תוקף. מרגי
תוקף. מרגיצילום: הלל מאיר/TPS

יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי דורש ממשרד החינוך וממשרד האוצר רשימה של מוסדות תורניים שנעשתה בהם ביקורת בשנת 2017 ורשימה של המוסדות שנפסלו לתמיכה.

הדרישה הגיעה בעקבות דיון שהתקיים הבוקר בוועדת החינוך בנושא "נוהל החשב הכללי לתמיכה של מוסדות תורניים במשרד החינוך".

בישיבה השתתפו חברי כנסת ויו"ר ומנכ"ל איגוד מנהלי הישיבות שהתלוננו על פגיעה קשה במוסדות התורנים. "התפתחה תרבות של בקרה שייחודית רק למוסדות תורניים. הבקרה של משרד האוצר היא אגרסיבית ופוגענית ממש כמו פשיטת פתע על גופי פשע".

יו"ר איגוד מנהלי הישיבות הרב אברהם פרידמן: "הבקרה של המדינה כלפי המוסדות התורניים לא קיימת כלפי שום מגזר אחר שמקבל כספי תמיכות. יתכן שיש עשבים שוטים ויש לטפל בהם אבל אין לבצע ענישה קולקטיבית על כלל לומדי התורה. ראוי שיתייחסו בצורה מכובדת יותר אל לומדי התורה. אנחנו חתומים על נוהל מאוד ברור מול משרד האוצר ועומדים בנהלים הללו, אבל הפעילות של הביקורת היא מוגזמת".

שלמה ברילנט, מנכ"ל איגוד מנהלי הישיבות הוסיף כי אם אברך יוצא ללוויה או ללידה של אחד מילדיו האישור עבור היעדרותו מתקבל, אך אם הוא חולה בשפעת האישור יתקבל רק אם יביא אישור אשפוז מבית החולים. לדבריו, יש גם אבות שיוצאים עם ילדיהם לטיפולים רפואיים או ריפוי בעיסוק והאישור לכך לא מתקבל והם נחשבים כנעדרים.

עמוס צייאדה, מנהל אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך השיב לטענות, "חלק משמעותי של הביקורת הוא שמגיעים מבקרים מהמשרד לרואי חשבון ובודקים האם יש פער בין מה מספר התלמידים ששוגר למשרד החינוך לבין התלמידים שלומדים באופן פעיל בזמן הביקורת. התלונות בדבר סגירת דלתות והפרעה לראש הישיבה לא צריכים להיות".

ציידה הסביר שעד 15% היעדרות הביקורת מוגדרת כתקינה, 15%-25% היעדרות לא גוררת עיכוב תמיכה, אך מעל 25% היעדרות של תלמידים בביקורת מעכבים תמיכה ומתבצעת ביקורת חוזרת. "יש לנו פורטל וניתן לדווח כשמבקשים היעדרות כמה ימים מראש. יש מאות פניות בתקופה של כמה חודשים והבקשות הללו מאושרות".

גל לנדו נציג החשב הכללי הבהיר כי בכל תמיכה שניתנת לפי מספר משתתפים הבקרה היא זהה והנוהל הוא נוהל שר אוצר ולא נוהל חשב כללי.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "צריך ביקורת אבל ביקורת כמו שנעשית במקומות אחרים. באנו כל חברי הכנסת ואמרנו שהביקורת היא ביקורת משפילה. אתם בחשב הכללי צריכים לעשות חשבון נפש גדול שאתם נותנים גיבוי למשרד החינוך. אפשרתם לאגף למוסדות תורניים לקחת חוקרים פרטיים. למה אישרתם כזה דבר למוסדות תורניים? אנחנו מדברים על מוסדות תורה במדינה יהודית. איך יכול להיות שישבו שם חוקרים פרטיים ויצלמו תלמידים? זה מזעזע בעיני". עוד הוסיף כי גרעינים תורניים מקבלים כפל תמיכה בסכומים של 40 מיליון ש"ח ואף אחד לא בודק. "זה נכון שאנחנו חרדים, אבל אנחנו לא מטומטמים".

הרב מוזס שאל: "מאין התקציב של רואי החשבון? – מהעוגה של מוסדות הדת החרדיים. הם חייבים להראות תפוקה ולכן מבצעים הרבה ביקורות".

ח"כ אורי מקלב אמר כי מנהלי המוסדות מפחדים להתלונן ולכן לא הגיעו לישיבה. "הנחת הייסוד של משרד החינוך ושל משרד האוצר שהמוסדות החינוך התורניים לא מתנהלים כמו שצריך היא מוטעית. האווירה כלפיהם קשה".

חברי הכנסת שאלו כמה מוסדות לא עוברים את הביקורת וציידה השיב שבשנה לא עוברים כמה עשרות מוסדות תורניים מתוך 1600 בסה"כ, וכי הכסף "שנחסך" נשאר בתוך התקנה ולא חוזר למשרד האוצר.

נקודה נוספת אשר העלו חברי הכנסת בדיון נגעה לאישור פתיחת מוסד חדש רק בתום שנתיים פעילות בהם מחויבת העמותה להוכיח למשרד כי ביצעה פעילות של מלגות לאברכים ורק אז יאושר המוסד לתקצוב מהאגף למוסדות תורניים. ח"כ מרגי הציע לאגף מוסדות תורניים לבחון אפשרות של ביטול תנאי שנתיים פעילות כחלק מבקשת התמיכה, והציע חלופות נוספות כגון ערבות בנקאית, דיווח במערכת ומתן התמיכה בסיום שנתיים, הפחתת השנתיים לשלושה חודשים במעקב, ולאחר מכן תשולם התמיכה למוסד באותה שנה.

בסיום הישיבה דרש יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי ממשרד האוצר וממשרד החינוך להכין תוך 30 ימים דו"ח שבו יפורט כמה ביקורות נעשו בשנת 2017, וכן פירוט של הביקורות שנעשו במוסדות נתמכים שאינם מוסדות תורניים; רשימה שמית של מוסדות שבוקרו לפי שם מוסד, תאריך ושעה ורשימה של מוסדות לימוד תורניים שנפסלו בביקורת וסכום הקנס שהושת על המוסד התורני.