הבן האהוב של ירושלים

במלאת שלושים לפטירת הרב ישעיהו הדרי זצ"ל, יאיר חרל"פ, במאמר מיוחד על יחסו של הרב הדרי לרב חרל"פ זצ"ל.

יאיר חרל"פ , י' בסיון תשע"ח

חרל"פ והרב הדרי זצ"ל
חרל"פ והרב הדרי זצ"ל
צילום: באדיבות יאיר חרל"פ

לפני שנים פניתי לרב ישעיהו הדרי שיספר לי על הרב יעקב משה חרל"פ.

כאשר שמע הרב שאני רוצה לכתוב ספר על סבי הגדול רבי יעקב משה חרל"פ, שמח מאוד והחל בהתלהבות לתת לי אינספור שמות של אנשים שהכירוהו.

הרב הדרי זרזני להיפגש עם ר' יהודה דומיניץ ועם הרב דב יפה עם ר' מאיר חובב, הרב צבי קפלן ועוד רבים וטובים. בזכותו הצלחתי להציל סיפורים ותורות מזקני ציון אלו, טרם השיבו נשמתם לבורא. הרב גם הנחה אותי איך לאסוף חומרים למיין לערוך ולכתוב ספר אמין מקיף ומעניין.

הרב הדרי נתן לי דוגמה: הרב צבי יהודה כתב הערות על הספר "האיש נגד הזרם" - למשל כשכתוב שם על הרב חרל"פ: "פאותיו המסולסלות", הרב צבי יהודה העיר: "לאו דווקא, פאותיו היו ישרות" הסופר רצה לכתוב עלילה אבל ר' צבי יהודה רצה להיות נאמן כמו שהוא הכיר, ציין הרב הדרי.

הרב הדרי לא הסתפק רק בלהפנות לכוון ולייעץ בכתיבת הספר. הרב הדרי פינה מזמנו והשקיע זמן רב לספר סיפורים רבים על אודות הרב חרל"פ, סיפורים אותם ליקט בעצמו מתלמידי הרב חרל"פ ותושבי שכונות 'שערי חסד' ו'רחביה' בהן כיהן הרב חרל"פ כרב במשך 42 שנים. (עת"ר-תשי"ב)

אביא מעט ממה שסיפר הרב הדרי:

ענווה של הרב חרל"פ:

סיפר לי הרב קולדצקי שכאשר הוא הגיע לישיבת 'מרכז הרב' הוא היה פליט מהמלחמה. לפני כן היה תלמיד של הרב שמעון שקופ מגרודנא.

בירושלים קיבלו את פניו בחמימות כמנהג ארץ ישראלים שקלטו מה שקראו אז 'פליטים'. עדיין הקליטה לא הייתה פשוטה לאותם ניצולי מלחמה או שואה. יום או יומיים אחרי שהתקבל לישיבת מרכז - הרב הלך התלמיד החדש קולדצקי ברחוב והרב חרל"פ הלך במדרכה ממול. כאשר הרב חרל"פ ראה אותו, הוא היה צעיר רק בן 20 והרב חרל"פ היה כבר ראש ישיבה מכובד ומפורסם.

עדיין הרב חרל"פ לכבודו של הפליט וכדי לקרבו ולעודדו,חצה את הכביש פנה אל התלמיד בחמימות ושאלו לשלומו, התעניין במה יוכל לסייעו והחל לו הצלחה רבה . שנים רבות אחרי זה הרב קולדצקי תמיד זכר את המחווה של ראש הישיבה ונהג לספר זאת בהרבה חום והערצה לצניעות הירושלמית ולענווה המיוחדת של איש ירושלים הרב חרל"פ. הוסיף הרב הדרי וציין: במיוחד מי שבא מהאסכולה הליטאית שהכיר את ר' שמעון ואת ר' ברוך בער, איך ראש ישיבה כמו הרב חרל"פ לא מרגיש שיש לו עניין של כבוד, ואם יש פליט שצריך לעודד את רוחו אז חוצים את הכביש לכבודו כדי לאחל לו הצלחה.

יום העצמאות

שמענו מראש העיר י-ם ר' שלמה זלמן שרגאי, שהיה גר ברחביה ובשנה הראשונה להקמת המדינה, כאשר התחילו דיונים איזה צביון תפילות יהיה ליום העצמאות, התפלפלו הרבנים של הפועל המזרחי אם להגיד ברכת 'שהחיינו' או לא, הרבנות החליטה לא להגיד שהחיינו, ושרגאי אמר שדיבר עם הרב חרל"פ שאמר: "לא תהא תקומת ישראל גרועה מאשר זוג מכנסיים שיהודי קונה"- הלא על זוג מכנסיים שיהודי קונה אם שמח שבו הוא מברך שהחיינו, למה לא תהיה תקומת ישראל בסטאטוס כזה? ציין הרב הדרי: זו אמרה מבריקה ונכונה, ( לאו דווקא מבחינה הלכתית. אם מדובר על פעם ראשונה אז כן, אבל לא כל שנה כמו שלא מברכים על זוג מכנסיים כל פעם מחדש) – יש פה בדברי הרב חרל"פ את הברק שבדבר ולאו דוקא הצד ההלכתי.

הבן האהוב של ירושלים

המשיך הרב הדרי: איך פתח הרב נריה תלמידו של הרב חרל"פ את דברי ההספד כשהביאו את המיטה של הרב חרל"פ. המיטה הייתה למטה – בישיבת 'מרכז' הישנה – והרב נריה היה למעלה במרפסת. הוא פתח: " שבחי ירושלים את ה', הללי... כי חזק בריחי שעריך... ברך בניך בקרבך..." ודיבר על ר' יעקב משה הבן האהוב של ירושלים, ברך בניך בקרבך...

קריעה על מות הרב חרל"פ

עוד סיפר הרב הדרי: הרב דב יפה היה חבר בנ"ע, למד בישיבת תל אביב, אחר כך הגיע לישיבת חברון. ופגשתי אותו בהלוויית הרב חרל"פ, וראיתי את שיפולי מעילו קרועים, שאלתי, מה זה? ענה לי: ‘אצל הרב חרל"פ למדתי הרבה מחשבה, ורבי הוא וודאי היה, אך לא ידעתי אם רבי מובהק, ואם כן לא ידעתי אם עלי לקרוע. נסעתי מוקדם בבוקר לבני ברק, ושאלתי את ‘החזון איש’ את המעשה אשר אעשה, וענה לי כי עלי לקרוע בשולי המעיל וכך נהגתי .הוסיף הרב הדרי:

יש בעיות לא פשוטות על מי חייבים לקרוע קריעה כאשר זה לא משפחה. אז החזון איש הורה לו, ז"א שהחזון איש דיבר בהערכה בעלת משקל על אישיותו של הרב חרל"פ ועל התורה שהוא העניק לתלמיד ר' דב יפה אותו הכיר מקרוב. הרב דב יפה לא היה סתם אדם מהחוץ, הוא היה מקורב לרב חרל"פ וגם לחזון איש גם בעולמו הרוחני. אז החזון איש כך הורה לו לעשות.

(כשראיינתי אח"כ את הרב דב יפה הוא הוסיף ואמר: " זוכר שעשיתי קריעה על הרב חרל"פ.הייתי שומע את הרב קבוע בסעודה שלישית, הרגשתי שקיבלתי ממנו הרבה... י"ח)

תפילת ליל ראש השנה

עוד סיפר הרב הדרי: ד"ר יהודה אבן שמואל, סיפר לי שכשהוא גמר לכתוב את "מורה הנבוכים" עם פירוש משלו, הלך בליל ראש השנה, לתת את הספר מתנה לרב חרל"פ. הגיע ל 'שערי חסד' והתפלל שם ערבית בליל ראש השנה. אחרי התפילה רצה לגשת לרב חרל"פ לתת לו את ספרו אבל ראה שהרב חרל"פ עדין מתפלל. אז הוא חשב שהוא יחכה קצת.

ילדיו של הרב חרל"פ אמרו לו שלא כדאי לו לחכות כי הם הולכים הביתה, מקדשים, אוכלים וגומרים את הארוחה ובאים לבית הכנסת ואבא עוד עומד ומתפלל שמונה עשרה ורק כשמסיים הם לוקחים אותו הביתה. הרב חרל"פ התפלל בליל ראשון של ר"ה שלוש שעות תפלת שמונה עשרה בכוונה עצומה לפי כוונות הרש"ש והקבלה. ציין הרב הדרי: בספרו 'אורי וישעי'(מי מרום חלק ז') יש קטע המסביר מה קורה בשלוש שעות ראשונות של ר"ה וזה הסביר לי מה עשה אז הרב חרל"פ, כאן זה כבר התמודדות עם דברים פנימיים יותר מאשר רק סיפורים.

יום החתונה – נמחלין כל העוונות – מתנה מה'

הרב דב יפה סיפר לי עוד, שביום חתונתו נכנס אל הרב חרל"פ לקבל ברכה, - הוא היה מהחבורה של רב צבי קפלן, רב יהודה עמיטל, ר' מאיר חובב, - הם היו כוכבים קטנים שהסתובבו סביב השמש. – ואז אמר לו הרב חרל"פ בא אגיד לך למה נותנים מתנות לחתן ולכלה? כדי לשמח אותם. מה מעכב את השמחה האמיתית? העוונות שאדם עושה, שנאמר, עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם. הקב"ה אומר אני רוצה שתשמח שמחה אמיתית, המתנה שלי, שאני מחזיר את כל השטרות, מחילת עוונות שהקב"ה מזכה את החתן והכלה זו מתנת החתונה שלו לזוג. – כך מסר לי הרב דב יפה.

ברכה אל ביתך

עוד סיפר הרב הדרי:

בחנוכה תרצ"ח התקיימה בכפר הרוא"ה ההכתרה של הרב שאול ישראלי לרב הכפר. רבו הרב חרל"פ שפעל רבות למען בחירתו טרח והגיע במיוחד כדי לכבד את המעמד, ושוב התארח לילה אחד ב’כפר הרוא"ה.’

הרב התארח אצל משפחה חשוכת ילדים, משפחת מנדלסון. הרב ברגישותו הרבה, הבחין מיד שאין ילדים בבית. בבוקר ביקש לברכם, אך מכיוון שיצאה כבר בעלת הבית לעבודתה בלול התרנגולות, ביקש שיחזירוה כדי שתהיה גם היא נוכחת. משהגיעה בירכם שהקב"ה ימלא חסרונם, ויזכו לפרי בטן. ואכן, אחרי שנות עקרות, ואף על פי שטובי הרופאים קבעו שאין לה סיכוי ללדת כלל, בזכות ברכת הצדיק הרב חרל"פ, זכתה רבקה מנדלסון ללדת בת ואחריה עוד שתי בנות נוספות.

"אני מכירה היטב את הסיפור, מכיוון שהבת הבכורה שנולדה מברכת הרב זו אני, שנולדתי בחנוכה," אמרה הרבנית נחמה, רעייתו של הרב יעקב אריאל, ושבה להיזכר: "אני זוכרת שעד ימיו האחרונים, היה אבי ז"ל נוהג לחזור על הסיפור הזה ותמיד הזכיר איך הרופאים לא נתנו לאימי העקרה כל סיכוי, וכשהיה מספר על כך נהג לחקות את דברי הרופא שהכריז בשעתו ‘אין אופיניום’ – אין סיכוי – שאשתך בכלל תלד."

מוסיפה הרבנית אריאל: כעשרים שנה אחרי שברכת הרב חרל"פ התקיימה ואני נולדתי, זכיתי לחגוג מסיבת אירוסין בבית הורי ב’כפר הרואה. ’ כאשר עלה לביתנו השכן, הלא הוא הרב נריה, לברכנו, האיר את עינינו וציין שהאירוסין שלנו חלים בדיוק בז’ בכסלו – שהוא יום הפטירה של הרב חרל"פ, דבר שלא נתנו עליו את הדעת. "אין זה מקרי" אמר הרב נריה "שהאירוסין של נחמה לבית מנדלסון עם ר’ יעקב אריאל הם ביום פטירת הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ, הלא בזכות ברכתו נולדת והצדיק שותף בשמחה.

עד כאן מעט ממה שסיפר הרב ישעיהו הדרי. לא מזמן כשהשתתף בברית אחת מניניו בבית אל,הסכים שאסריטו ואקליטו וכך זכיתי לתעד את דבריו. (ייתכן וזו ההסרטה האחרונה טרם עלה בסערה השמיימה). בסוף ההסרטה שאלתי אותו: איך הדור הצעיר יזכה להכיר את הרב חרל"פ ולדעת אורחותיו ודרכיו בקודש.ענה לי בקצרה הרב הדרי:

"יקראו את הספר 'שירת הי"ם' וכך יכירו וידעו את הרב חרל"פ".

הכתבה מבוססת על הראיון שהקלטתי עם הרב ישעיהו הדרי על הספר 'שירת הי"ם' על הרב חרל"פ