ישיבת בית אל - בונים עולם של תורה

הישיבה ממשיכה לצמוח ולגדל תלמידי חכמים ואתם מוזמנים להצטרף לפרויקט לגיוס המונים לבניית פנימייה חדשה לישיבה שגדלה משנה לשנה

ערוץ 7 , ב' בסיון תשע"ח

ישיבת בית אל
ישיבת בית אל
צילום: ישיבת בית אל

תעודת זהות:

בחורף תשל"ח עלתה לבית אל שבהרי בנימין קבוצת תלמידי מרכז הרב, בברכתו של הרצי"ה קוק זצ"ל ובראשותו של הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ור' יעקב כץ (כצל'ה) שליט"א, להקים יישוב וישיבה ולהפריח את השממה.

ישיבת בית אל מגדלת בני תורה ותלמידי חכמים בכל מקצועות התורה, בריאים ושמחים ברוח ובנפש. קול התורה הגואלת, תורת ארץ ישראל, היוצא מבית המדרש הזה וכמותו נשמע ונראה למרחקים.

הישיבה משלבת לימודי עיון ובקיאות לצד מסלולי המשך המאפשרים ללומדים לגבש את דרכם המקצועית מתוך עולמה של תורה. בראש הישיבה עומד מאז היווסדה הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א, ואיתו צוות ר"מים ותיק ומנוסה הכולל דיינים ורבני יישובים. האווירה המשפחתית החמה מבטיחה תשומת לב אישית לכל תלמיד ותלמיד ותורמת לרמה הלימודית והערכית הגבוהה ולשיעורי ההצלחה הניכרים הן בבחינות ההסמכה לדיינות ורבנות והן באקדמיה.

נעים להכיר: הרב זלמן ברוך מלמד

הרב זלמן ברוך מלמד נולד בשנת תרצ"ז וגדל בתל אביב, למד בישיבה התיכונית בכפר הרואה ולאחר מכן היה ממקימי ישיבת כרם ביבנה. כעבור שנה עבר לישיבת מרכז הרב, ומאז דבק במורו ורבו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שמינה אותו לר"מ בישיבה. בשנת תשל"ח עלה הרב מלמד עם קבוצת אברכים מישיבת מרכז הרב להקים את הישיבה והיישוב בית אל בהרי בנימין.

אני מאמין: "חזון הישיבה הוא להעמיד דור של בני תורה ותלמידי חכמים, להנחיל את התורה הגואלת שקיבלתי מרבותיי, ובראשם מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, ממשיך דרכו של אביו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, לעשות טוב בעולם ולהרבות שלום בישראל, ובראש ובראשונה בין תלמידי החכמים וכל היראים לדבר ה'. אחדות תביא את הגאולה".

רגע שיא: אירוע מכונן ומרגש בתולדות הישיבה היה חנוכת בית המדרש החדש. כדי לסבר את האוזן לחשיבות המאורע, בתחילת הישיבה היו יושבים בסעודה שלישית ארבעה תלמידים. כיום בסעודת שלישית יושבים מאות תלמידים.

הרב זלמן מלמד
צילום: אריה מינקוב

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר התלמידים בישיבה הגבוהה, ולכן הוחל בתכנון בניית בית המדרש החדש שיכיל את כל הלומדים והמתפללים. לתהליך התכנון היו שותפים גם התלמידים עם הערות מחכימות שהועברו לאנשי המקצוע. ב"ה בשנה שעברה נחנך בית המדרש החדש ברוב פאר והדר.

"עד היום אני לא מצליח להבין את הנס איך נכנסנו כולנו בבית המדרש הישן. ויהי לפלא", מתאר רואי מרגלית, מנכ"ל קריית הישיבה בבית אל. "כשהגעתי לישיבה לפני 27 שנים היו בישיבה רק 80 תלמידים. מאז ועד היום הישיבה גדלה בכמות ובעיקר באיכות, וכל זאת בהנהגתו ובהדרכתו של מו"ר ראש הישיבה הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א. במשך השנים התרחבה הקריה ומוסדות נוספים הוקמו והתפתחו. בוגרי הישיבה פרוסים כיום בכל רחבי הארץ וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'".

התכנית הבאה שעומדת על הפרק, שאותה מריצה הנהלת הישיבה בימים אלה, היא התכנון לבניית פנימייה חדשה שתענה על הצרכים בשנים הקרובות. "עקב ריבוי התלמידים זכינו השנה להוסיף בכל חדר מיטה נוספת, וכל חדרי הפנימייה וחדר האוכל מלאים עד אפס מקום. מיד לאחר תחילת השנה האצנו את התהליכים, וגם תכנון של הגדלת חדר האוכל כבר נמצא על השולחן".

בניין ישיבת אל החדש
צילום: ישיבת בית אל

מעבר ללימוד הישיבתי הרגיל, מתקיימים בישיבה מסלולי ההכשרה:

כולל דיינות: מסגרת המכשירה את הלומדים לתפקיד דיינים ורבנים מחנכים בישיבות גבוהות ותיכוניות. הלימוד האינטנסיבי מקיף מסכתות בסדר נשים ונזיקין לצד לימוד שולחן ערוך, חושן משפט ואבן העזר. עם סיום הלימודים נבחנים התלמידים במבחני ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל. שיעור ההצלחה הגבוה של בוגרי הישיבה הוא הרבה מעל הממוצע הארצי.

כולל הלכה: תוכנית הכשרה לתפקיד עתידי של רבני קהילות בארץ ובחו"ל. בסיום הלימודים נבחנים התלמידים במבחני הסמכה של הרבנות הראשית לישראל לתעודת 'יורה יורה', המאפשרת לכהן כרבני יישוב ושכונה.

מכון הוראה: מכון ההוראה הפועל במסגרת הישיבה משלב לימודי יהדות עם ידע והכשרה בתחום החינוך. בסיום הלימודים מוענק לתלמידים תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה, המאפשרים להם להשתלב במגוון מוסדות חינוך.

תכנית 'שילובים' לתואר אקדמי: כחלק מהחזון החינוכי רואים בישיבה ערך רב בשילוב בין קודש לחול. זהו הבסיס לתכנית 'שילובים', המאפשרת למשתתפים לבנות לעצמם תכנית המשלבת את לימודי הקודש בישיבה עם לימודים אקדמיים. התכנית כוללת שיעורים ייחודיים בכמה מסלולים, ומזכה את הלומדים בה במלגה מיוחדת.

אחד מפירות הישיבה הוא אחד הגרעינים התורניים של תל אביב המפעילים את 'המקום', מרכז תרבות ורוח במרכז העיר. "כשהתלבטתי אם לצאת לשליחות בתל אביב או בבית שאן, הרב זלמן עודד וסייע לצאת דווקא לתל אביב", נזכר אריאל דורפמן, שייסד את 'המקום' לאחר שלמד 11 שנה בישיבה הגבוהה יחד עם שותפיו נעם קליין ומני קלכהיים, בוגרי הישיבה גם הם. "הישיבה סייעה לנו רבות בהקמת 'המקום', גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה מעשית וכלכלית. עד היום השותפות, התמיכה והליווי של הרב חנוך פיוטרקובסקי מקדמים אותנו רבות ועוזרים לנו לבסס את הפרויקט הגדול הזה, שכיום ב"ה כבר לומדים בו יותר מ-500 תל אביבים מדי שבוע".

"בתחילת הדרך, כשזה היה נראה חלום רחוק ולא מציאותי, כצל'ה ויואל צור עזרו לנו להוריד את החלום לפסים מעשיים ואפשרו לו לרקום עור וגידים", הוא נזכר. "הרב זלמן תמיד היה אומר לנו שרק מי שמספיק בטוח בעצמו, מסוגל להיות פתוח באמת ולהיפגש ולקבל גם מהשונים ממנו. ברור שבתל אביב המשימה הזאת מאתגרת ביותר. אני מרגיש שהלימוד בישיבה נתן לנו את הכוח להתמודד גם עם האתגרים הרוחניים וגם עם האתגרים הכלכליים".

"הגענו לכאן בתחילת הדרך לפני 14 שנה עם עוד משפחה אחת, איתן הכהן, חבר לחדר. באנו לשנתיים של שליחות", הוא מחייך, "ברוך ה' הפרויקט גדל וצריך עוד ועוד כוחות ואין לנו עדיין את האפשרות לצאת מכאן. בהמשך הגיעו משפחות נוספות בדחיפה ועידוד של הרב זלמן מלמד. משפחת קליין, משפחת דיקשטיין, משפחת שיינדוביץ, משפחת טבצ'ניק, משפחת הרשקופ, משפחת מנדלסון, משפחת בלוך ועוד", הוא מונה את השותפות לפעילות. "זה לא היה במקרה. המון בוגרי הישיבה".

כיום ישנם שני פרויקטים גדולים של בוגרי הישיבה במרכז תל אביב: אחד סביב 'המקום' – הממוקם באזורי הבילוי, המיועד יותר לרווקים, והשני בכיכר המדינה סביב בית כנסת ותיק של פועלי המזרחי שהרב זלמן התפלל בו בילדותו, אותו מפעילות משפחות דיקשטיין ושנדוביץ. בבית הכנסת יש מעון של הגרעין ופעילות עם הציבור הרחב סביב חגים, שיעורים, הרצאות, פעילות קהילתית ומשפחתית יותר.

"זה שכל כך הרבה תל אביבים פוגשים את התורה והיהדות דרך חלונות הראווה שאנחנו מנסים לפתוח להם במקום זו פשוט מהפכה", אומר דורפמן בסיפוק. "רק השנה גייסנו יותר מ-400 תלמידים חדשים שהצטרפו למערכת, ובשנה הבאה התוכניות הן להגדיל עוד יותר. הדרך להתחבר לאנשים שחיים הפוך ממני, מחייבת בעיניי הרבה כוחות של אמונה, אהבה וענווה. למדתי הרבה במשך השנים בתל אביב, שגם אם כלפי חוץ הדברים נראים שונים ומשונים, ברגע שמסירים את הקליפות, המחיצות והסטיגמות, מגלים נשמות גדולות וטובות".

דורפמן מספר סיפור שמעיד על אופי הפעילות, כדי להמחיש את ההתמודדות עם הקשיים בתחילת הדרך: "היינו צריכים לשבור את הקרח עם השכנים שגרים ממש לידנו. לא ידענו איך לעשות זה. אפילו כשאמרנו להם שלום ברחוב, או כשהם יצאו מהמעלית, הייתה מבוכה כי הם לא רגילים שמישהו נכנס להם לחיים. אפילו אמירת שלום נחשבת התערבות לא רצויה. באנו לבניין חדש ולא רצינו לחיות באווירה כזאת. החלטנו לעשות מסיבת יום הולדת לבן שלנו שחגג שנה, ובמקום להזמין את ההורים - נזמין את השכנים. כתבנו למטה שלט גדול: כולם מוזמנים.

זה לא הספיק, אז עברנו בין הבתים, דפקנו דלת דלת, התיישבנו לשיחה ארוכה והזמנו ליום ההולדת. למרבה הפלא, 60 אחוזים מדיירי הבניין הגיע. הופתענו מאוד לטובה. הייתה סעודה תל אביבית איכותית עם גבינות ויין והיא המשיכה להרבה מחוזות טובים. גם השכנים הכירו זה את זה וגם יצאו לנו שתי חברותות חדשות - אחת לאשתי עם מגישה בגלי צה"ל, ואחת לי עם מפיק בטלוויזיה. הריחוק הוא לא במהות, פשוט צריך לדעת איך לשבור אותו. כשאנחנו פותחים פתח קטן כחודו של מחט, הקב"ה מסייע לנו ופותח פתח כפתחו של אולם".

פינת הבוגר:

גאל גרינוולד, ראש החטיבה להתיישבות, שימש בעבר כסגן יו"ר קק"ל וכמזכ"ל בני עקיבא העולמית. אומנם הוא למד בישיבה הגבוהה בבית אל במשך שנה אחת בלבד, אבל זו הייתה שנה משמעותית מאוד מבחינתו. "זו הייתה השנה הראשונה שלי בארץ. עליתי ארצה מצרפת, בחבורה של הרב חיים סולטן. תודה לא-ל למדנו בצורה רצינית. זה נתן לי את היסודות", הוא אומר בהערכה.

"למדתי אצל הרב דני איזק והייתי קשור מאוד לרב מלמד. בשנה הזאת נחשפנו להרבה מאוד דברים. הגענו לארץ ישראל, ליישוב והיינו צריכים להכיר לאט לאט מנטליות חדשה. הכול היה לנו חדש. הצלחנו להיקלט בארץ בצורה נאותה. לאחר מכן התגייסתי לצבא והמשכתי הלאה בחיים".

גאל גרינוולד
צילום: יוני קמפינסקי

פינת התרמה:

במסגרת תנופת הפיתוח הכוללת מעבר לבית המדרש החדש, הישיבה תבנה בעזרתכם פנימייה חדשה לתלמידים. במסגרת התרחבות הישיבה נוספו תלמידים רבים, והפנימייה הקיימת אינה מכילה את כמות התלמידים הלומדים בישיבה.

מוזמנים להיות שותפים בפרויקט