אם אכן מדובר במספרי ענק, או שמי שמצוי בעולם המחקר יודע שמדובר בנתונים סבירים.

"זה נשמע הרבה אבל העלייה במספר החיות לניסויים מגיע מהעלייה בשימוש בדגים למחקר", משיב פרופ' פינברג המציין כי על אף שלדגים יש מה שנקרא 'דם קר' יש מקום רב לחקר רפואי דרכם בהיותם בעלי עמוד שדרה ונתונים נוספים.

"בשנים קודמות לא היה מספר גבוה כל כך של דגים. בשנה שעברה היו מאתיים אלף דגים והשנה עלה המספר לשמונה מאות וחמישים. העלייה הזו נובעת מכך שיש דג קטן שנקרא דג הזברה שיש לו יתרונות רבים וחוקרים את הפעילות של תרופות עליו וחקר הפיזיולוגיה שלו כדי להבין את המעבר מעובר ליצור חי ושלם". עוד מעיר פרופ' פינברג כי מספרם הגדול של דגים באוכלוסיית בעלי החיים שבהם מתבצעים ניסויים נובע גם מכך ש"צריך לקחת די הרבה פריטים ויש הרבה קבוצות בכל ניסוי. יש גם שימושים נוספים כמו להראות שטיפול מסוים לא גורם להשפעות טוקסיות על יצור חי. צריך גם לבדוק את נושא גידול דגים למזון ולשם כך צרך לשמור על בריאות טובה של הדגים".

פרופ' פינברג נשאל אודות האישור לכל ניסוי וניסוי והוא מבהיר כי "צריך אישור על כל דג ודג ועל כל עכבר ועכבר. זה מוסיף הרבה עבודה לחוקרים אבל זה מה שמקובל בארץ ובעולם. דרוש פרוטוקול למה צריך את הניסוי ולהצדיק את מספר החיות. אנחנו מנסים ליישר קו עם ארצות העולם שמנסות לצמצם את השימוש בבעלי חיים בקמפיין בינלאומי וזה כולל גם את הדרישה לעידון הניסויים. אנחנו מנסים לצמצם את מספר החיות ולכן כל חוקר צריך להצדיק ולספר כמה חיות ומה נעשה בהן".

כשנשאל אם להערכתו כל הניסויים בבעלי חיים בישראל נצרכים הוא משיב: "אני לא נמצא במקום שבו עוברים על כל הבקשות, אבל יש ועדות וישנה המועצה מטעם משרד הבריאות שעוברת על כל הבקשות ועל ההצדקה בשימוש והסיבות האתיות. כל זה נבדק ברמה גבוהה. הם אלה שנותנים את החותמת לכך".

בדבריו מציין פרופ' פינברג מגבלת סינון נוספת שמובילה לצמצום הניסויים והיא מגבלת המימון. "חוקר שרוצה להעמיד מחקר כזה צריך לדאוג למענק מחקר, זה כסף שישמש לו להעמיד מחקר יקר כזה, ולכן הוא צריך להצדיק את המחקר כדי שסוקרי המענקים יראו שהניסוי נצרך להבנת פעולת הגוף, פיתוח תרופות או סיבות אחרות".

באשר לקמפיין הבינלאומי נגד ניסויים אומר פרופ' פינברג: "יש אנשים שמאמינים שאסור להשתמש בחיות למטרות של ניסויים וזה מבוסס על האמונה שלהם, שמבחינה אתית אנחנו לא יכולים לנהוג בחיות כמו שנוהגים בבני אדם שמשתתפים בניסוי, אי אפשר לשאול להסכמתם. אפשר להתווכח עם התפיסות הללו ברמה הפילוסופית ואחרת. עבורנו, החוקרים, מה שחשוב זה לדעת שאנחנו צריכים את המחקר הזה כדי להבין תהליכים של מחלות קשות. יש הרבה מחלות שאין לנו טיפול עבורן וצריך לדאוג לפתח תרופות וטיפולים חדשים. אנחנו מאמינים שהסבל האנושי מהמחלות האלו גדול ומצדיק שימוש בחיות. צריך גם לזכור שמדובר בסבל ארוך שנים שמשפיע על משפחות שלמות, לכן אנחנו מאמינים שהשימוש בחיות הוא נכון ולצערי יש אנשים שלא מבינים את ההצדקה של השימוש בבעלי חיים ומנסים להתנגד לזה בדרכים שונות, כולל ציטוטים של דברים שאינם לגמרי נכונות".

"דוגמא לכך היא שהם טוענים שצריך להשתמש בחלופות. יש חלופות במספר מוגבל של אפשרויות, אבל עדיין צריך את החיה השלמה שיש בה את כל התאים, הרבה סוגים של תאים ורקמות, אלו תהליכים שלא מבינים עד הסוף ולא נוכל להביא מזור לכל המחלות בלי המחקר הזה".