הצגה: דז'יגאן ושומאכר רצים לבחירות

יעקב בודו ומוטי גלעדי יוצאים בעקבות דז'יגאן ושומאכר גדולי הסאטירה היהודית. נקי ואיכותי

קובי פינקלר , ח' בסיון תשע"ח

רצים לבחירות
רצים לבחירות
צילום: יחצ

היו היו פעם שני קומיקאים. לא. זו אינה תחילת של בדיחה אלא הצגה חדשה "דז'יגאן ושומאכר רצים לבחירות", שני הקומיקאים הגדולים, שחוזרים לחיים ומנסים לתאר מצב קומי, מצחיק ואיכותי על מסע הבחירות שלהם אילו היו שניהם בחיים.

אז הם לא בחיים, ולדמויות נכנסים שני ענקי היידיש שלנו יעקב בודו ומוטי גלעדי, מנסים ומצליחים אפילו היטב, להיכנס לדמותם.

כבר כתבתי ואמרתי מספר פעמים. תיאטרון יידיש בארץ, הוא משהו מיוחד. גם הקהל בו שונה. מבוגרים, מנומסים, מגיעים בזמן.. והם רק התפאורה. שחקני היידיש הם שחקני נשמה.

בעלילת המחזה, מנסים השניים (גלעדי ובודו) לנסות את מזלם בפוליטיקה ולרוץ לבחירות, תוך כדי למסע בלתי נשלט. זה מצליח להם כי הקהל ( כפי שפתחתי ) הוא שבוי. הם מזדהים איתם תמיד.

יעקב בודו, (שזאת לו הפעם השלישית בתפקיד שומאכר) מצחיק ומשגע אותם, מוטי גלעדי, (שנכנס לנעליו של דז'יגאן), מענג אותם בדברי כיבושים ובדיחות ביידיש כמובן. והקל מגיב, צוחק, נהנה וזה העיקר.

ומילה על השניים שבעקבותיהם הם הולכים .דז'יגאן ושומכר היו שני הקומיקאים הגדולים ביותר בתולדות העם היהודי. הם החלו את פעילותם בפולין בשנת 1927 וראו בפעילותם אמצעי לשימור היידיש כשפת הדיבור והתרבות. לאחר שעלו לישראל ובשל הפופולריות לה זכו, הצליחו לשנות את המדיניות הממשלה שאסרה על הופעות ביידיש בארץ. זכו וזכינו.

יחד הם היו צוות נהדר שתמיד החמיא זה לזה. כך גם בדיוק בודו וגלעדי. למרות שזו הפעם הראשונה ששניהם יחד אחד לצד השני, זה בהחלט מצליח. מצחיק, עדכני (על הכסא הזה בכלא ישבו קצב , אולמרט וזה שלקח מההבנק.. לא גנב חלילה.

טנא של מחמאות ליוצרים, לכותבים ובעיקר לשחקנים.