דיון בועדת חוץ וביטחון
דיון בועדת חוץ וביטחוןצילום: חזקי ברוך

וועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) דנה היום (ג') בשילוב קהילת יוצאי אתיופיה בצה"ל, במסגרת יום השוויון לקהילת יוצאי אתיופיה המצוין היום בכנסת.

תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, ציין "אנו רואים שיפור קל בנתוני קבוצת האיכות של יוצאי אתיופיה, וכן אנו רואים ירידה כ-5% בשיעורי הכליאה ו-33% ירידה בשיעורי הנשר".

"חשוב לי להדגיש כי ציון הקב"א לא מושפע מדת, גזע, מין, מצב סוציו-אקונומי, הורים גרושים או מגמת לימוד בבי"ס. הקב"א מושפעת משלושה פרמטרים אצל בנים (50% מבחן הדפ"ר הבודק יכולות חשיבה, 30% ריאיון בלשכת הגיוס, הבודק בשלות, בגרות ומוטיבציה ועוד 20% מהציון זה מספר שנות הלימוד) ואצל בנות זה רק מבחן הדפ"ר ושנות הלימוד. מי שלא עומד בציון הנדרש יכול לקבל מבחן דפ"ר בשפה אחרת. ציון העברית מהווה 25% מכלל הציון ואנו יודעים לנטרל הטיות ולעשות התאמות אם הפרק של העברית חלש באופן משמעותי מהאחרים", הוסיף.

לדבריו, "אנו בעיצומה של תכנית רב-שנתית לשנות את כלי המיון בצה"ל. ככל שנוסיף יותר כלים כך נצמצם את השפעת הקיימים ונייעל את התהליך. הכנסנו את הריאיון לבנות (החל ממחזור גיוס קיץ 2019), הכנסנו לפני חודש שאלון תחביבים שיוכל להשפיע על התאמת שיבוץ ובנוסף נבחנים כלים נוספים כגון בחינת יכולות ניהול ואינטליגנציה רגשית".

ח"כ תמנו שטה: צה"ל לא חף מגזענותחזקי ברוך

ח"כ ענת ברקו (הליכוד) טענה מנגד, "כבר היום יש מי שעושה הכנה למבחן הדפ"ר כמו לבחינה הפסיכומטרית, וריבוי כלים רק יעמיק את התלות בזה, ומכאן את הפערים בין מי שיכול להרשות לעצמו ומי שלא".

תא"ל שני השיב, "צה"ל מבצע התאמות על מנת לשפר את שילובם של יוצאי אתיופיה, למשל נושא מתאם 2, ליבת הקצונה מדפ"ר 60 ומעלה, יוצאי אתיופיה ייחשבו כבר מדפ"ר 30 ומעלה כנתוני ליבה. בדומה למתאם הקצונה אנו מתאימים את הכניסה של יוצאי אתיופיה לימי סיירות, לעתודה ולחיל המודיעין. לא משנים את המבחנים הזהים לכולם, אלא מתאימים את הציון הנדרש מאוכלוסייה זו".

"בהתאם להחלטות הממשלה ביטלנו את כל המופעים המבדלים, לרבות קורס אמיר וכנסים ייעודיים ליוצאי אתיופיה עבור העתודה. אני לא יודע להגיד שזאת הסיבה, אבל אנו רואים ירידה מסוימת בפנייה לעתודה", הוסיף.

לדבריו, "אנו גם יודעים להוכיח שאנשים שהגיעו מנקודת פתיחה יותר חלשה, הסיכוי שלהם לשרוד את השירות לאחר מכינה ואף לצאת לפיקוד גבוהים הרבה יותר. סיכמנו עם משרד הביטחון, כי למרות הקיצוץ בכלל המכסות למכינות, אוכלוסיות אלו יקבלו תוספת מכסות".

לאה איציק, קרימינולוגית שיקומית מאוניברסיטת בר אילן, סיפרה, "הייתי הקרימינולוגית השיקומית בכלא 4 בצה"ל, ואני בודקת צעירים אתיופיים בין שנתיים לחמש שנים לאחר שירות צבאי. שני הדברים העיקריים שכדאי לקחת בחשבון לאור המחקר שלי הם שצעיר אתיופי, בעקבות מה שהוא עובר בחברה שלנו, יכול להגיע לצה"ל באחת משתי זהויות - זהות ישראלית, בה הוא מרגיש שייכות לצה"ל וזהות אתיופית, אצל מי שחווה גזענות ולא מרגיש שייכות. זה יכול להיות ההבדל בין מי שמסיים שירות ומי שלא. על מנת לפעול לשיפור הסוגיה לדעתי יש לשים דגש על הכשרות מפקדים, שתופסים אותם, חונכים אותם ועוזרים להם לשרוד את השירות הצבאי".

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, תקף את ההסללה, "על פי שיטת צה"ל, נכון לנתונים של היום, כמעט כל חייל שני מיוצאי אתיופיה הוא מתחת לקב"א 45. המשמעות של ציון כזה, ועוד לכמות כזו של מלש"בים יוצאי אתיופיה, זה לקבוע שאנחנו מפגרים. יש משמעות להשלכות ולאופן בו צה"ל קובע מי איכותי ומי לא. אני, כנציג הממשלה, בא ואומר לצה"ל שהדרך שבה אתם מעריכים את יוצאי אתיופיה היא לא נכונה. 90% גיוס, כמעט 40% לשירות קרבי, אבל הם מוגדרים מפגרים למעשה. יש בוגר מכינה, עם עשר יחידות בגרות ריאלית ששובץ כסוהר כליאה. לא רוצה לדבר על מצגות ואחוזי נשר, אלא יחס. צריך לפרק את המנגנונים לקביעת הקב"א ולהתחיל הערכה רצינית לקביעה לפי כישורים".

ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) תקפה גם היא, "מספרים לנו סיפורי בדים, שאם ישימו אותנו בקבוצות נפרדות של כנסים וקורסים, אז אולי נהיה טובים. באים אלי בטענות שסגרנו את המסלולים הנפרדים, אבל זו לא הבעיה! הקהילה אוהבת את הצבא, ואחוזי הגיוס מראים את זה, אבל הצבא לא מתמודד עם קיום האפליה. הקהילה יכולה להשתלב לא רק כעובדי רס"ר, אני מאמינה בילדים שלנו, וכדאי שגם מדינת ישראל תתחיל".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "הכישורים המולדים של יוצאי אתיופיה הם כמו של כל קבוצה אחרת אבל אין ספק שאוכלוסיות מסוימות צריכות לקבל טיפול נפרד בהתחלה כדי לחשוף אותן כפי שעשו בקורס אמיר. אני חושב שצריך להחזיר את קורס אמיר ולעשות כל מה שיכול לעזור, אם צריך הסללה לעתודה או לקצונה, אז שיעשו".