בשבע מהדורה דיגיטלית

איראן על הברכיים

נתניהו ייעץ לטראמפ להוריד את איראן על הברכיים ולהזכיר לה שהאיומים דרך הכיס הם אלו שהביאו אותה מלכתחילה להסכם הגרעין

ניצן קידר , כ"ה באייר תשע"ח

לא ירצה להישאר מבודד. חסן רוחאני
לא ירצה להישאר מבודד. חסן רוחאני
צילום: Reuters TV

לו היו הבחירות נערכות היום, מפלגתה של אורלי לוי בסבירות גבוהה לא הייתה עוברת את אחוז החסימה. גם כולנו הייתה נחלשת. אביגדור ליברמן היה זוכה לעדנה מחודשת. והליכוד? שם היו קוצרים את מרבית הפירות של השבוע האחרון.

השורות הללו לא מבוססות כמובן על סקר, אלא על היכרות מעמיקה עם המערכת הפוליטית בישראל. אגב, לדעתי, אם הבחירות היו נערכות ביום שלישי הקרוב, רגע אחרי חנוכת השגרירות, כל התרחיש שנכתב כמה שורות למעלה היה רק מתעצם.

הפרישה של טראמפ מהסכם הגרעין, בשילוב עם המצב הביטחוני המתוח מאוד בגבול הצפון, מניחה על השולחן הפוליטי נושא אחד מרכזי שמאפיל על כולם: הביטחון. כשזה נוגע לנושא הזה, קשה מאוד ואולי אף בלתי אפשרי להתחרות בבנימין נתניהו. כל מילה תקטין את עוצמת הניצחון שרשם השבוע ראש הממשלה. האיש ששנים מוצג בבירות אירופה כגוזמאי בכל הקשור לתוכנית הגרעין של איראן. האיש שכאן בישראל הוצג כהיסטרי על ידי חלק מראשי מערכת הביטחון בעבר, האשמות שאומצו במהרה על ידי האופוזיציה שלו. והנה, מגיע נשיא ארצות הברית ונשמע כאילו הוא מדבר מגרונו של נתניהו.

אלמלא הזכיר טראמפ את החשיפה המודיעינית הישראלית של מסמכי ארכיון הגרעין האיראני, היה אפשר לחשוב שנתניהו הוא הדובר. השפה הייתה דומה, המנטרות היו דומות, והתוצאה הייתה זו שנתניהו ייחל לה מהרגע שחבר לטראמפ, עוד לפני שנבחר לנשיא המעצמה הגדולה בעולם. כמובן שלטראמפ יש את האינטרסים שלו, ובראשם הרצון לחזור להיות כוח ההרתעה מספר אחת בזירה הבינלאומית. להראות שכשאמריקה מאיימת – היא מקיימת, ומצד שני שגם ההבטחות זוכות להתקיים, במוקדם או במאוחר. נתניהו הימר והפעם זכה בכל הקופה.

מתנגדיו של ראש הממשלה ימשיכו לומר שהוא עושה מעשים מסוכנים. שבגללו גבול הצפון מתוח. שהוא הציג בעיה, אבל אין לו פתרונות מעשיים. אבל השורה התחתונה מצביעה על כך שנתניהו, בניגוד למרבית העולם, הבין את הסכנה ופעל נגדה. נכון, החלק הארי של הסנקציות יתחיל רק בעוד שלושה חודשים, והמשמעותיות מביניהן ייכנסו לתוקף בעוד חצי שנה, אבל זו הטקטיקה שבה ייעץ נתניהו לטראמפ לנהוג. להוריד את איראן על הברכיים, להזכיר לה שהאיומים דרך הכיס הם אלו שהביאו אותה מלכתחילה להסכם הגרעין. טראמפ הודיע על פרישה אבל לא סגר את הדלת. בוודאי שלא טרק אותה. האיראנים סבבו סחור סחור, אבל אף אחד מהמנהיגים המשמעותיים לא סתר את האפשרות שיהיה תיקון להסכם הנוכחי או שייחתם הסכם אחר.

באירופה יצטרכו בקרוב ליישר קו עם טראמפ. כל הצדדים יודעים את זה. בתקופה שבה הנשיא האמריקני מצליח, לפחות למראית עין, להביא את צפון קוריאה לשולחן, איראן לא תרצה להישאר מבודדת. חניקה כלכלית תפגע קודם כול באזרחים שעלולים להתקומם, ואלימות נגדם עלולה להיענות הפעם גם בצעדים אמריקניים. בנאומו התנצל טראמפ בפני אזרחי איראן. "אתם לא אשמים", הוא אמר להם, "אלא קורבנות של המשטר שכדאי שתשתחררו מעולו".

כשיישור הקו הזה יתבצע, גם איראן תבין שאין מנוס מלהגיע לשולחן. בינתיים, כנראה, נמשיך לראות מתיחות הולכת וגוברת מצד מעוזים איראניים בגבול סוריה וישראל וחוסר הבלגה ישראלי לכל פרובוקציה. לנתניהו, כל זה בוודאי לא יזיק.

האתגר של יריב

מהרגע שעלה לכותרות הצליח הנושא הביטחוני להעיב גם על מה שמסעיר בשבועות האחרונים את המערכת הפוליטית – פסקת ההתגברות. השבוע קרה בנושא דבר והיפוכו. ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק שהביאה הבית היהודי, אבל המפלגה הודיעה כי לא תעלה אותה להצבעה משהבינה שאין סיכוי שיהיה רוב קואליציוני להעבירה בשלב זה.

בליכוד מאשימים את הבית היהודי, שהתעקשה להביא את הצעת החוק לוועדת השרים חרף העובדה שראש הממשלה ביקש דחייה בנושא כדי להשיג רוב. השר יריב לוין אומר ל'בשבע' כי השרים בנט ושקד בחרו לעשות צעד מכעיס. "שוחחנו עם כולנו בניסיון להגיע להבנות ואני לא בטוח שהיינו מצליחים, אבל היה לנו סיכוי לא רע. היינו צריכים עוד שבוע, ומאחר שלא קיבלנו אותו, והייתה התעקשות והעדפה של טובת הכותרת על פני טובת העניין, ומאחר וזה הובא לוועדת שרים על הראש של כחלון, אז הוא בא ואמר שאם כך הסיעה שלי תתנגד".

לוין מתקשה להבין את הדחיפות שהייתה בהעלאת החוק ביום ראשון. "במצב הקיים אין לנו רוב ואנחנו לא יכולים לעשות הרבה. הרי הבית היהודי עצמו כבר הודיע שלא יביא את זה ביום רביעי להצבעה בכנסת. אז מה היה דחוף להצביע על זה ביום ראשון? היה ברור מראש שאם יצביעו בראשון לא יהיה רוב. לכן רצינו עוד שבוע".

לדעתך, יש עוד סיכוי לקדם את החוק הזה?

"אני אף פעם לא אומר נואש, אבל עכשיו יהיה הרבה יותר קשה לפתור את זה. המהלך הזה גרם נזק גדול ומקשה מאוד על היכולת להגיע לפתרון".

בבית היהודי יאמרו לך שנתניהו היה מתואם עם השר כחלון, וכנראה לא רצה את החוק.

"זה ממש קשקוש. אם זה היה כך, נתניהו לא היה מבקש דחייה של שבוע. הוא היה נותן לכחלון להסביר את הבעיה ולא מתערב. אלה דברי הבל. רצינו להביא את כולנו במשא ומתן שקט להבנה, ורק בגלל זה ביקשנו את השבוע, ומאחר שלא קיבלנו אותו הכול נתקע. ניהלתי בשנים האחרונות אין סוף משאים ומתנים על חוקים מאוד מורכבים. אם הצלחתי להביא את כל הקואליציה על חוק משאל עם שעמיר פרץ, עמרם מצנע וציפי לבני הצביעו בעדו, זו הוכחה שאפשר. אבל צריך לעבוד בשקט ובסבלנות ולבחור עיתוי נכון שאפשר לסגור בו את הדברים, וכל המהלך שובש כדי לקבל כותרת. אני אומר זאת בכעס מאוד גדול כי זו פגיעה בטובת עניין משמעותי שאין חשוב ממנו".

בבית היהודי מנגד מזכירים שפסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת היא חלק מההתחייבות של נתניהו בהסכם הקואליציוני, כשמראש היה ברור שלסיעת כולנו יש חופש הצבעה, אך לא זכות וטו. בסיעה גם מתעקשים שבלימת החוק נעשית בתיאום מוחלט בין נתניהו וכחלון, ואומרים שהליכוד מתרץ תירוצים שאין להם אחיזה במציאות.

"אדרבה", אומרים בסיעה, "אנחנו החלטנו לזוז הצידה ולהוריד בינתיים את הצעת החוק. יביא הליכוד הצעה טובה משלו יחד עם כחלון - אנחנו נתמוך בה. אם נתניהו רוצה, הוא יכול להביא את כחלון ובסוף שניהם יתקפלו ויביאו הצעה".

שרי הבית היהודי הניחו ביום ראשון, בסופו של דבר, את התשתית לחוק. הוא נמצא על המדף ויישלף מהר מאוד. במפלגה נותנים לליכוד ולכולנו להתבשל קצת במיץ של עצמם ולהתכנס בסופו של דבר לפתרון מוסכם. ההערכה במפלגה היא שההתעקשות על הנושא עושה טוב לאלקטורט של הבית היהודי, ובעלת אפקט הפוך במפלגתו של כחלון – שבעצמה מפוצלת בעניין החוק, כפי שהוכיח השר גלנט שהצביע בעדו בוועדת השרים (גם השר אלי כהן היה שמח להרים את ידו בעד).

השר נפתלי בנט מסביר ל'בשבע' כי מדובר בהצעת חוק קריטית וחשובה למפלגתו. "החוק הזה הוא החשוב ביותר מאז המהפכה החוקתית של אהרון ברק. חלק ניכר מהאתגרים שמדינת ישראל ניצבת מולם נובע מההשלכות הרחבות של אותה מהפכה. אני רואה באירוע הזה את אחד המהלכים החשובים ביותר שהבית היהודי עשה, ואיזושהי ממשלת ימין עשתה. זה יקרין בהמון מימדים על ביטחון ישראל, על הדמוגרפיה, על הביורוקרטיה ועל מעמד הרשות המבצעת והכנסת". בנט גם מציב יעד ברור: "המטרה שלי היא להעביר את פסקת ההתגברות בשלוש קריאות במושב הזה".

מינהלת הר הבית יוצאת לדרך

לפני כשנה אישרה הממשלה הצעת החלטה של השרים מירי רגב וזאב אלקין על הקמת מינהלת מקצועית משותפת למשרד התרבות ולמשרד לענייני ירושלים, אשר תרכז את הפעילות לקידום מורשת הר הבית בתחומי המחקר, המידע וההסברה. שנה עברה וכאן ב'בשבע' אנחנו חושפים שבשקט בשקט, מתחת לרדאר, החלה המינהלת לפעול לפני כשבוע – לקראת יום ירושלים, כשבאמתחתה תקציב פעילות ראשוני של ארבעה מיליון שקלים, שניתן מטעם שני המשרדים שהובילו את ההצעה – משרד התרבות והספורט והמשרד לענייני ירושלים.

בראש המינהלת עומד ד"ר אייל דוידסון, חוקר תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ואחד האנשים שעוסקים בהיסטוריה של ירושלים במשך שנים. חשוב לציין שעד היום ממשלת ישראל לא התייחסה באופן רשמי להר הבית, ומשרדי הממשלה התנערו מהטיפול בו. התוצאה הייתה שנכנסו לשם כוחות ערביים, בעיקר קיצוניים כמו הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, תוך ניצול הוואקום לטובתם.

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, מסבירה לנו כי "למינהלת יש שני תפקידים עיקריים: הראשון הוא לרכז ולהשלים את כל החומר המחקרי וההיסטורי בנוגע למורשת שלנו בהר הבית, והשני הוא להנגיש אותו לציבור בארץ ובעולם. אני מצפה שהמינהלת תביא לשינוי בשיח הציבורי ביחס לזיקה שלנו להר הבית, ועסקתי בכך עוד כיו"ר ועדת הפנים. יש מנהיגים בעולם שבטוחים שהר הבית הוקם במאה השמינית על ידי המוסלמים. אנחנו לא יכולים לבוא בטענות אליהם או לאונסק"ו שמכנים אותנו כובש זר בהר הבית, כשאנחנו לא מטפחים את המורשת שלנו שם ומלמדים את העולם כולו שההר הזה הוא המקום הכי קדוש לעם היהודי".

רגב חושבת שהקמת המינהלת תקדם גם את שינוי המציאות הקיימת בהר. "המצב הנוכחי הוא בלתי ראוי. יהודים צריכים להתפלל על הר הבית. גם בית המשפט העליון העיר לא מעט פעמים על האפליה הקשה הזאת. אנחנו לא מונעים מערבים להתפלל במסגד שבקצה ההר, ובוודאי שאנחנו צריכים לאפשר לעצמנו להתפלל בהר. תפקידנו כממשלה לפעול לכך שכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל יתפללו במקומות הקדושים שלהם, והעובדה שדווקא יהודים במדינת ישראל אינם רשאים לחופש פולחן ואינם רשאים להתפלל בהר הבית, היא אבסורד שאינו יכול להימשך. העניין הזה אינו בתחום סמכותי, אבל אני מאמינה ובטוחה שלא רחוק היום שזה ישתנה ויהודים יתפללו בהר".

לתגובות: Nitsankeidar@gmail.com