תקדים משפטי לעו"ד מיכל צרפתי

עו"ד מיכל צרפתי הצליחה להרים מסך נגד בעל מניות שהעביר את מניותיו לבעל מניות חדש שנתן ערבות אישית במקומו ...

מדור חוק ומשפט , ג' בסיון תשע"ח

תקדים משפטי
תקדים משפטי
צילום:pixabay

הסיפור שלנו על שתי חברות מסחריות העוסקות בשיווק ואספקה של מוצרי מזון - האחת במוצרי בשר והשנייה במוצרי דגים. התביעה נגד חברת שירותי קייטרינג ברעננה בגין סחורה שלא שולמה, הוגשה בבית משפט השלום בפתח תקווה.

על פי עובדות התביעה, התובעות שיוצגו ע"י עו"ד מיכל צרפתי ממשרד עורכי הדין טל –שחר, צרפתי, סיפקו לחברת קייטרינג מוצרי בשר ודגים על פי הזמנות שבוצעו מהן, בסך כולל של כ- 250,000 שקלים, אולם התמורה בגין הסחורה לא שולמה. בתביעתן טענו התובעות כי יש לחייב אישית את המנהל בפועל בתשלום החובות.

לטענת התובעות, חברת הקייטרינג נוהלה בפועל על ידי הנתבע ועל ידי אדם נוסף, אשר לימים התברר כי הוא נוכל סדרתי, אשר גרם בעבר לפירוק חברה אחרת בשל מעשי מרמה ואף יצר חובות בסך של מעל לשלושה מיליון שקלים.

בחודש יוני 2012, חתם הנתבע בשם החברה על הסכם לאספקת סחורה באשראי, ובמקביל חתם על ערבות אישית, שבה התחייב כלפי התובעות כי הוא ערב אישית לכל חוב של החברה. לאחר שהתקבלה סחורה בשווי של כ 180,000 שקלים, מהתובעת האחת, מסר הנתבע שיק אשר חולל מסיבת ביטול. עקב כך התקיימה פגישה בין הצדדים שבמהלכה ביצע הנתבע מחטף ביחס לכתב הערבות. ובהמשך כל השיקים שנמסרו גם לידי התובעת השנייה חוללו מסיבת היעדר כיסוי מספיק.

במהלך חודש ספטמבר 2012, הגיעו לעסק נושים של חברת הקייטרינג ובמקום פרצו מהומות אלימות. סחורה וציוד נלקחו על ידי הנושים ועל ידי עובדים שלא קיבלו משכורות. באותו מועד, העמיס הנתבע על משאיות השייכות לעסק של אביו ציוד ורוקן את העסק.

מנגד טען הנתבע כי הוא רכש את עסק הקייטרינג בתמימות על סמך מצגי שווא. לדבריו, במרץ 2012 הוא הקים את העסק ובמשך שלושה חודשים בחן עסקים בתחום המזון. בחיפושיו אחר עסק לרכישה, פנה אליו אותו נוכל, שהיה לקוח של העסק של אביו, שניהל עסק מוכר ואמין בתחום המזון, והציע לו לרכוש את חברת הקייטרינג בבעלות חברו.

הנתבע התרשם לחיוב מהעסק, נפגש עם מנהל החשבונות של החברה ולאחר שהוצגו לו דוחות כספיים, רשימת לקוחות, אירועים עתידיים, ציוד ומלאי שוטף, ביוני 2012 רכש את העסק והעביר אותו לנתבעת, שהיא חברה שמניותיה בבעלותו הבלעדית והוא מנהלה הרשום היחיד, כאשר מנהל חשבונות ורואה חשבון הקודמים המשיכו ללוות אותו בעסקים. לדבריו, הוא היה תמים, האמין למוכר ולא הבין כי נרקמת תכנית מרמה ועוקץ להוציא ממנו ומספקים כספים וסחורה תוך שימוש בשמו הטוב.

בית המשפט: הנתבע הציג בפני התובעות מצג שווא

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועדים מטעמם, התרשם בית המשפט כי הנתבע הציג בפני התובעות מצג שווא, שלפיו, הנתבעת היא חברה בבעלותו הבלעדית, שעה שבעסק היה שותף לא רשום, שהוא אותו נוכל שהוביל בעבר לפירוק חברות.

בית המשפט קבע כי הנתבע הסתיר את עובדת היותו של הנוכל שותף בפועל והציג את עצמו כבעלים יחיד של העסק במטרה לרכוש את אמון הספקים תוך שהוא עושה שימוש בקשר שלו לאביו. ואף נקבע כי הפגישות שבהן הוחלפו השיקים, הצביעו על דפוסי התנהגות בלתי ראויים מצד נתבע ושותפו והתנהלות בלתי מקובלת במסחר ועסקים.

בנסיבות אלה, התביעה התקבלה ובית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובעת האחת סך של 185,598 שקלים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן 70% מאגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 45,000 שקלים. לתובעת השנייה נקבע כי עליו לשלם סך של 68,762 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לצד 30% מאגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 שקלים.

ת"א 46359-09-12