חוקרו של אייכמן נרצח כדיפלומט ישראלי

אפרים אלרום ז"ל היה קצין בכיר במשטרה כשהתבקש על ידי המוסד לגשש בארגנטינה אחר שמועות על אייכמן. לימים נחטף ונרצח באיסטנבול.

שמעון כהן , ח' בסיון תשע"ח

מתוך דו"ח חקירת אייכמן
מתוך דו"ח חקירת אייכמן
צילום: אבנר אברהם



טוען....

מחר הוא יום ה-23 במאי, היום בו בשנת 1971 נרצח הקונסול הישראלי הכללי באיסטנבול, אפרים אלרום ז"ל.

בשנת 57', לפני ביקורו כקצין בכיר של המשטרה בארגנטינה, התבקש אלרום לסייע למוסד לבדוק את הטענה לפיה אדולף אייכמן חי בארגנטינה. לימים היה אלרום גם אחד מחוקריו הראשונים של אייכמן.

ביומן ערוץ 7 הבאנו את סיפורו בשיחה עם אבנר אברהם, איש המוסד לשעבר ואוצר התערוכה על לכידת אייכמן, המציין כי מדובר במקרה הראשון של רצח דיפלומט ישראלי. "החיבור שלנו אליו קשור למבצע לכידת אייכמן. באותו יום בדיוק בשנת 60' בן גוריון הודיע בכנסת שאייכמן נתפס ונמצא בישראל".

אלרום ז"ל
צילום: אתר משרד החוץ

"אפרים אלרום עיברת את שמו מהופשטטר כי בנו היחיד נהרג בתאונת דרכים בשנת 69' ואלרום היה שם המשפחה העברי של בנו. בשנת 57' המוסד היה אז דל באמצעים, והוא מקבל ידיעה מניצול שואה שבתו התאהבה בבנו של אייכמן והוא מציע לבוא ולבדוק את הדבר".

על סיפור האהבה התמוה הזה מספר אברהם: "אותו ניצול שואה שהיה עיוור נתקל בחבר של הבת, סילביה הרמן, כאשר הבן, ניקולס אייכמן, בא לבקר. ניקולס אייכמן היה בטוח שהוא בסביבה גרמנית, כי האבא חצי יהודי וחצי נוצרי והאמא נוצריה ולכן הוא התבטא בחופשיות. האבא שמע את הדברים והעביר את המידע למוסד שכדי לחסוך באמצעים ביקש מאפרים הופשטטר שהיה בדרכו לכנס של האינטרפול שיסור לכתובת כדי לבדוק את העניין".

הוספטטר, לימים אלרום, התחפש לאיש מודיעין גרמני שנשלח לאסוף נתונים על אייכמן, פגש את אותו אב, קיבל ממנו מידע ואלו היו הצעדים הראשונים של אותו מבצע הרואי להבאתו של אייכמן לישראל והעמדתו לדין.

אברהם מציין כי אותו אב חצי יהודי לא רצה ששמו ייחשף בפני המוסד והיה נכון למסור פרטים רק לגורמים גרמניים. הוא העביר את המידע הראשוני לתובע הכללי בפרנקפורט וחשש מחשיפת שמו בפני הגורמים הישראליים. משום כך היה צורך בהתחזותו של הופשטטר-אלרום לאיש מודיעין גרמני.

"בן גוריון הודיע את הודעתו בכנסת ב-23 במאי ומאז מתחילה הכנה של כמעט שנה למשפט והופשטטר ממונה לסגן מפקד יחידה 06 שהוקמה במיוחד להכנות למשפט. היו ביחידה 14 קצינים וחוקרים שחילקו את אירופה ל-14 חלקים כדי לחקור ולמצוא עדים. הוא היה סגן מפקד היחידה וכך הוא היה האדם הראשון שחקר את אייכמן", לימים היה למפקד בית הספר לקצינים של המשטרה ובהמשך לקונסול שכאמור נחטף.

"אתמול נודע לי שרעייתו הקליטה הודעה שבה הא פונה לחוטפים ומספרת שהיא איבדה את הבן היחיד שלי וכעת נחטף בעלה והיא תישאר ללא טעם לחייה. הטורקים הפסיקו את שידורי הרדיו כדי להשמיע את הפנייה שלה לחוטפים, מה שלא עזר", אומר אברהם המספר כי "החוטפים השתייכו לתנועת שחרור שמאלנית טורקית שהזדהתה בין היתר עם הפתח וארגוני אש"ף למיניהם. היו ניסיונות להידבר איתם. הטורקים הטילו עוצר על העיר וביצעו פעולות חיפוש, אבל זה לא עזר", הוא אומר ומשווה את המהלך הטורקי לפעולת הגרמנים בטבח הספורטאים במינכן, החלטה של גרמניה אז וטורקיה במקרה המדובר, לקחת אחריות על האירוע ולטפל בו, אך לנוכח היעדר אמצעים נדרשים ואינטרסים שונים שהתערבבו במהלך פעולות ההצלה לא הוכיחו את עצמם.

בהתייחס להכרזת בן גוריון על לכידת אייכמן, הכרזה שגם היא כאמור התרחשה ביום ה-23 במאי, אך 11 שנים טרם רציחתו של אלרום בידי חוטפיו, מעיר אברהם וקובע כי "לבן גוריון אצה הדרך כשהוא הודיע שאייכמן בישראל, כי שלושה אנשי מוסד היו עדיין בדרום אמריקה, מחוץ לארגנטינה, שם על מנת להביא את מנגלה. כתובתו של מנגלה הייתה ידועה ואניה של צים הייתה מוכנה כדי להבריח אותו אבל כשבן גוריון מיהר להודיע את ההודעה זה הביא לחיסולו של אחד המבצעים ללכידת מנגלה. המוסד המשיך לחפש את מנגלה, אבל לא הגיע לשום תוצאה".

"בן גוריון לא רצה לראות נאצים נוספים נתלים בישראל והוא הסתפק באירוע היחיד של אייכמן. גם כשהמוסד רצה להמשיך לרדוף אחרי נאצים בן גוריון נתן הוראה שלא להמשיך במרדף כי הספיק לו משפט אחד של אייכמן כדי לגולל את הסיפור, ולטעמי הוא צדק", דברי אברהם המזכיר את כוח האדם הדל שהיה לרשות המוסד שנאלץ לנתב כוחות למשימות החשובות ביותר על פי האירועים המשתנים בישראל הצעירה של אותם ימים.

פרוטוקול חקירת אייכמן
צילום: ארכיון אבנר אברהם