כבל: לא הפכתי לנער גבעות

ח"כ כבל מרגיע את חבריו בשמאל ומבהיר: אני דורש התפכחות מאוסלו כי המשך השיח הזה של חבריי מרחיק כל סיכוי עתידי לשלום.

שמעון כהן , י"ג בסיון תשע"ח

לא מתרגש מהביקורת. כבל
לא מתרגש מהביקורת. כבל
צילום: פלאש 90



טוען....

לפני כשנה וחצי עשה זאת הסופר א.ב. יהושע כאשר בוועידת מרץ פנה לחבריו בשמאל וקרא להם להתפכח מרעיון שתי המדינות ועקירת 430 אלף יהודים מבתיהם.

בימים האחרונים נשמע קול דומה גם בזירה הפוליטית. חבר הכנסת איתן כבל, מבכירי מפלגת העבודה קורא לחבריו למפלגה להתפכח ולהציג תכנית מדינית ריאלית ולא לחזור על מנטרות 'שתי המדינות', 'הסכמי אוסלו' ו'מתווה קלינטון', ויש לו גם הצעה מדינית סדורה שהוא מניח בפני חבריו.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו אתו על מה שהוביל אותו לקריאה ולתגובות שהוא מקבל מאז פרסם את קריאתו בעיתון 'הארץ' ובראשית הדברים תהינו אם אכן עלה בידו להכעיס את חבריו לנוכח התגובות הזועמות המצוטטות בתקשורת.

כבל מרגיע וקובע כי התקשורת אינה משמיעה את כל הקולות אלא רק את התוקפים מימין ומשמאל. "אני שמח שיצרתי ויכוח אידאולוגי שלא היה במשך שנים במפלגת העבודה. את זה כבר הרווחתי, אבל אני רוצה להבהיר כדי שלא יתבלבלו, לא הפכתי לנער גבעות. החשש שלי הוא מכך שישראל דוהרת להיות מדינה אחת לשני עמים. לא לחינם אנחנו מוצאים את הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מדברים באותה שפה של רעיון המדינה אחת לשני עמים. לזה אני מתנגד התנגדות נחרצת. אני מזהיר את החברים מכך שאנחנו הולכים לשם".

לטעמו של כבל השיח החוזר סביב רעיונות אוסלו מרדים את חבריו לתנועת העבודה בה בשעה שהמהלכים מתקרבים לכיוון שבעיניו הוא מסוכן. "לשיטתי, כל יום שעובר מקרב את הקץ של סיכוי כלשהו לשלום. הרי גם לתפיסת מפלגת העבודה גושי ההתיישבות לא יוחזרו. יחד עם זאת תפיסתי מדברת על כך שכל מה שמעבר לגושים נתון למו"מ, הקפאת בניה מוחלטת, ואם מישהו בימין מקבל את זה אז הוא התפכח בעיניי".

"מנקודת המבט שלי, השונה מחבריי בימין ובשמאל, אם לא נעשה מעשה עבור עצמנו נמצא את עצמנו במדינה אחת עם רוב ערבי. רוב ערבי אינו חמישים אחוז ערבים ועוד ערבי אלא מציאות שבה אתה חייב לתת להם דמוקרטיה, או שאתה מאבד את הרוב היהודי או שאתה מאבד את הדמוקרטיה או את שניהם ולמעשה זה אבדן הציונות. זה קץ הציונות ואני אומר זאת וזה מבהיל אנשים".

ומה באשר לפרטנר הפלשתיני שלא יקבל לעולם את עמדתו המשאירה את גושי ההתיישבות במקומם? "הפעולה שלי היא פעולה שאני מוביל אותה. אני לא מחכה להם. אבו מאזן לא מגיע. זה לא רק שנתניהו אשם בתהליך הזה. אני רחוק מתפיסותיו של נתניהו כרחוק מזרח ממערב ואני מחריפי המבקרים שלו, אבל יחד עם זאת צריך להתייחס למציאות ולא כל הזמן לבלבל את המוח".

לטעמו של כבל גם אם לא כל חבריו במפלגת העבודה נוקטים תמיד בהאשמה אוטומטית של נתניהו, הרי ש"ככל שאתה פונה שמאלה אתה רואה את התופעה. אני רואה את האופן שבו מגיבים לדבריי. אמנם בסך הכול התפתח דיון רציני ומשמעותי שאני גאה בו, אבל אי אפשר להתעלם מתגובות לא ענייניות שנראות כשאתה מסתכל פנימה. אני שמח שהעליתי את העניין הזה אפילו יותר מכפי שחשבתי".

ואולי מפלגת העבודה אינה המקום המתאים עוד לכבל ועליו להקים מפלגה חדשה? כבל לא מקבל את העמדה הזו מכל וכל: "אנחנו לא מפלגה שראשיה נמשחו למלכים. מותר במפלגה דמוקרטית להתווכח. סקר בקרב מצביעי העבודה והציבור כולו יגלה שרוב הציבור חושב כמוני. כל מי שאינו אולטרה ימני או אולטרה שמאלי חושב כמוני. אני לא יודע מה יהיה בעתיד. אני מסמן כיוון בדגל ומזהיר שאם לא נתעורר זה יהיה הקץ שלנו".

בדבריו מבהיר חבר הכנסת כבל כי השיח החוזר ונשנה סביב רעיונות אוסלו וקלינטון הם למעשה אינם ריאליים ואף בולמים כל סיכוי לשלום. "זה לא מוביל אותנו לשום מקום, ואני רואה שאנחנו נתפסים לתפיסות שמרחיקות את השלום במובן כזה שאם היום יש מאה אלף מעבר לגושים נמצא את עצמנו בעתיד שלוש מאות אלף ואז יהיה ברור שאי אפשר לפנות שלוש מאות אלף איש. אני מקווה שאנחנו לא בנקודת האל חזור".

וכמי שמאמין ברעיון המדינה הפלשתינית, איזו מדינה תיתן להם, שאלנו את כבל והוא משיב: "אני לא עוסק בשלב הזה באיזו מדינה פלשתינית תהיה אלא באיך תיראה מדינת ישראל. אני לא מתיימר לתת תשובות להכול. אנחנו צריכים לדעת מה המסגרת שבה אנחנו חיים".