פשרה או אחיזת עיניים?

בעקבות הדיווחים אודות פשרה המתגבשת בין נתניהו לכחלון שתגביל את היכולת לפסול חוקים, בדיקת התנועה למשילות מגלה: הפשרה חסרת משמעות

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ג באייר תשע"ח

הרכב של תשעה לא מספיק? בית המשפט העליון
הרכב של תשעה לא מספיק? בית המשפט העליון
צילום: נעם מושקוביץ

מגעים מתקדמים נערכים בשעות האחרונות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו לבין השר משה כחלון בנוגע למשבר פסקת ההתגברות.

על פי הצעת ראש הממשלה פסקת ההתגברות לא תחוקק, ובמקומה תוסדר בחקיקה סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים, אולם יוטלו עליה מגבלות.

על פי המגבלות המסתמנות, פסילת חוקים תוכל להתבצע רק ברוב של 6 או 7 שופטים מתוך הרכב של לפחות 9 שופטים.

אולם, בדיקה שערכה 'התנועה למשילות ודמוקרטיה' העלתה כי רוב מוחץ של החוקים שפסל בית המשפט העליון נפסלו בהרכב של תשעה שופטים ובתמימות דעים.

שלשת חוקי המסתננים נפסלו בהרכב של 9 שופטים. גם שני חוקי הגיוס נפסלו בהרכב של 9 שופטים. סעיף הפיצויים בחוק החרם נגד ישראל וכן חוק טל לפטור מגיוס בני ישיבות וכן חוק ערוץ 7 נפסלו על ידי בית המשפט בהרכב של תשעה שופטים.

חלק מהחוקים הללו נפסלו פה אחד כמו חוק ערוץ 7, חוק המסתננים הראשון וחוק החרם. גם החוקים האחרים נפלו ברוב גדול מאד, של שמונה ושבעה שופטים מתוך הרכב של תשעה. כך עולה מהנתונים שפרסמה התנועה.

עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה אומר כי "קביעה בעניין פסילת חוקים היא קביעה ערכית, שעוסקת בשאלות כמו 'תכלית ראויה' או מאזנת בין ערכי יסוד חשובים ומוסכמים כמו כבוד האדם וביטחון המדינה או ערכי הלאום. בשאלות הללו אין לשופטים כל יתרון על אדם אחר".

לדברי רוטמן "אם בכל זאת מעוניינים בכנסת לאפשר לבית המשפט במקרים חריגים וקיצוניים לבטל חוקים, הדבר חייב להישמר למקרים בהם 'דגל שחור מתנוסס מעל החוק', וקביעה שכזו ראוי שתיעשה רק כאשר כלל שופטי בית המשפט העליון, פה אחד, סבורים שהחוק פסול".

רוטמן מסביר, "אם הדבר שנוי במחלוקת ערכית, אין מקום לקבל את עמדת שופטי בית המשפט העליון יותר מעמדת נבחרי הציבור בכנסת".

ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, ד"ר אביעד בקשי, מצטרף אף הוא להתנגדות להצעה, "ההצעה לקבוע לראשונה בחוק סמכות לבית המשפט העליון לבטל חוקים ברוב של שישה שופטים נגד שלושה, שגויה מן היסוד. מדובר במתן הכשר למהפכה החוקתית, מבלי לקבל כל מרכיב מאזן בתמורה. ראשית, כבר כיום פסילות חוק מתרחשות בדרך כלל בהרכבים מורחבים של בית המשפט העליון. שנית, מוכח שוב ושוב שברגעי האמת נשיאות ונשיאי בית המשפט העליון בוררות את הרכב השופטים שישב בתיק. בהינתן שיטת המינויים לבית המשפט העליון הכפופה בפועל להסכמת נשיא בית המשפט העליון, הנשיאה תוכל ללא קושי לברור מתוך חמישה עשר שופטי בית המשפט העליון חמישה שופטים שיצטרפו אליה לפסילת חוק".

"לכן, התיקון הנדרש בהיבט של הרכב השופטים הנדרש לפסילת חוק הוא בראש ובראשונה לקבוע חובת דיון בהרכבו המלא של בית המשפט העליון, כמקובל בארצות הברית ובמדינות בולטות נוספות. מעבר לכך, בהינתן העובדה שישראל לא אימצה חוקה ושיטת מינוי שופטים חריגה בחוסר ייצוגיותה, יש לדרוש כי פסילת חוק תתבצע רק בהחלטה פה אחד של בית המשפט העליון. פסילת ההכרעה הדמוקרטית אינה עניין של מה בכך ואם בבית המשפט העליון עצמו יש מחלוקת אזי אין הצדקה לפוסלה", מוסיף בקשי.