גם לסאטירה יש גבולות

פרופ' אביעד הכהן מייחל לכך שבמדינת ישראל יכבדו גם את הדת היהודית, "לדתות אחרות מגלים כאן רגישות גדולה יותר".

בני טוקר , ג' בסיון תשע"ח

מבזים תפילין
מבזים תפילין
צילום: מתוך ארץ נהדרת



טוען....

פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מתייחס בערוץ 7 לסערת ארץ נהדרת וביזוי התפילין, ותוהה מדוע אנשי ציבור נזעקים כשפוגעים בדתות אחרות ושותקים כשמדובר בדת היהודית.

"אני רק רוצה לשער מה היה קורה אם היו עושים את זה עם סמלים כמו צלב או עם סמלים עם דמותו של מוחמד, האם גם אז התגובות היו רופסות כל כך מצד אנשי צבור שאינם דתיים? במקרים של דתות אחרות אנחנו תמיד רגישים וטוב שכך, אבל אולי כדאי שנהיה גם רגישים לפגיעה בסמלים של הדת היהודית?''?

לדבריו, אף יהודי לא היה מקבל כהומור בדיחה עם חשבון הנספים בשואה או חללי צה''ל שנפלו במערכות ישראל, ''אני חושב שגם לערכים הדתיים צריך לתת את אותו כבוד גם אם אתה באופן אישי לא חש קרבה אליהם".

"אני חושב שהעניין הזה הוא לא ענין של דתיים או לא דתיים זה עניין בסופו של דבר של טעם טוב וגם של יכולת להכיל ולכבד אמונתם של אנשים אחרים גם אם אתה באופן אישי לא מאמין בזה. גם לסאטירה ולהומור יש גבולות".

לדבריו פגיעה ברגשות דתיים היא גם עבירה פלילית שלא נאכפת, "סעיף מפורש בחוק העונשין קובע שפגיעה ברגשי דת זאת עבירה פלילית. כאשר פגיעה ברגשי דת היא בין השאר לפרסם פרסום שיש בו פגיעה גסה באמונתם וברגשותיהם הדתיים של אחרים הבעיה היא כמו תמיד כפולה. אחת - שקשה מאוד להגדיר מה זו פגיעה גסה והבעיה השנייה בכל העניין הפלילי שהסעיפים האלה לחוק העונשים כמעט ולא נאכפים.

"המשטרה לא מגישה כתבי אישום וממילא גם בתי המשפט לא דנים בכך וגם אם עושים את זה אז בית המשפט מעדיף את ערך חופש הביטוי על פני הערך של פגיעה ברגשות".

פרופ' הכהן מזכיר כי אין זו הפעם הראשונה שתכניות טלוויזיה בישראל פוגעות בדת היהודית, "הסוגיה הזאת לא חדשה. אם הזכרת את הרשות השנייה היא עלתה בזמנו כשהכניסו תנ"ך לשירותים. היא עלתה לפני עשרות שנים בתכנית המיתולוגית 'ניקוי ראש' שעשו ממש מערכונים שהגחיכו את דמותם של משה רבינו ושל אליהו הנביא.

"התופעה הזאת לא חדשה, גם בעולם אנחנו זוכרים את הסיפור של שרלי הבדו והקריקטורות על מוחמד. הגבולות וחופש הביטוי הם בסופו של דבר עניין של שכל ישר וטעם טוב ברור שכל פגיעה ברגשות ובוודאי ברגשות דת הם דבר שלא רצוי בפני עצמו ובוודאי מבחינה ערכית", מוסיף פרופ' הכהן.