ח"כ תמנו שטה: צה"ל לא חף מגזענותחזקי ברוך

הוועדה לביקורת המדינה קיימה ישיבת מעקב לבחינת שילובם של יוצאי אתיופיה לאור פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית, במסגרת יום השוויון לקהילת יוצאי אתיופיה בכנסת.

הדיון התקיים בנוכחות מבקר המדינה יוסף שפירא - מחבר דו"ח הביקורת בנושא.

ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר בדיון "כוונות טובות יש אבל ההתקדמות איטית מדי. הגזענות שעודנה טבועה עמוק במערכת פוגעת ומעקבת את השילוב המתבקש של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.

''גם לאחר 30 ו-40 שנה בארץ אנו עדים לפערים בלתי נסבלים. זה ניכר במערכת החינוך, בצה"ל ובהשתלבות בשוק העבודה. צעירים בני הקהילה שנולדו בארץ נתפסים עדיין כעולים חדשים. זה בלתי נסבל" הדגיש.

לדברי רוזנטל, דו"ח המבקר בנושא משנת 2012 היה לאבן דרך משמעותית בסוגיה. "הדו''ח שנכתב במקצועיות מדם ליבו של המבקר, יצר באופן נדיר גם שינוי מציאות והחל את הנעת תהליכים חיוביים. למרות תוכנית חומש מקיפה, למרות שורה ארוכה של החלטות ממשלה והקצאת תקציבים לטיפול בנושא התוצאות אינן מספקות.

''מעבר לביקורת המוצדקת על המערכת על כל אזרח לקחת אחריות על העניין הזה. אנו הציבור צריכים להיות השוטרים של המאבק בגזענות. חובה על כל אחד מאיתנו להיאבק בתופעה הזו. ברשתות, ברחוב ובכנסת", אמר חבר הכנסת.

מבקר המדינה יוסף שפירא אמר בדיון כי "הדו"ח שלנו נותן ביטוי לצורך לפעול כאן ועכשיו. הייתה התקדמות עצומה אבל חובה עלינו לראות את יוצאי הקהילה כאחים במלוא מובן המילה. אני לא רוצה שהם יעבדו רק כנהגים או מאבטחים, צריך לשלבם במערכת הניהול הגבוהה ביותר שאפשר".

ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) אמרה "יש לי חובה להשמיע את קולם של בני קהילתי. במבצע משה קברנו כ-4000 ילדים, תינוקות וסבים מתוך אמונה שאנחנו חוזרים הביתה. אומרים שהשקט של הקהילה נובע מחולשה אבל ההפך הוא הנכון. אומנם בשנתיים האחרונות בעקבות הדו"ח יש הפנמה ושינוי מגמה אבל אנחנו כבני הקהילה רואים איך ילדים יוצאי הקהילה מוסללים ולומדים בכיתות וגני ילדים נפרדים.

''יש התעללות בילדים שלנו ואף אחד לא משלם את הדין. יש בתי ספר רבים שמונעים קבלת ילדים אתיופים ומשרד החינוך צריך לשלול תקציבי מדינה מאותם בתי ספר''.

ח"כ שטה הוסיפה כי יוצאי אתיופיה הם הנהגים או עובדי הרס"ר בצבא. "גם אם יש קצונה אז מעטים נמצאים בה כעלה תאנה. אנחנו לא נסתפק בזה. ברבנות מתעללים בנו - עד מתי? מישהו שילם את המחיר? או שרוצים להילחם בגזענות או שמשחקים בכאילו. מובילים את הקהילה לפעמים לסף של ייאוש".

טלל דולב, מנהלת מטה היישום של התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה, סיפר לחברי הכנסת כי "יש עבודה והתקדמות כאשר בשנת 2017 כ-60% מהתקציבים הייעודיים של המשרדים לתוכנית נוצלו במלואם ושליש מהתקציב הועבר במלואו לשנה הבאה. 86% מהפעולות שהתחייבו ב-24 הישובים הגדולים עם למעלה מ-1500 יוצאי אתיופיה בוצעו במלואן או חלקן ו-19 אחוז לא מבוצעות או שיש קושי לבצע אותן.

''אנחנו רואים שבני נוער יוצאי אתיופיה משולבים בתנועות נוער ויש יותר תלמידים מצטיינים. אנחנו מנסים לקדם את המערכות כדי שיפעלו. כל אחד מהמשרדים קבע יעדים כמותיים ועוד שנה מהיום אנחנו מחויבים להציג את התקדמות המשרדים", סיפרה.

גדי יברקן, ראש מכינת בארי, סיפר "למרות שסגרו לנו את כל הדלתות התעקשנו ואנחנו פה. אנחנו לא צריכים טובות והנחות ולא צריך אפליה מתקנת רק אל תהיו גזענים. עד שמבקר המדינה לא פרסם את הדו"ח שלו אכלנו חצץ ועדיין לא יכול להיות שאגיע לבית ספר כי האחיין שלי הפריע והמורה אומרת לי 'האתיופי הזה הפריע לכל הישראלים'. האתיופי הזה נולד פה! ב-30 שנה צמצמנו פער של 3000 שנה. אחד הכשלים הגדולים של המדינה בקליטת עלייה הוא קליטת יוצאי אתיופיה".

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות של משרד המשפטים, אמר "קיבלנו מנדט למגר גזענות ממסדית, מחאות 2015 הביאו לשינוי מצב דרמטי בעיניי אצל מקבלי ההחלטות. כולם הבינו שאי אפשר לטאטא את הגזענות הממסדית מתחת לשטיח. בשנה האחרונות קיבלנו 120 תלונות בנושאים שונים. מציגים את בני הקהילה כאנשים אקזוטיים אבל אנחנו רוצים להרגיש באופן טבעי כשווים. עדיין לא הצלחנו למגר את הגזענות וזאת המטרה שלי בתפקיד הזה.

''צה"ל קובע של-44 אחוז מהמתגייסים יוצאי הקהילה יש קב"א 45 ומטה, קובעים שכולנו מפגרים. כלי הקב"א פוגע ביוצאי אתיופיה – מערכת הביטחון לא חושפת נתונים והצבא סירב לתת אותם עד היום. אני זועק את הזעקה כדי למצוא פתרונות - צה"ל ואגף כוח אדם צריך לשנות את כלי המדידה הגזעני בחלקו הגדול ולתפוס את כולנו כשווים", אמר זנה.

דליה ינקו מהאגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון הגיבה לדברים ואמרה אמרה כי בשנה הבאה תחול רפורמה לשינוי בתהליכי המיון. "ראו שלקחו אוכלוסייה מקצה לקצה. אנחנו רואים מגמה של שיפור. יש תהליך ודרך עם תוצאות".

זיוה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, אמרה כי "מאז החלטת הממשלה ב-2015 ועברו 3 שנים והתוכנית היא ל-4 שנים ואני לא רואה איך מסיימים בהצלחה את 4 השנים. רק 38 תלמידים יוצאי אתיופיה בעלי 5 יחידות בגרות במתמטיקה בשנת 2016 ו-37 בכימיה. 50 מיליון שקל יש למשרד החינוך לתקצוב ותגבור התלמידים יוצאי אתיופיה ועדיין חברה של הבן שלי יוצאת אתיופיה לא יוצאת חודש מהכיתה כי קוראים לה כושית. מה יהיה עם ילדה בכיתה א' שעוברת את המסלול הזה?".

חנה הקסטר, ממונה פיתוח פדגוגי במשרד החינוך, אמרה "לגבי תוכניות מבדלות הן הצטמצמו לתוכנית אחת בפרויקט הלאומי לשילוב יוצאי אתיופיה ולא יוצאי אתיופיה. הצלחנו לצמצם את הפער של זכאות לבגרות ומנתון של 54.2 אחוז זכאות ב-2016 הגענו ל-60.44 זכאים לבגרות ב-2107 כאשר יש שיפור פנימי של 6.247 אחוז וצמצום פער ביחס לכלל דוברי העברית של 5.05 אחוז. אנחנו רוצים לראות את צמצום הפער וכן, בחלק של מצטיינים וחמש יחידות יש לנו עוד הרבה עבודה".