יהודה גליק
יהודה גליקצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יש המבקרים את ח"כ יהודה גליק על החלטתו להזמין למשכן הכנסת את ירון אטיאס, שבית דין קבע כי הוא סרבן גט וקרא להחרימו.

"קשה להבין מה חשב גליק כאשר החליט להזמין את הסרבן, במיוחד שככל הידוע לי עד היום הוא סירב להסביר את עצמו", כתב כאן עמיתי עדו בן פורת.

לא שוחחתי עם ח"כ גליק בנושא ואני יכול רק לנחש מה הניע אותו לעשות את מה שעשה. אומר זאת במילה אחת: מחאה.

קרוב משפחה של ח"כ גליק התאבד בגלל ההתעללות שסבל מבת זוגו בעת גירושיו. הוא מכיר מקרים רבים נוספים של התעללות האישה בגבר. והוא מודע לכך שבישראל של 2018, כל המערכות כולן מוטות נגד הגברים, החל מהכנסת עצמה, שיש בה ועדה מפוארת שכל כולה מוקדשת לפגיעה בגברים, משל היו איזה סרטן אלים שפשה בגוף האומה הטהורה.

ח"כ גליק יודע שבתי הדין פועלים כיום בתוך סביבה מזוהמת. הם לא יכולים להתעלם מהרוחות המנשבות באגפי הרווחה, בבתי המשפט למשפחה, בבג"צ ובתקשורת. הדיינים הם בני אדם, וככאלה הם עלולים בהחלט לפחד מביקורת קטלנית שעלולה להימתח עליהם ע"י חברות הכנסת הפמיניסטיות בגין כל פסיקה שמחמירה עם אישה, גם אם היא ראויה להחמרה שכזו. הם גם עלולים לחשוש מנקמה פמיניסטית שתחסום את קידומם בעתיד, כשהוועדה למינוי דיינים תתכנס להחליט על מינויים חדשים. ועל כן, עם השנים, חל כרסום גם ביכולתם לפסוק ללא משוא פנים, כנדרש מבית דין כשר וראוי.

כך, לפחות, חשים רבים מבין אלו שמשקיפים מקרוב על פעילות בתי הדין לאורך זמן.

זו אמירה חמורה, אבל המציאות היא הדבר החמור באמת כאן, לא אמירתה של האמת לגביה. וח"כ גליק יודע שזו המציאות. כמו רבים אחרים, הוא איבד אמון בניקיון של המערכת אשר פוסקת בענייני משפחה. ומה לעשות שהמערכת הזו כוללת את בתי הדין. וכך הוא נקלע למצוקה: מצד אחד, הוא מחויב לתת אמון בבתי הדין ולהיזהר בכבודם, במיוחד בהיותו אדם דתי, קל וחומר בהיותו ח"כ דתי. ומצד שני, הוא לא באמת חש את האמון הזה.

מה עושים בכזה מצב? כאמור, ח"כ גליק החליט להביע מחאה. וזו היתה דרכו לעשות זאת. זו לא הפעם הראשונה שהוא מביע מחאה על העוול שנעשה לאבות גרושים. בעבר ניצל את זכותו לשאת נאומים במליאה כדי להתייחס לנושא. הנאומים הביעו כאב אנושי אמיתי של אדם שיודע שהוא ניצב מול מערכת דורסנית ובלתי מוסרית בעליל, ובכל זאת עושה את המעשה האזרחי הנכון. וכך ראוי גם להתייחס להזמנתו של ירון אטיאס למשכן.

אגב, אם אתם צופים בווידיאו המוטמע לעיל, שימו לב בבקשה לדורסנות של ח"כ רחל עזריה (כולנו), שקוטעת בצרחות את דבריו של חבר הכנסת שמדבר על כאבו האישי לאחר התאבדותו של קרוב משפחתו.

המצקצקים למיניהם חייבים לשאול את עצמם – מה עשיתי אי פעם כדי למנוע הרחקת ילדה קטנה מאביה המסור באמצעות תלונות שווא? מה עשיתי נגד משטר מרכזי הקשר האנטי גברי של הרווחה ובתי המשפט? מה עשיתי נגד השקרים שמופצים נגד כלל המין הגברי מדי יום ביומו ע"י מנגנון התעמולה הפמיניסטי? מה עשיתי נגד הניסיונות לערער את מעמדם של שני ההורים כאפוטרופוסים על ילדיהם, ולהקל על הוצאת ילדיהם מרשותם? ורק אז לשקול מה לומר בגנות ח"כ גליק, אם בכלל.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה