בשבע מהדורה דיגיטלית

מגויסות בעל-כורחן

כדי להגדיל את מספר המתגייסות הדתיות, בצה"ל לוחצים על בנות דתיות לחזור בהן מהצהרתן, ובחלק מהמקרים אף שוללים את הפטור

עמנואל שילה , כ"ה באייר תשע"ח

עמנואל שילה
עמנואל שילה
צילום: ניסים לב

1

האם הרצון לראות עוד ועוד בנות דתיות שמתגייסות לצה"ל גורם לשלטונות הגיוס ללחוץ על הבנות בדרכים פסולות ובלתי חוקיות, תוך ניצול לרעה של סמכותם?

בשמן של חמש בנות שהצהירו על דתיותן אך נתקלו בקשיים לממש את זכותן הקבועה בחוק להשתחרר משירות בצה"ל, הגישה תנועת 'חותם' עתירה לבג"ץ נגד מפקד מיט"ב – היחידה הצבאית האחראית על הגיוס. בעתירה, שנכתבה בידי עו"ד משה פולסקי, מתוארת פרקטיקה חדשה ובעייתית ביותר שהנהיגה יחידת מיט"ב בשנים האחרונות. במסגרת אותה פרקטיקה, בנות שהצהירו כחוק על היותן שומרות שבת וכשרות ועל כך שהן מנועות מלשרת בצה"ל מטעמים של הכרה דתית, מוזמנות למה שמכונה "ריאיון מצהירת דת". במקום לקבל את הפטור משירות צבאי על סמך הצהרתן, חלק מהמצהירות מוצאות את עצמן עוברות חקירות מטרידות, פולשניות ובמקרים רבים גם משפילות. בין השאר הן נחקרות על מידת צניעות הלבוש שלהן ועל טיב יחסיהן עם בנים בסביבתן. במקרים שבהם שאלות מסוג זה מופנות לבנות דתיות על ידי קצינים גברים, התחושה שנוצרת היא על סף הטרדה מינית. באחד המקרים המתוארים בעתירה נדרשה הנחקרת למסור את הטלפון הנייד שלה לבדיקה, כנראה מתוך כוונה למצוא בו חומרים מפלילים שיוכיחו שהיא לא באמת דתייה. במקרה אחר מישהי נדרשה להסביר איך הצהרת הדתיות שלה עולה בקנה אחד עם תמונה שלה בלבוש חשוף, שלפי הנטען בעתירה צולמה בהיותה בת 13.

2

לא ברור על סמך מה מחליטים אנשי מיט"ב את מי מבין אלפי המצהירות להזמין לאותו "ריאיון מצהירת דת". בחלק מהמקרים מדובר בבנות מבתים דתיים ומסורתיים שלמדו בבתי ספר שאינם דתיים, ולכן נתקלו ביחס חשדני. אבל במקרים אחרים מדובר בתלמידות באולפנות הכי ותיקות והכי דתיות, שנראה כי הוזמנו באופן אקראי ומתוך תקווה שהלחץ יגרום להן לחזור בהן מהחלטתן לשרת במסגרת השירות לאומי ולא להתגייס. ואכן, מהעדויות שבעתירה עולה תמונה לפיה אנשי מיט"ב לא מסתפקים באימות ההצהרה, אלא מפעילים גם לחצים ואמצעי שכנוע כדי לגרום לבנות לשנות את החלטתן שלא להתגייס. מי ששקלה להתגייס והתייצבה לצו ראשון מתוך מחשבה שלהצהיר היא תמיד תוכל, עלולה לגלות שעצם הבדיקה של אפשרות הגיוס מובילה ללחצים כבדים ולסבך ביורוקרטי.

בין השאר נטען בעתירה שלאנשי מיט"ב אין סמכות חוקית לנהל חקירות בדבר אמיתות ההצהרה, מלבד במקרה שבו קיים מידע המעלה חשד מבוסס שמדובר בהצהרת שקר. עוד טוענות העותרות שכל עוד המצהירה אכן אוכלת כשר ונמנעת מלנסוע בשבת, כלשון ההצהרה, אין לצה"ל סמכות להעמיד את דתיותה במבחנים נוספים, ולשלול ממנה את הפטור במקרה שאינה עומדת בהם. העותרות מבקשות מבג"ץ לקבוע שיחידת מיט"ב חורגת מסמכותה ופועלת שלא כדין, הן בעצם ניהול הראיונות האלה והן בסמכות שהיא נוטלת לעצמה לקבוע, בלי קריטריונים ברורים, שבנות מסוימות אינן זכאיות לקבל את הפטור.

3

בריאיון ל'מקור ראשון' ערב חג הפסח, הרמטכ"ל גדי איזנקוט הציג שוב נתונים שגורים ושגויים לפיהם מספר הבנות הדתיות המתגייסות כמעט שילש את עצמו בתוך שבע שנים. על פי אותם נתונים עלה המספר מ‑900 בנות שהתגייסו ב‑2011 עד ל‑2,400 שהתגייסו בשנת 2017. לדברי הרמטכ"ל, "השינוי הזה לא קרה בגללי, הוא קרה לאורך השנים, כי הגיבורות של הצעירות האלה הן תמר אריאל ודפנה מאיר. כלומר, מתרחשת מהפכה אבל היא מתרחשת אצלכם בבתים. אני יודע, יש לי משפחה ביקיר, ואני גם יודע מה קורה במשפחות אחרות", אמר רא"ל איזנקוט לעיתון שרוב קוראיו שייכים למגזר הדתי-לאומי.

אבל הערבוב בהקשר זה בין תמר אריאל לדפנה מאיר די מפריך את הרושם שהרמטכ"ל הוא "אחד שיודע" מה קורה במגזר הדתי. תמר אריאל ז"ל, הצעירה הדתייה הראשונה שסיימה קורס טיס ואשר מצאה את מותה בנסיבות טרגיות בעת טיול בנפאל, אכן הוצגה בחייה ועוד יותר לאחר מותה כמופת וסמל לבנות הדתיות המתגייסות. זה נעשה, אגב, ביוזמתה ובדחיפתה של דוברות צה"ל, ששלחה את הטייסת הצעירה לתקשורת כדי לעודד דתיות נוספות להתגייס. לעומת זאת דפנה מאיר הי"ד, שנרצחה בידי מחבל בפתח ביתה בעתניאל, היא גיבורת תרבות מגזרית מסוג אחר לחלוטין. היא אכן שירתה בצה"ל כהמשך טבעי לחינוכה בקיבוץ הדתי, אבל השירות הצבאי שלה מעולם לא היה עניין מרכזי בדמותה הציבורית. נראה שמי שכתב לרמטכ"ל את דף המסרים לריאיון עשה עבודה רשלנית.

גם הסטטיסטיקה שהביא רא"ל איזנקוט בדבר העלייה הדרמטית במספר הבנות הדתיות המתגייסות כבר הופרכה מזמן - בין השאר גם על ידי חוקרים ואנשי תקשורת חפים מכל אג'נדה של התנגדות לגיוס בנות דתיות. הנתונים הללו גובשו במסגרת קמפיין מתוזמר היטב שנועד ליצור את הרושם כאילו לא מדובר בעלייה הדרגתית ומינורית אלא בנחשול סוחף. יש מי שמנסה ליצור את התחושה כאילו הבחירה במסלול השירות הלאומי – בחירתן של רוב הבנות הדתיות - נובעת מתפיסות מיושנות שלא משתלבות עם רוח הזמן.

4

אז איך יוצרים את מצג השווא של העלייה הדרמטית? מצד אחד, מציגים נתון מספרי מופרך לחלוטין ונמוך בהרבה מהמציאות לגבי מספר הבנות הדתיות שהתגייסו ב‑2011. כפי שפרסם החוקר אריאל פינקלשטיין, על פי נתונים שהוא קיבל בעבר הן מדובר צה"ל והן ממרכז המחקר של הכנסת, מספר הדתיות האמיתי שהתגייסו ב-2011 היה כ-1,500 ולא 900. מן הצד שני, מנפחים את מספר הבנות הדתיות שמתגייסות בהווה, באמצעות ספירה של מתגייסות שלא למדו בחמ"ד ולכן בעבר לא נכללו במספר המגויסות דתיות. בנוסף לכך, מתעלמים מהעובדה שמספר הבנות הדתיות עולה ממחזור למחזור, ולכן גם כשאחוז המתגייסות אינו משתנה דרמטית, המספר המוחלט שלהן עולה משנה לשנה.

עד כאן תעתועי הסטטיסטיקה. העתירה של ארגון 'חותם' חושפת את השלב הבא במהלך. כדי להמשיך במגמת הגידול של מספר המתגייסות הדתיות, מנסים במיט"ב להפעיל לחצים על בנות דתיות לחזור בהן מהצהרתן, ובחלק מהמקרים אף שוללים – לא ברור מכוח איזו סמכות - את הפטור שאמור להינתן על פי החוק. אם כן, הרמטכ"ל טועה ומטעה פעמיים. הוא טועה בהגדרת התהליך כמהפכה דרמטית, הגדרה שמבוססת על נתוני כזב. והוא טועה גם בטענתו שמדובר בתהליכים פנים-מגזריים שצה"ל לא מתערב בהם, בעוד שבפועל אנשיו במיט"ב מפעילים לחצים פסולים כדי לגרום לעוד בנות דתיות להתגייס.

5

נותר רק לשאול מדוע עתירה כזאת מוגשת על ידי ארגון 'חותם'. לאן נעלמו כל הארגונים שמתיימרים להגן על כבודן וזכויותיהן של הנשים הדתיות? איפה כל המוחים והמוחות נגד מחנכים ומחנכות שבדקו אורך של חצאיות באולפנות? אין להם מה לומר על חקירה פולשנית שבודקת את מידת צניעותן של בנות שהצהירו על דתיותן? האם מי שדורשים לתת אמון מלא בכל תלונה על הטרדה מינית בוחרים במקרה הזה להטיל ספק ולא להאמין לתלונות?

לעיתים נראה שגורמים מסוימים בתנועה הפמיניסטית הדתית מרוכזים יותר במלחמה ברבנים מאשר בדאגה כנה לזכויות האישה והבת הדתית. הם יהיו הראשונים להתייצב לימינן של נשים הטוענות לפגיעה על ידי ההלכה, הרבנים או בתי הדין הרבניים. אבל נראה כי הגנה על כבודן וזכויותיהן של בנות דתיות שדווקא זורמות עם רוח ההלכה והדרכות הרבנים, אך מוצאות את עצמן נפגעות על ידי שלטונות הגיוס, מעניינת הרבה פחות את הקבוצה שמובילה את הזרם הדתי-פמיניסטי. בשבועות האחרונים השיח שלהן נתון בעיקר להיעלבות על כך שלא הוזמנו נשים לכנס הרבנים הגדול שמתקיים היום. האם יש סיכוי שגם בנות דתיות שנתונות להתעמרות והשפלה, והפעם דווקא לא על ידי גורמים דתיים, יזכו מהן לתמיכה וסיוע?

לתגובות: eshilo777@gmail.com