להיות אחות: ''נתינה בלי גבול''

מטר ליבוביץ׳, אחות ראשית בבית החולים הדסה. לא מתחרטת על הבחירה במקצוע התובעני, "משמרות לילה ויום, שבתות וחגים, מקצוע עם שליחות"

בני טוקר , כ"ה באייר תשע"ח

מטר ליבוביץ'
מטר ליבוביץ'
צילום: דוברות הדסה

מטר ליבוביץ', אחות ראשית במחלקת נשים בהדסה הר הצופים ותושבת מעלה לבונה, מספרת לערוץ 7 על תחושת השליחות שמלווה אותה בתפקיד התובעני כל כך.

לרגל יום האחות הבינלאומי אומרת ליבוביץ שמדובר במקצוע עם נתינה בלתי סופית. "זה אחד המקצועות הכי מדהימים בעיניי, גם מצד הנתינה וגם מצד המגוון הגדול של אפשרויות עבודה", אומרת ליבוביץ', ''אפשר לעבוד עם ילדים, מבוגרים, נשים וגברים. יש עבודה בבתי חולים, בקופות חולים או בבתי ספר. יש עבודה במשמרות או עבודה קבועה".

ליבוביץ' מספרת איך האחיות נמנעות מלהגיע למתיחות מול בני משפחה או עם החולים גם בזמנים הקשים, "אנחנו נמצאות במפגש תמידי עם המטופלים ולרוב מכבדים אותנו, רוב המטופלים באים ממקום טוב של הערכה גדולה ובאמת מבינים את המקום של העשייה שלנו.

''יש מצבים פחות נעימים אבל אני משתדלת לעשות הכל כדי שלא נגיע למצבים קיצונים, לעצור את זה לפני כן בשיח ובדיבור. לאחרונה שלחו כמה אחיות לקורס גישור לאחיות שנותן כלים לעשייה היום-יומית כשאתה כל הזמן במפגש עם אנשים שזקוקים לך וזה גם עוזר בכלל בחיים".

לדבריה אין ספק שמדובר במקצוע מאתגר עבור אמא. ליבוביץ' מתארת את חיי משפחתה: "הבעל משחק תפקיד מאוד משמעותי. התמיכה בבית היא קריטית ואני מצדיעה לבעלי. לפעמים זה יכול לבאס קצת שיוצאים לעבודה אחרי סעודת שבת אבל כשאתה יודע שהמקום שלך זקוק לאנשים טובים שיצאו ויתרמו גם בזמנים כאלה אז באמת אי אפשר להשאיר לבד".

ליבוביץ' מציינת כי אפשרויות ההשתלבות לנשים דתיות גדול יותר, "אמא שלי גם הייתה אחות ודווקא בגלל זה לא חשבתי שגם אני אהיה אחות, רציתי לעשות משהו שונה, אבל ראיתי שאני מתחברת לתחום הזה שלהיות מחובר לאנשים וזה המקצוע שבו אתה מחובר לאנשים.

''מעבר לכך יש את העניין של הידע והמקצועיות, לומדים ארבע שנים ויש היום הרבה בתי ספר גם עם תואר ראשון ועם אווירה דתית וזה כמובן מאוד מקל", היא מסבירה.



טוען....