ערכו התזונתי של הלוקש של הפרקליטות

העתונאית לשעבר ספיר ניסני שפכה סיר של שמן רותח על אמה, שמתה בייסורים. קראו את כתב האישום החלבי ונסו לא לבכות / לצחוק. דעה.

גיל רונן , ב' בסיון תשע"ח

ספיר ניסני
ספיר ניסני
צילום: צילום מסך

האם ידעתם שלשמן רותח יש ערך תזונתי? האם שיערתם כי על מנת לשמר את הערך הזה, יש לערבב אותו ללא הפסקה? קראו נא הסיפור הלא יאמן על ספיר והסיר, ותחכימו.

סיפורנו מתחיל ב-21 אפריל, 2016, יום אחד לפני ליל הסדר, קצת אחרי השעה 1:00 בלילה, כאשר העתונאית הפמיניסטית ספיר ניסני הרתיחה כמות גדולה של שמן בסיר, בבית של אמה, מרים ניסני. היא הלכה עם הסיר לחדרה של האם בעת שזו ישנה ואז, בנסיבות שיש עליהן מחלוקת, שפכה את השמן הרותח על פניה של אמה.

השמן חדר עד לקנה הנשימה של מרים ניסני והמיס אותו. היא אושפזה במצב אנוש. ב-19 ביוני באותה שנה, נפטרה מפצעיה.

שתי האחיות של ספיר, פליאה וקסם, סיפרו כי היחסים בין האם לבת, ובינן לבין ספיר, היו קשים מאוד, וכללו איומים. בראיונות שהעניקו לאחר המקרה אמרו שחששו מספיר וכי ברור להן שספיר רצחה את אמן.

פליאה אף כתבה בפייסבוק לאחר מותה של אמה:

"אמא שלנו מתה לא בגלל התקף לב וגם לא בגלל מחלה קשה, אנחנו קברנו את אמא כי אחותנו ספיר ניסני הרגה אותה... לאורך שנים עברנו בבית שלנו אירועים שיכולים היו להיכתב בספר אימה, כמה פעמים חזרנו וביקשנו מאמא שלנו שתאמר, שתדבר, שתצעק, שתצרח החוצה את מה שקורה, אבל אמא שלנו הגיבורה, שתמיד הייתה גיבורה, אמרה שהיא תשמור על כולם, עלי, על קסם וגם על ספיר...

"גם בחלומות הפרועים ביותר שלי, גם בחלומות הפרועים ביותר של קסם... לא האמנו שנספר איך ספיר ניסני מבשלת במטבח בשעות הלילה המאוחרות איזשהו תבשיל שלתוכו היא מרוקנת סיר מלא עד סופו בשמן, ואיך כאשר סיר השמן הזה רותח, היא לוקחת אותו בידיה מהמטבח לכיוון חדר השינה בו אמא הגיבורה ישנה. לא האמנו שאי פעם יכול להתרחש מצב שבו סיר השמן הרותח נשפך על פניה ועל גופה של אמא.

"ספיר ניסני, את יודעת את האמת, את יודעת היטב מה קרה שם באותו החדר, את יודעת מה בדיוק עשית שם".

אבל מדינת ישראל היא מדינה בה שולטת כת העוועים הקרויה "פמיניזם רדיקלי", העטופה בתחליף המוסר הקרוי "תקינות פוליטית". ואלו גורסים שהאישה היא יצור מורם מעם, ואפילו כשהיא רוצחת – סליחה, הורגת, סליחה, ממיתה ברשלנות, סליחה, גורמת חבלה ברשלנות – לאדם אחר שגם הוא אישה, אסור להאשימה ברצח. ודאי כאשר מדובר בעתונאית פמיניסטית שהובילה את "מחאת בית השחי". וודאי עוד יותר, כששני שלישים מעובדי משרד המשפטים הם נשים.

ערכו התזונתי של התבשיל

שנתיים נמשך המו"מ עם ניסני ועורך דינה. וכך הגענו למצב שבו בית משפט השלום בפתח תקווה קבע היום (שלישי), במסגרת עסקת טיעון עם ניסני, כי ניסני תודה בעובדות ותואשם בגרימת מוות ברשלנות אך לא תודה בקשר הסיבתי בין הפציעה הנוראה שגרמה לאמה לבין מותה של זו. העניין הזה נשאר פתוח, ובית המשפט יצטרך להכריע בו.

קראו נא את תיאור מהלך העניינים שהובילו למותה של מרים ניסני, על פי כתב האישום, ואימרו לי אם זה נשמע לכם סביר, או שזה נשמע לכם כמו ניסיון של הפרקליטות הפמיניסטית שלנו להקל ככל שניתן על ניסני, במסגרת הגישה הפמיניסטית המקובלת לפיה נשים פטורות מכל עונש לגבי עבירות אלימות, ובכלל אף פעם אינן אשמות בכלום.

הנאשמת התגוררה עם המנוחה בכפר סבא. במהלך השנים האחרונות, היו בין הנאשמת והמנוחה ויכוחים חוזרים ונשנים גם בנושא הקפדה על ניקיון וסדר הבית, וזאת לאור קפדנותה הרבה של המנוחה בנושא. היבט זה בא לידי ביטוי גם בתחום הבישול, כאשר למרים הייתה ביקורת רבה כלפי הנאשמת, לפיה הנאשמת נהגה להותיר את אזור שיש המטבח מלוכלך לאחר שבישלה, לרבות בתבלינים שונים בהם עשתה שימוש לתבשיליה. על רקע זה, החל ממועד שאינו ידוע במדויק, הרחיקה מרים מהנאשמת את כל התבלינים, בכך שנעלה אותם בחדר הארונות שמצוי בחדר השינה שלה בסמוך למיטתה, והותירה בחזקתה את המפתח לדלת חדר הארונות. בין מיטתה של מרים לחדר הארונות וקיר החדר קיים מעבר צר לאורך המיטה, והגישה אל חדר הארונות היא דרך מעבר זה בלבד. בשעת לילה, לפני השינה, נהגה מרים באופן גלוי למקם את המפתח לחדר הארונות מתחת לכרית עליה הניחה ראשה במהלך השינה, אשר הגישה אליה אף היא דרך המעבר הצר בלבד. בכמה הזדמנויות טרם האירוע המתואר בכתב האישום, בשעות לילה, ניסתה הנאשמת להתגנב לחדר השינה במטרה ליטול את המפתח ממקום הימצאו מתחת לכרית, כדי לפתוח את חדר הארונות ולקחת לעצמה תבלין איתו רצתה לבשל, אך מרים התעוררה וסיכלה הדבר. במהלך התקופה האחרונה, החלה הנאשמת להתעניין בתחום הנטורופתיה והתזונה, ובכלל זאת, נהגה לעתים לרקוח תבשילים ניסיוניים שונים, לעתים בשעות הלילה המאוחרות בהן המטבח היה פנוי.

ב- 21.4.16, בשעה 01:10 בערך, נשכבה מרים לישון במיטה בחדר השינה בעודו חשוך. במקביל, ניגשה הנאשמת למטבח הבית לצורך רקיחת תכשיר נטורופתי ניסיוני, שמרכיביו הם שמנים ומינרלים כגון מלח. הנאשמת העמידה על הכיריים סיר לתוכו שפכה כמות של תערובת שמנים שונים, אותם חיממה ובחשה ברציפות. לאחר כעשרים דקות רצתה הנאשמת להוסיף לתכשיר מלח. לצורך כך, החליטה הנאשמת לנסות להתגנב לחדר השינה החשוך, לקחת את המפתח לחדר הארונות, ולקחת ממנו את המלח מבלי שמרים תתעורר. כיוון שרצתה להשלים את ההתגנבות בגיחה אחת כדי להפחית סיכויי תפיסתה על ידי מרים, וכיוון שעל פי הבנתה של הנאשמת ערבוב מתמיד של תערובת השמנים היה חיוני לאחידות התערובת ולשמירה על ערכו התזונתי של התכשיר המיועד, החליטה הנאשמת לקחת עמה את הסיר עם תערובת השמנים הלוהטת לעבר המלח, במקום להביא המלח לעברו. בטרם צאתה להתגנבות, לרגע קל, התלבטה הנאשמת בינה לבין עצמה בדבר, נוכח מודעותה לסיכון הבטיחותי הכרוך בדבר, בעיקר כלפי עצמה, זאת למרות שבעבר הייתה מרים מזמינה את הנאשמת אל חדרה עם סירים בידיה כדי להראות לה את תבשיליה. בשעה 01:34, התקשר אל הנאשמת בן זוגה לשעבר, לאחר חודשים ארוכים של נתק, והנאשמת החליטה שלא לענות לשיחה. התרחשות זו גרמה לנאשמת סערת רגשות, אשר הסיחה דעתה מן ההתלבטות. הנאשמת, נטלה את הסיר בו תערובת השמנים הלוהטת, החזיקה אותו באחת מידיות הפלסטיק שבו באמצעות יד שמאל בלבד תוך כדי השענת ידית הפלסטיק השנייה שבו על בטנה, במקביל ערבבה באמצעות כף את תערובת השמנים הלוהטת באמצעות ידה הימנית, וצעדה כך אל חדר השינה. עם הגעתה לחדר השינה, כדי שמרים לא תתעורר ולנאשמת תתאפשר ההתגנבות, לא הדליקה הנאשמת את אור חדר השינה אלא הסתפקה בתאורה חלשה שיצרה אלומת אור שהגיעה מהמטבח. עם כניסתה לחדר השינה, בקרבת פתח הדלת ובתחילת המעבר הצר, נתקלה הנאשמת בשואב אבק רובוטי שהיה מונח אותה עת על רצפת המעבר הצר ואשר לא הבחינה בו, מעדה לפנים לכיוון המיטה, ואיבדה אחיזה בסיר בו תערובת השמנים הלוהטת, אשר חלק ניכר מתכולתו נשפך על איברי גוף שונים בפלג גופה העליון של מרים. בנוסף, נשפך שמן לאורכו של המעבר הצר.

כתוצאה מכך, נגרמו למרים כוויות קשות ועמוקות. הנאשמת הדליקה מיד את נורת חדר השינה, נבהלה למראה מרים, הבהילה אותה מיידית לחדר המקלחת, וניסתה לטפל בה על ידי התזת מים קרים על גופה. בהמשך הזמינה הנאשמת את מגן דוד אדום.

מרים נותרה מאושפזת, מורדמת ומונשמת, עד שב- 19.6.16 נפטרה.

כאמור, מרים ניסני שכבה בבית החולים, מורדמת ומונשמת, במשך כחודשיים, עד שנפחה את נשמתה. מה דעתכם? האם היא מתה בלי קשר לשמן הרותח שנשפך עליה, כפי שתטען ניסני במשפטה? האם היא מתה כי בתה "התרשלה" בעת שערבבה את "תבשיל" השמן? או שמא אנחנו אלה שמערבבים אותם?

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.