מליאת הכנסת
מליאת הכנסתצילום: רויטרס

דבר נפל השבוע בכנסת ישראל. סרבן גט, שערכאה משפטית רשמית של מדינת ישראל, בית הדין הרבני, קבעה שיש לנדותו, להרחיקו מהקהל, ולהטיל עליו שורה של סנקציות אישיות וחברתיות, הוזמן אחר כבוד למשכן הכנסת.

יהודה גליק, חבר כנסת בכנסת ישראל, החליט, מטעמיו שלו, להזמין את הסרבן למשכן, משל היה עוד אזרח לגיטימי במדינת ישראל, ולא פושע שמסרב לציית להוראה מוסמכת של ערכאה משפטית.

קשה להבין מה חשב גליק כאשר החליט להזמין את הסרבן, במיוחד שככל הידוע לי עד היום הוא סירב להסביר את עצמו. יתכן שכוונותיו היו טובות, סביר אפילו להניח שכך היה, אבל ההזמנה למשכן הכנסת בעייתית גם אם זה המצב.

באופן כמעט צפוי, ההחלטה להזמין את הסרבן למשכן עוררה סערה. שורה של חברות כנסת לא הסתפקו באמירות קשות, ובעת שגליק עלה על הדוכן לנאום הן פשוט עזבו את המליאה בהפגנתיות.

אפשר להבין את המחאה שלהן. סרבנות גט היא מעשה נבלה, לא פחות. גבר שעושה שימוש כל כך בוטה בכוח שיש לו על מנת לאמלל את רעייתו לא ראוי לשום אמפתיה ושום סימפטיה. אמנם, בשורה של הופעות בכלי התקשורת הקפיד הבעל הסרבן לטעון שמה שעומד לנגד עיניו הוא אך ורק טובת ילדיו, אך מי שקרא בין השורות מבין היטב שזה לא הסיפור. מדובר בגבר שכופר בזכותה של אשתו להתגרש ממנו, גם לאחר שהנישואין חסרי כל יכולת להשתקם, ועושה הכל על מנת לשמר את מניות השליטה שלו בחייה.

בית הדין הרבני, כידוע לכל מי שמכיר את המתחולל בין כתליו, לא ממהר לחייב גברים להתגרש מנשותיהם. כאשר הדבר קורה יש לך בדרך כלל סיבה טובה מאוד, וכאן, כך מתברר, סברו הדיינים שהסיבה אכן טובה ולכן נקבעו הסנקציות נגדו.

לכן מחאתן של חברות הכנסת מובנת וברורה. מה שכלל לא ברור הוא מדוע המחאה נותרה רק מחאתן של חברות כנסת המזוהות עם העמדה הפמיניסטית. כבודו של בית הדין הרבני, כבודן של פסיקותיו, וכבודן של נשים שכלואות בכלא סרבנות הגט לא צריך להטריד רק חברות כנסת פמיניסטיות.

את הזעקה נגד הזמנתו של סרבן הגט למשכן הכנסת צריך היה לזעוק כל חבר כנסת, גבר או אשה, חרדי, דתי או חילוני. לא מדובר בסוגיה של ימין ושמאל, דת ומדינה וכו’. מדובר באנושיות פשוטה.

במיוחד גדולה התמיהה ככל שמדובר בחברי הכנסת הדתיים והחרדים. מי שחרד לכבודם של בתי הדין הרבניים, חרד למקומה של היהדות בחייה של מדינת ישראל, וחרד להמשך עיגונם של הנישואים כדת משה וישראל בחוקי המדינה, לא יכול להישאר אדיש במצב כזה.

הראשונים שהיו צריכים לצאת מהמליאה ולהוביל את המחאה הם חברי הכנסת הדתיים והחרדים. העובדה שאת המחאה הובילו חברות כנסת פמיניסטיות, מרביתן חילוניות, היא תעודת עניות למי שהיו צריכים לצאת ראשונים ולעמוד לימינה של האישה.