בשבע מהדורה דיגיטלית

מרבים שלום בעולם

מאות רבנים ישבו תחת קורת גג אחת בכנס איחוד רבני הציונות הדתית בשבוע שעבר, ויצאו בהבנה משותפת ש"רב המאחד על המפריד"

דביר עמר , ג' בסיון תשע"ח

"כנס של עוצמה וקריאה גדולה". כנס רבני הציונות הדתית בשבוע שעבר
"כנס של עוצמה וקריאה גדולה". כנס רבני הציונות הדתית בשבוע שעבר
צילום: איגוד רבני הקהילות, שלומי כהן

"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", בירך בשם ומלכות הרב זלמן ברוך מלמד, ראש ישיבת בית אל, כשעלה לדוכן הנואמים בכנס רבני הציונות הדתית בשבוע שעבר, כנס שאותו הגה ויזם.

"ימים רבים אני מחכה לכנס הגדול הזה. כשאני רואה פה את כל הרבנים החשובים שיושבים ביחד, הלב מלא שמחה והשמחה מתפרצת. אני רוצה לברך ברכת שהחיינו. רבותינו שיושבים למעלה בוודאי שמחים לראות אותנו כאן".

גם הרב יעקב אריאל היה נרגש מקיומו של הכנס. "זהו כנס של עוצמה וכמות אדירה של רבנים משותפים ומאוחדים בתפיסה אחת: רעיון ציוני, ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ארץ ישראל", הוא אומר ל'בשבע', "יש אמירות בשוליים שהציונות הדתית מפוררת ומקוטבת ואין ציונות דתית אחת. הכנס בא לומר: לא! יש תורה אחת לכל גוני הציונות הדתית וכולם מאוחדים בה. עצם ההתכנסות, לא משנה מה התוכן, היא קריאה גדולה, הכרזה גדולה, בשורה גדולה ואמירה אחת משותפת בערב שבועות - כאיש אחד בלב אחד".

כנס רבני הציונות הדתית 'עין בעין', שהתקיים בירושלים ביום חמישי שעבר, איגד סביבו יותר מאלף רבנים מכל קצות הקשת של הציונות הדתית, ממרכז הרב וישיבות הקו ועד ארגון רבני צוהר ונאמני תורה ועבודה. הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה וממארגני האירוע, סיפר ל'בשבע': "המטרה של הכנס הייתה להראות שעל אף חילוקי הדעות, יש מכנה משותף ודברים מאחדים וצריך לדבר ולהידבר. זה מה שהתווה לנו הרב זלמן מלמד, שהמציא את הרעיון ועשה אותו לפני שש שנים, ועכשיו אפשר להיפגש ולדבר. גם להעלות דברים באופן מעשי - היו המון פאנלים, ומכל הפאנלים מחפשים לאסוף ולראות מה הלאה. הציונות הדתית היא הבונה והעושה וצריך להידבר בינינו".

האם הכנס לא יצר טשטוש דעות?

"אמרנו במפורש: אם מישהו חושב שאם הוא מופיע, הוא מקבל לגיטימציה - הוא טועה".

"הוויכוחים קיימים, איש לא חושד שאחד ויתר לחברו על עמדותיו. יש חילוקי דעות ויש מכנה משותף - כולם שייכים לתורה", מוסיף הרב יעקב אריאל. "אין חוגים בציונות הדתית שהם מחוץ לתורה, מחוץ להלכה. הרבנים באו ואמרו: כולנו שייכים לתורה אחת. הרגשתי התרוממות רוח ועוצמה אדירה".

בצילו של כנס האחדות נתגלעו חילוקי דעות עוד בטרם יצא לדרך, באשר לשאלה האם לאפשר לנשים ליטול בו חלק. הדיון, שהחל ברשתות החברתיות, גלש במהירות גם לפסים מעשיים. הרב בורשטיין מספר כי "חלק מנאמני תורה ועבודה אמרו לנו: אם לא יהיו נשים, לא נבוא. אז שלא יבואו, יש פה קו אדום, זה כינוס רבנים. ברוך השם לא היו הפגנות כי הם הבינו, על אף הרעש שעשו".

ארגוני הנשים עשו צעד נוסף ופנו ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, בדרישה כי יעצור את התקציב שהועבר לכנס על ידי עיריית ירושלים וגופים שונים, בגין מה שכינו הדרת נשים. ח"כ בצלאל סמוטריץ' פנה למנדלבליט, כמו גם לשרת המשפטים איילת שקד, והודיע כי עצירת התקציב לכנס בעילה זו היא קו אדום. "השרה שקד אמרה במפורש: אם רבנים רוצים להתכנס, אי אפשר להגיד להם שחייבים לצרף נשים", מספר הרב בורשטיין. הלחצים של סמוטריץ' נשאו פרי והתקציב הועבר כסדרו.

שאיפות דומות, טקטיקות שונות

הכנס נפתח בקבוצות דיון סביב שולחנות עגולים, שבהן דנו הרבנים בשלל נושאים. "בשולחן העגול שבו ישבתי דנו על רפורמים וקונסרבטיבים. הייתה הדגשה ברורה שצריך להתייחס אליהם ביחס של אהבת ישראל, קודם כול כיהודים ואחר כך כבעלי השקפות עולם שאינן מקובלות", אומר ל'בשבע' הרב רונן לוביץ', רב היישוב ניר עציון ונשיא תנועת נאמני תורה ועבודה. "הסבב הראשון עסק בשאלה מה טוב בזרמים הללו - אנשים העלו נקודות לחיוב, כמו עצם העובדה שמדובר ביהודים. דובר על כך שבחו"ל יש לזרמים האלה משקל מסוים בשמירת הזהות היהודית אצל מי שמאוד רחוקים, אם כי היו חילוקי דעות בשאלה הזאת. בדיון נשאל האם עדיף שיהודים יגיעו למקומות כאלה ויהיו קשורים לעולם של מסורת מאשר שיהיו מנוכרים לגמרי, או שעדיף שלא יבואו בכלל. במסגרתו הובאו גם אמירות אישיות וסיפורים".

הרב לוביץ' הגיע למרות התנגדות חלק ניכר מתנועתו לכנס עקב היעדרות נשית. "מגדירים כנס בתור כנס רבנים. בתפקיד הזה עדיין נושאים רבנים ולכן טבעי שיהיו בו רק גברים. אילו היו מגדירים את זה ככנס הנהגה בציונות הדתית, זה היה בעיניי מפריע יותר. אני חושב שיש חשיבות באחדות של העולם הרבני הציוני-דתי, שעולה על חשיבותם של הרבה פילוגים שיש בהם משמעות. אני מגיע ללא מעט כנסים שבהם הדמויות הדומיננטיות לא בדיוק בהשקפות שלי, אבל אני חושב שיש חשיבות בעצם השתתפות והיא נותנת את ההזדמנות להביע את העמדות שאנחנו חולקים בהן".

גם הרב רפי פוירשטין, מראשי ארגון רבני צהר, הגיע לכנס וראה את המשותף. "הכנס בעיניי מרגש ומפעים בצורה בלתי רגילה, לפגוש מאות רבנים שלמדתי איתם ועשינו דברים יחד. הייתה תחושה שהרב זלמן מלמד עשה מהלך ענק, רב המאחד על המפריד. אנחנו באים מאותו בית מדרש ושואפים אותן שאיפות אך חלוקים בטקטיקות. אם נשים לנגד עינינו את רשות הרבים הישראלית, הניואנסים שמבדילים בינינו הם שוליים. מטרתנו היא לבנות זהות יהודית במדינת ישראל".

הרב פוירשטין מספר שלמרות חילוקי הדעות, לא הורגש ניכור באוויר. "כל החילוקים, יותר או פחות, הם לא רלוונטיים לגודל המשימה. הרגשתי תחושה של רוממות רוח ולא הרגשתי דחוי. הרב אלישע אבינר, שכיהן כאחד מבכירי צהר, היה מהמארגנים. הרגשנו חשובים ולא חיפשנו שום הבלטה. היו עוד אנשים שעומדים בראש גופים מאוד חשובים. זקני העדה הוכיחו את כוחם להביא רבנים, וב"ה נוכל לדון בעשייה משותפת ולא רק ברמה הרגשית והחווייתית".

בהמשך התכנסו הרבנים למעמד מיוחד של הודאה ואחדות. במעמד הוצגו סרטונים ומצגות המספרים את סיפור הגאולה והתקומה של מדינת ישראל ועולם התורה ושולבו קטעי נגינה ופיוטים. באירוע הוקרנה ברכתם של הרבנים הראשיים, והתקיימה תפילה להצלחת חיילי צה"ל בעקבות המצב הביטחוני. במעמד נשאו דברים זקני רבני הציונות הדתית: הרב חיים דרוקמן, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב אריאל, הרב אריה שטרן, הרב יוסף טולדנו, הרב יעקב מדן, הרב אליהו בלומנצוויג, הרב שמואל אליהו והרב חיים סבתו.

בלט בכנס האיחוד בין העדות השונות. "שמנו דגש על איחוד הכוחות בעולם התורה בין ספרדים לאשכנזים וזו נקודה חשובה, להכיר ולדבר ולעבוד יחדיו. הבאנו לכנס גם פייטן", מוסיף הרב בורשטיין. "בהתחלה תכננו שרבני הציונות הדתית מעל גיל שמונים ידברו, אבל התברר שאין אף רב ספרדי. מיד הוספנו רבנים ספרדיים, כמו הרב שמואל אליהו והרב חיים סבתו, והוחלט שמי שמדבר יהיה על הבמה. אחר כך חיפשנו רב יחסית מבוגר שידבר, אז פניתי לרב יוסף טולדנו, רבה של גבעת זאב ומתלמידי הרב הנזיר. פנינו לרב דוד תורג'מן, רצינו שגם ההנחיה תהיה משותפת, יחד עם הרב אליהו בלומנצוויג. גם בוועדת ההיגוי שמנו יחד את הרבנים חיים נבון ושמעון כהן מבאר שבע".

מה אפשר לקחת הלאה מהכנס?

הרב בורשטיין מסביר שהיכולת להתאחד גם כשיש חילוקי דעות צריכה להתממש בחייו של כל אדם פרטי. "כל אדם צריך לדעת שאם יש לו בעיה, הוא מרים טלפון לחבר שהוא לא מסכים איתו והוא מדבר. זו שיטה שאני נוקט בה. כל ביקורת שאני שומע שמישהו אומר על מכון פוע"ה, אני מרים אליו טלפון, 'מה כבודו אמר?' ופתאום הכול מסתדר. בשבוע הבא נתכנס חברי הוועד המנהל ונדבר בצורה ברורה מה הלאה ומה המסקנות, מה היה ומה אפשר לתקן. ברור שברוך ה' המפגש עשה משהו בלבבות לקראת מתן תורה".

Dvir794@gmail.com