מבקר המדינה:
לא די בדיבורים, יש לעשות מעשים

דוח שפרסם מבקר המדינה מתריע ממצבה של ירושלים ומותח ביקורת על משרדי הממשלה שפועלים מחוץ לירושלים.

ערוץ 7 , כ"ח באייר תשע"ח

יוסף שפירא
יוסף שפירא
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם אחר הצהריים (ראשון) דוח בנושא פיתוחה וחיזוק מעמדה של ירושלים, לרגל יום ירושלים ה-51 שנחגג היום.

מבקר המדינה מציין בדוח הביקורת כי ירושלים מדורגת נמוך במדד הסוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - אשכול 3 מתוך 10 אשכולות.

המבקר גם מתריע כי רמת ההכנסה הממוצעת למשק בית בירושלים נמוכה בכ-25% מהרמה הממוצעת בארץ; שיעור הזכאים לתעודת בגרות בירושלים עמד על 62%, לעומת השיעור הארצי - 78%.

החל משנת 2005 אישרה הממשלה תכניות רב-שנתיות לפיתוחה של ירושלים והקצתה לביצוען יותר משלושה מיליארד ש"ח. הביקורת העלתה ליקויים בהליך התכנון של תכניות אלה, באופן גיבושן וכן בבחינת האפקטיביות שלהן ובהשפעתן על אוכלוסיית היעד.

תחום התיירות הוא הבולט מבין התחומים בתכניות לפיתוח כלכלי בירושלים בהיקף המשאבים שהקצתה לו הממשלה - מיליארד ומאתיים מיליון ש"ח בשנים 2017-2005. נקבע מנגנון להבטחת שיתוף פעולה בין משרד התיירות למשרד ירושלים ולרשות לפיתוח ירושלים-הרל"י, אולם לא יושם הלכה למעשה.

משרד ירושלים (באמצעות הרל"י) ומשרד התיירות פעלו בנפרד לשיווקה של ירושלים, ועל פי דברים שכתב מנכ"ל משרד התיירות, כתוצאה מכך נגרם נזק למאמצי שיווק ישראל בכלל וירושלים בפרט.

ביוני 2014 אישרה הממשלה את "התוכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי-חברתי בירושלים לטובת כלל תושביה". תכנית זו היא התכנית הממשלתית הראשונה שהתמקדה באוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים. ואולם לדברי המבקר ההשפעה הכוללת של התכנית בשלוש שנות יישומה הראשונות על שכונות מזרח העיר הייתה זניחה והמיקוד שלה לא היה אפקטיבי מספיק. זאת בין השאר משום שהתכנית נוגעת רק לחלק קטן מהתושבים בחמש השכונות שנכללו בה.

המבקר קובע כי בתקציב שיועד למימון התכנית לצמצום הפערים - 200 מיליון ש"ח - לא היה די כדי להביא לשיפור של ממש בשום תחום מן התחומים שנכללו בה: החינוך, התעסוקה, הרווחה ותרבות הפנאי.

מעבר הממשלה לירושלים

משנת 2007 קיבלו ממשלות ישראל החלטות בדבר העברת היחידות הארציות של משרדי הממשלה לירושלים. לדברי המבקר החלטות הממשלה נותרו במקרים רבים בגדר הצהרות חגיגיות. ההערכה כי מדובר בכ-140 יחידות ארציות של 25 משרדי ממשלה, ובהן כ-2,700 עובדים.

כמו כן, רובן המכריע של החברות הממשלתיות (57 מ-67) שוכנות מחוץ לירושלים. רק כ-1,300 מכ-56,000 עובדי החברות הממשלתיות (2%) עובדים בירושלים.

יתרה מזאת, בביקורת הנוכחית אף עלה כי לא תוקנו ליקויים בעניין זה שצוינו בדוח משנת 2013, בין היתר עקב היעדר גורם אחד אחראי ובעל סמכויות של ממש ליישום החלטות הממשלה, היעדר תשתית נתונים בסיסית, היעדר פתרונות לקשיים בתחום יחסי העבודה והיעדר יכולת להתמודד עם חסמים שזוהו.

11 משרדי ממשלה לא פעלו כנדרש על פי החלטות הממשלה בנושא ובכך פגעו במידה ניכרת בפעולה המשולבת להעברת כלל יחידות הממשלה לירושלים: משרד רה"מ, משרד התחבורה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד התרבות והספורט, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד האנרגיה, המשרד לביטחון הפנים ומשרד החינוך.

כאמור, במאי 2007 החליטה הממשלה כי היחידות השוכנות מחוץ לירושלים יועברו אליה בהדרגה עד שנת 2015; בשנת 2014 היא החליטה לדחות את סיום ההעברה לשנת 2019, לאחר שהתברר שההחלטה מ-2007 לא יושמה; הדוח מעלה כי על פי התנהלות הממשלה, מעבר המשרדים לירושלים לא יושלם גם עד שנת 2019.

המבקר המדינה מדגיש כי ''על מנת להביא לשינוי משמעותי במעמדה של העיר לא די בדיבורים ובהצהרות, אלא יש לעשות מעשים''. שפירא מדגיש כי על משרדי הממשלה להתמודד עם הקשיים ביישום החלטות הממשלה באופן תכליתי ונחוש, כדי להביא לצמצום חולשותיה של העיר בתחום הכלכלי ובתחום החברתי.