לתירוצים של אוכל חזיר הייתם מקשיבים?

סרבן הגט ירון אטיאס מבקש ביממה האחרונה את האמפתיה הציבורית, בעודו מצפצף ציפצוף מתמשך על בתי הדין הרבניים. דעה.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ו באייר תשע"ח

בית הדין הרבני האזורי בחיפה
בית הדין הרבני האזורי בחיפה
צילום: דוברות בתי הדין הרבניים

אל תתנו לחיוכים להטעות אתכם, לא לתמונות החמודות עם הילדים וגם לא לכיפה הגדולה ולחזות הנעימה. ירון אטיאס הוא איש רע שמתעלל בפרודתו כבר תקופה ארוכה מאוד.

סכסוכי גירושין הם אף פעם לא פרחים ושושנים. מדובר תמיד בשני צדדים שלכל אחד טענות טובות על התנהלות הצד השני. במרבית המקרים לשני הצדדים תרומה מסוימת, גדולה פחות או גדולה יותר, לסיום הקשר, ולא פעם אחרי ששני הצדדים משמיעים את טענותיהם זה כנגד זה מתברר למרבה ההפתעה שיש צדק רב בדבריו של כל אחד מהם.

אבל הסיפור כאן הוא לא סיפור של סכסוך גירושין. הסיפור כאן הוא סיפור על גבר רשע שעושה שימוש בכלי שנתנה לו ההלכה היהודית, היכולת למנוע מאשתו את הגט, בניגוד לכללי ההלכה היהודית, ובכך למעשה מותיר אותה כלואה בקשר נישואין שכבר מת מזמן.

מי שלא מציית להוראתו של בית דין רבני לתת גט לאשתו הוא עבריין על פי ההלכה, ממש כך. הוא לא יותר טוב מאדם שאוכל סטייק חזיר ברחוב. כל הטענות, תמונות הילדים, ופוזת הדוס החביב לא ישנו את העובדה הזו. הייתם עושים לייק למישהו שהיה מעלה לפייסבוק תמונה שלו יושב במסעדה ואוכל שרצי ים?

וכמובן שמעבר לעבריינות ההלכתית יש כאן גם רשעות שאין לתאר. לא יכול להיות שאדם יחזיק את פרודתו כבת ערובה בכלא ולא משנה מה טיב הסכסוכים ביניהם. את הסכסוכים כדאי לנסות ליישב בדרכי שלום, ואם זה לא ניתן אז על פי דין תורה בפני בית דין רבני. אין לסכסוכים הללו ולגט שום קשר. קשר נישואים ש"מת" צריך להסתיים בגט מהר ככל הניתן. אם עוד יש מה להציל המצב שונה, אבל כאשר אין מה להציל, ובמקרה הזה ברור שאין מה להציל, כל יום שאחד מבני הזוג (הגבר או האישה, זה בכלל לא משנה) מחזיק את רעהו כ"בן ערובה" הוא פשע, אין דרך אחרת להגדיר זאת. אדם שעושה שימוש מנוול שכזה בכוח שניתן לו הוא נבל, וצריך לפרסם את נבלותו ברבים.

אז כן, מר ירון אטיאס, יום אחרי שתתן לפרודתך המסכנה את הגט נהיה מוכנים להקשיב בחפץ לב לכל טענותיך (הלגיטימיות כשלעצמן) על אפלייתך בסוגיית המשמורת על ילדיך (וכמובן לשמוע את טענותיה הלגיטימיות לא פחות של פרודתך). עד לרגע שבו תתן את הגט אנחנו פשוט לא מוכנים לשמוע שום מילה. לא מוכנים לדבר אתך, לא לעשות אתך עסקים, לא לצרף אותך למנין, לא לשבת אתך בסעודה ולא לעשות אתך את כל הדברים שבית הדין אסר. כל זה עד שתתעשת ותבין את חובתך האנושית, המוסרית וההלכתית.