אם לא יהיו הפתעות בלתי צפויות, אחרי 22 שנים של משאים ומתנים, דיבורים ועיכובים, הרפורמה במשק החשמל צפויה לצאת בקרוב לדרך. אך למרות החיוכים, ההכרזות המפוצצות והחזות המרשימה של רפורמה באחד הגופים המסואבים ביותר במשק, גורמים רבים אומרים, מי בגלוי ומי בעילום שם, שלא לרפורמה הזאת התפלל המחוקק כשחוקק בשנת 96' את חוק משק החשמל.
חוק משק החשמל נועד לפתור שתי בעיות. הראשונה רגולטורית, כשהרישיון של חברת חשמל אמור היה לפקוע בשנת 96', כך שהוצרך חוק שיאפשר לחברה לפעול. השנייה היא תחרות בשוק המונופולי. כחלק מיישום החוק הוקמה רשות החשמל כרגולטור ייעודי שיפקח על חברת החשמל ויקבע את תעריפי החשמל לפי עלויות הייצור. כמו כן, בחוק נפתחה האפשרות לחברות פרטיות לייצר חשמל ולמכור אותו לחברת החשמל, ובכך להוריד את העלויות. במקביל נאסר על חברת החשמל להקים תחנות כוח חדשות. בפועל, רק חלק קטן מהעקרונות שעמדו מאחורי החוק יושמו בפועל.
"צריך להבין שמשק החשמל הכרחי לפיתוח הכלכלה שלנו", אומר ד"ר אמציה סמקאי, מנכ"ל עמותת 'בצדק', "ישראל ממוקמת במקום ה‑54 במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא בעיית אספקת החשמל. יש המון תקלות ברשת, המחיר יקר, והזמן שלוקח לחבר עסקים לרשת החשמל הוא ארוך מאוד. כל זה נובע מחוסר מוטיבציה של חברת החשמל לשפר את השירות, פשוט כי אין להם מתחרים. המהלך הזה, שאני לא חושב שאפשר לקרוא לו בכלל רפורמה, רק הולך לקבור את משק החשמל שלנו למשך 30 השנים הבאות".
"במשך שנים ההסתדרות נעלה כל אפשרות ליישם את חוק משק החשמל", ממשיך ד"ר סמקאי, "וגם מה שקיבלנו עכשיו זה לא רפורמה אמיתית. חוק משק החשמל היה אמור לפרק את חברת החשמל בתוך עשור לגופים פרטיים שינהלו את רובו, כשרשות החשמל תשמש כרגולטור וחברת החשמל תהיה אחראית על הובלת החשמל מהתחנות לערים. אולם הכוח העצום שיש להסתדרות פשוט מנע את כל זה מלהתרחש, ועצר את הרפורמה האמיתית שתוכננה".
ואכן, הרפורמה שהוצגה ביום חמישי שעבר שונה בתכלית מהחוק שנועד להפריט את משק החשמל. כדי להבין את הרפורמה, צריך להכיר את מבנה הפעולה של חברת החשמל. חברת החשמל בנויה היום ממחלקות, המכונות מקטעים, כשכל מקטע אחראי על תחום מסוים, כמו מקטע הייצור שאמון על ייצור החשמל, מקטע ההולכה שמוביל את החשמל מהתחנות לערים, מקטע החלוקה שאחראי על חלוקת החשמל בתוך הערים ומרכזי המסחר ועוד.
על פי החוק, אמור היה להיווצר ניתוק בין שלושת החלקים המרכזיים הללו, כדי למנוע ניגוד עניינים. לתחום ייצור החשמל היו אמורים להיכנס גופים פרטיים, החלוקה בערים גם היא הייתה אמורה לצאת מידיה של חברת החשמל, וחברת החשמל תוכננה להיות אמונה רק על ההולכה הארצית.
בפועל במסגרת המהלך, שהוצג על ידי השרים משה כחלון ויובל שטייניץ יחד עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, חברת החשמל אומנם תמכור ארבע תחנות כוח - הישנות ביותר הקיימות בחברה - לידיים פרטיות שיוכלו לייצר חשמל בהיקף של 4,500 מגה ואט, אך היא תשאיר לעצמה את היכולת לייצר 7,900 מגה ואט. בנוסף לכך, ובניגוד לחוק משק החשמל, תוכל חברת החשמל להקים שתי תחנות כוח מתקדמות בנפח ייצור של 1,200 מגה ואט נוספים. חלק נוסף שמעלה בעיות קשות עוסק בחלוקת החשמל בתוך הערים, כשלפי תוכניות הרפורמה גם מקטע החלוקה בערים עתיד להישאר כמו שהוא בחברת החשמל. מה שכן ייצא לידיים פרטיות הוא מקטע האספקה, זה שאמור לקשר בין הלקוח הפרטי לרשת החשמל.
"המשמעות של המהלך הזה היא חיזוק מעמדה של חברת החשמל כמונופול, כשחברת חשמל תייצר עוד ועוד חשמל", אומר גורם במשק החשמל ל'בשבע'. "זה אומנם הגיוני שחברת החשמל תהיה מונופול במקטע ההולכה, אבל כדי שזה לא יפגע במשק החשמל צריך להיווצר ניתוק מוחלט בין הייצור להולכה, אחרת חברת החשמל תפגע ביצרנים הפרטיים ותקדם את האספקה של החשמל שלה על חשבון האספקה של היצרנים הפרטיים. אלה לא דברים תיאורטיים. אנחנו ראינו את זה קורה בשנים האחרונות שוב ושוב".
חוב עצום, משכורות עתק
למרות הטענות על הצורך להחליף את האחראים על הזרמת החשמל לתוך הערים והאספקה הסופית למשקי הבית והעסקים השונים, חשוב לציין שניסיון העבר מהרפורמה במשק המים הוביל ככל הנראה לכך שלא הוקמו חברות בת שינהלו את המקטעים הללו. כשהוקמו חברות המים העירוניות הן נועדו להציל את מערך המים שכמעט קרס, והן אכן שיקמו את התשתיות. אך יחד עם זה מחירי המים רק עלו ואיכות השירות ירדה פלאים. "זה שבנו את הרפורמה במים בצורה רעה לא אומר שאי אפשר לבצע את זה טוב יותר במשק החשמל", אומר הגורם.
"יותר מכך, לו היו מחלקים את המקטע לחברות בת, היה אפשר לראות מי מתנהלת בצורה תקינה ומי לא, ובכך לשפר את השירות ואת התשתיות. היה אפשר גם להוציא במקרים שבהם יהיה צורך מחוזות חלוקה מידיה של חברת החשמל לידיים פרטיות. אבל ברפורמה הזאת אין שום דרך לשנות את המצב", אומר הגורם.
לא סתם מזכיר הגורם את עניין ההתנהלות. חברת החשמל היא אחד הגופים הממוקמים בצמרת מדד חוסר היעילות במשק. החוב של חברת החשמל עומד על פי דו"ח של בנק ישראל מינואר השנה על 42 מיליארד שקלים. בדו"ח המבקר סכום החוב הנקוב גדול בכ‑30 מיליארד שקלים נוספים, והוא רק הולך וגדל. בחברה ישנם אלפי עובדים שעל פי הודאת חברת החשמל אינם נצרכים במערכת. משכורות העובדים גבוהות בממוצע ב‑160 אחוזים מהמשכורות בכלל המשק. חלק ניכר מחוסר היעילות נובע מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לפקח על החברה בפועל.
כחלק מהרפורמה תבצע חברת החשמל התייעלות, שבמהלכה כ‑2,200 עובדים יופרשו לפנסיה וכאלף עובדים חדשים ייקלטו, כאשר האחרונים לא יהיו זכאים להטבות המפורסמות של חשמל חינם ועוד. העובדים הפורשים יקבלו תוספת של 1,250 שקלים לפנסיה מדי חודש. באופן אבסורדי, אלפי העובדים שיישארו בחברה יקבלו תוספת של 1,700 שקלים לפנסיה החודשית.
"מי שהולך לשלם על הרפורמה הזאת זה הציבור", אומר עו"ד מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת. "היא תעלה בסביבות שמונה מיליארד שקלים, שאנחנו נשלם אותם בחשבון החשמל. כל משפחה תצטרך לשלם 3,000 שקלים בחשבון החשמל בשביל לממן את זה. עלויות ייצור החשמל יורדות, אבל המחיר לצרכן לא יירד כלל ואולי אף יעלה. בשורה התחתונה, כל מה שההסתדרות רצתה - היא קיבלה".
האינטרס של כחלון
הרפורמה יוצאת לפועל לאחר שההסתדרות וחברת החשמל מצאו עצמן עם הגב אל הקיר. ועד עובדי חברת החשמל יצא בשביתת מחאה נגד הרפורמה המתגבשת עוד במאי 2017. מדינת ישראל עתרה לבג"ץ נגד ההסתדרות, ושופטי בג"ץ רמזו לאחרונה שאם ייאלצו להתערב הם יפגעו בזכות השביתה של העובדים נגד רפורמות חיוניות. ניסנקורן ואנשיו הבינו את הרמז, ביטלו את העיצומים בחברת החשמל והחלו לדבר עם משרדי האוצר והאנרגיה על הרפורמה.
העובדה הזאת רק מחזקת את השאלה איך בסוף הרפורמה מחזקת את חברת החשמל ופוגעת במשק הישראלי. גורמים במערכת הפוליטית אומרים ששר האוצר מבין בדיוק את ההשלכות ההרסניות של המהלך, והוא מבצע אותו בכל זאת ממניעים פוליטיים. כחלון מאמין שמערכת היחסים הטובה שהוא יצר במהלך שלוש השנים האחרונות עם ההסתדרות תסייע לו למשוך אליו את תמיכתה בבחירות, תמיכה שבאופן מסורתי הולכת לכיוון מפלגת העבודה. כחלון מבין שתמיכה של ניסנקורן בו שווה הרבה מנדטים. הוא רואה את ההצלחה הגדולה שיש לשר חיים כץ בליכוד בעקבות השליטה שלו בוועד עובדי התעשייה האווירית, ורוצה להשיג תמיכה דומה מההסתדרות עצמה.
נכון להיום נראה שאין הרבה גורמים שיכולים למנוע מהרפורמה לצאת לפועל. נתניהו עצמו מתנגד לרפורמה, אבל הוא מסונדל בגלל הסכמים קואליציוניים. הכנסת גם היא לא תוכל לעצור את הרפורמה, למרות ההתנגדות בקרב הח"כים, משום שזו כנראה לא תגיע אל שולחנה. במידה שכחלון יצליח לכופף את הרגולטורים, כפי שקרה עד כה, הכנסת לא תצביע על הרפורמה וזו תצא לדרך בלעדיה.
דליה בודינגר, דוברת חברת החשמל, מסרה בתגובה כי "הנהלת חברת החשמל וארגון העובדים רואים חשיבות עליונה בביצוע הרפורמה, אשר לראשונה לאחר שנים של חוסר יציבות בתשתית חיונית קריטית, הוסדרה. המהלך אותו מובילים שר האוצר משה כחלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ בתיאום מלא עם כל הרגולטורים, הינו פורץ דרך ויסדיר את המשק במטרה להביא להורדת יוקר המחייה בטווח הארוך.
"ברפורמה שגובשה אין מנצחים ואין מפסידים. יש אחריות לאומית לתשתית רגישה. חברת החשמל תישאר עם פחות מ‑40 אחוזים בייצור, והמדינה תשאיר בידיה תשתית ייצור לטובת הביטחון האנרגטי. במשא ומתן ישנם ויתורים כואבים לצד הצלחות. חברת החשמל תיפרד מ‑25 אחוזים מעובדיה, מניהול המערכת, מחלקים באספקה וכאמור בייצור. המשק והציבור ייהנו מחברת חשמל לאומית, יעילה, רזה ופועלת למען ציבור לקוחותיה באספקת חשמל סדירה ובתשתית התומכת את שינוי פני המשק.
"עובדי חברת החשמל אשר יסיימו את העסקתם בחברת החשמל ויצאו לפרישה מוקדמת זכאים לפרוש בכבוד. המראות של עובדים מפגינים ברחובות כמו מקרה טבע, לא יחזרו על עצמם עם עובדי חברת החשמל. תעריף החשמל הוא מקור ההכנסה היחיד של חברת החשמל על פי חוק, אי לכך נקבע כי הרפורמה תמומן מתעריף החשמל אשר יחזיר את עצמו תוך שמונה שנים".
במשרד האנרגיה נמסר כי "הרפורמה עצמה תוביל לכך שחברת החשמל לא תוכל כלל לבנות תחנות חדשות ולשדרג ישנות. לפי הרפורמה, חברת החשמל תייצר בסך הכול 5,000 מגה-ואט פחות ממה שהיא מייצרת כיום. עוד על פי הרפורמה, חברת החשמל תמכור ארבע תחנות, ומבין התחנות שייוותרו ביד החברה, כחצי אמורות להיסגר עד שנת 2030, בהמשך להחלטת שר האנרגיה להפסקת השימוש בתחנות פחמיות. מי שייצר את החשמל במקום זה יהיו חברות פרטיות, כך שבתוך עשור כל התחנות החדשות יהיו פרטיות. אין אפשרות לבצע את המעבר בן לילה, ובשביל שיהיה חשמל במדינה צריך תהליך הדרגתי. המחיר שאנחנו נשלם כעת לעובדים ישתלם בעתיד, ולכן אין זה נורא שאנחנו נשלם לעובדים שפורשים. מה גם שביחס לרפורמות אחרות, כאן שולמו המספרים הנמוכים ביותר. במסגרת הרפורמה פתחנו את חלק האספקה לחברות פרטיות. בסופו של יום הציבור ירוויח מאוד מהרפורמה".