למה מפחדים להתעמת עם החרדים?

משרד החינוך חושש להתעמת עם מוסדות חינוך חרדיים אשר לא מקבלים בני משפחה של חיילים חרדים – כך עלה היום בוועדת החוץ והביטחון.

חזקי ברוך , א' בסיון תשע"ח

חיילים חרדים. ארכיון
חיילים חרדים. ארכיון
דובר צה"ל



טוען....

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) דנה היום (שלישי) בטיפול של הרשויות בהתנכלויות לחיילים חרדים.

תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, ציין, "אנחנו נמצאים במגמת גידול של גיוס חרדים משנה לשנה, כאשר בשנת הגיוס הנוכחית צפויים להתגייס כ-3100 חרדים, אחרי שבשנת הגיוס 2016 התגייסו 2850".

"אי אפשר למדוד אמפירית את השפעת ההתנכלויות לחיילים החרדים על היקף הגיוס, אבל זה בטח לא תורם למאמץ", טען שני, "אנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם המשטרה והפרקליטות בנושא ובוחנים כל העת לא רק צעדים פליליים, אלא גם תביעות אזרחיות, שלילת תמיכות שנותנת המדינה ועוד".

רס"ן אמיר וקנין, ממלא מקום ראש מנהלת שילוב חרדים בצה"ל, הסביר "אנחנו כבר שנים בתוך קמפיין מתמשך נגד הגיוס במגזר, ויוצרים דה לגיטימציה להסתובב עם מדים ברחוב. כיום יש כ-700 חיילים שאישרנו להם לצאת הביתה בבגדים אזרחיים. עבודת הצוות שלנו עם המשטרה והפרקליטות הביאה לצמצום היקף התקיפות, אך זו גם תוצאה של היחלשות הפלג הירושלמי לאחר פטירתו של הרב אוירבך"

לשאלת חברי הוועדה על שלילת תמיכה ממוסדות ספציפיים, השיב תא"ל שני: "אני אכן מסוגל לסמן מוסדות ספציפיים, כמו ישיבת גרודנא באשדוד, אשר קוראת בגאון לפגיעה בחיילים, אבל עצירת תמיכות לא תפגע במוסדות של הפלג ירושלמי, בגלל שהם מקבלים כספים רבים מחו"ל, בדגש על ארה"ב. יתרה מזאת, הם דואגים לא רק להלל מי שפוגע בחיילים חרדים, אלא גם לשלם להם בעבור כל יום שהם במעצר בעוון זה, כך שהם יוצרים תמריץ חיובי לכך".

נצ"מ מוטי שיף, רמ"ח חקירות באגף החקירות של משטרת ישראל, טען בדיון כי יש השנה ירידה באירועים בכלל, ובפרט באירועי תקיפה, "אנו עומדים על ארבעה אירועי תקיפה עד כה ב-2018. יש גם ירידה בפשקווילים באזור ירושלים, למשל, ואנו יודעים שהייתה הרבה השפעה גם לפס"ד של 650 אלף ₪ פיצויים שנפסקו בתביעה אזרחית".

עו"ד שלומי אברמזון מפרקליטות המדינה סיפר לחברי הכנסת, "הגשנו השנה כתב אישום על מקרה שקראו לעבר מישהו חרד"ק, ובמקרה של התביעה האזרחית שהוזכרה, מדובר בתביעה אזרחית בגין לשון הרע, אשר היועץ המשפטי לממשלה החליט כי המדינה תתייצב לצד אותו אזרח שתבע כדי לעמוד מאחוריה. הפסיקה קיבלה ביטוי רב באתרים החרדיים, וכרגע הוגש נגדה ערעור למחוזי, ואם הוא יידחה, אנו נעשה בתקדים זה שימוש רב"

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "גם אם הפגיעה היום היא לא פיזית, עדיין יש פגיעה במשפחה בתוך החברה, ויש פחד להתלונן למשטרה. אני מקבלת פניות רבות מנשים שהבעל משרת בצבא וילדיהם לא מתקבלים לבתי ספר או גנים, כי תמיד הם אחרונים בתור."

חברי הוועדה דרשו לדעת מדוע משרד החינוך אינו פעיל יותר במאבק הזה והשיב להם בניהו טבילה, נציג המחוז החרדי של משרד החינוך: "שליחותנו היא חינוך והאתגר הוא לוודא שכמה שיותר ילדים חרדים יזכו לחינוך ראוי, כאשר בקהילות חרדיות רבות הדבר כבר יוצר חיכוך מולנו, ולכן לא בטוח שאנו צריכים להיות ראש החץ במאבק למען הגיוס".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, תהה: "כבר כיום יש אלפים רבים של חיילים חרדים בעבר ובהווה, כך שאוכלוסיית המשפחות שלהם, שהיא פגיעה לזה, היא רבה מאוד, האם משרד החינוך לא מתכנן לזה?" וטבילה השיב כי אחד הפתרונות הוא מוסדות של החינוך הממלכתי חרדי (ממ"ח), אליהם יכולים הילדים להתקבל.

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "כבר היום בירושלים יש יותר ביקוש לכיתות ממ"ח מאשר ישנן בפועל. אם הגיוס הוא פרויקט לאומי, אז היכן המענה המתאים לו?". טבילה השיב כי יוזמה להקמת מבנה לבית ספר היא בסכמות הרשות המקומית, שם לעיתים ההחלטות מתקבלות בלחצים ואילוצים פוליטיים, ולזה השיבה ח"כ עזריה: "מי יתגייס לצה"ל אם הוא יודע שהרשות המקומית אח"כ לא תאפשר להקים מסגרות בשביל הילדים שלו?!"

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, הוסיף, "אדם בוחר לתרום למדינה ולהתגייס, בני משפחתו נפגעים בשל כך, והמדינה, במקום להפעיל את כלל המערכות שלה לסייע, אומרת שהפתרונות בסמכות רשות מקומית ולא בסמכותה? כמו שאנו דורשים לעשות הכל לממש את חוק גיוס חובה, כך ודאי שאנו דורשים לאפשר את מימוש חוק חינוך חובה. זו האוכלוסייה הכי שברירית, שלא רק שלא זוכים להטבות, אלא נענשים על לא עוול בכפם. מהתשובות של משרד החינוך אני לומד שהמדינה מאמצת פה גישה של כניעה, במקום לפעול בכל העוצמה. שירעדו הברכיים למי שמונע מבן משפחה של חייל צה"ל לקבל שירותים ממלכתיים! נעסוק בנושא גם במושב הכנסת הבא ונדרוש לשמוע פתרונות קונקרטיים יותר".