ניתן להסדיר עשרות מאחזים

יו"ר צוות ההסדרה פנחס ולרשטיין ציין בדיון בועדת החוץ והביטחון כי בין 23 ל-30 מהמאחזים יכולים להיות מוסדרים ללא החלטת דרג מדיני.

עדו בן פורת , ט"ו בסיון תשע"ח

אפשר להסדיר. וולרשטיין
אפשר להסדיר. וולרשטיין
צילום: פלאש 90



טוען....

ועדת החוץ והביטחון קיימה הבוקר (שלישי) דיון שיזמה שדולת ארץ ישראל בכנסת בנושא דו"ח ועדת ההסדרה של היישובים הצעירים.

הדיון עוסק בדו"ח ההסדרה שפורסם לאחרונה ומספק פתרונות משפטיים לעשרות ישובים שהוקמו על אדמות מדינה ולמרות זאת עד היום לא הוסדרו. זאת בניגוד לחוק ההסדרה שחוקק לפני כשנה וחצי, ונועד להסדיר בתים, שכונות וישובים שהוקמו על קרקע שאינה אדמת מדינה.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ אבי דיכטר, אמר בדיון, "אנו עוסקים בסוגיה של ישראלים נורמטיבים, הדיון לא עוסק באנשים אחרים ובישובים אחרים. חוות גלעד היא חלוץ בעיסוק הזה. אנחנו מחפשים פתרון לאוכלוסיה ישראלית נורמטיבית".

ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר שדולת א"י ואחד מיוזמי הדיון, אמר "התשתית העובדתית היא שמי שהקים את היישובים הצעירים והתשתית אלו ממשלות ישראל השונות. היישובים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית של לא להקיא ולא לבלוע. זה עוול. לא יכולים למכור ובצע אף פעולה בקרקע. הוחלט ע״י הקבינט לפני שנה להקים צוות להסדרת היישובים הצעירים. לא נעשה כלום למעט מינוי ראש צוות - אין תקציב אין צוות. אנו דורשים שהצוות יחל את עבודתו כפי שהוחלט על ידי הקבינט"

ח"כ יואב קיש, יו"ר השדולה שיזם גם הוא את הדיון, הוסיף ואמר, "נושא חוות גלעד הוא מהלך משמעותי שמוביל את המחנה. אף אחד לא רוצה להיות תחת ארוע טרור שבגללו נפעל לעוד הסדרה. בסופו של דבר נבחן במבחן התוצאה, ולצערי אנחנו לא שם".

ראש מטה צוות ההסדרה פנחס וולרשטיין אמר בדיון, "נכון להיום, בעזרת סגן שר הביטחון, ישנה מפה מסודרת של אותם אתרים ביו״ש. להערכתי כרגע יש 23 מהאתרים יכולים להכנס להליך, יש את כל הנתונים לכך".

"30 מהאתרים כלל וכלל לא צריכים לעבור דיון מדיני", ציין ולרשטיין, "יש באתרים הלא מוסדרים 3000 יחידות דיור, מתוכן 2,200 יכולים להיות מוסדרים ללא החלטת דרג מדיני".

"ישנן החלטות שיחייבו את הדרג המדיני, ישנם מהלכים שנצטרך לגבש אותם, האם זה צמוד דופן או לא", הסביר ולרשטיין את הבעיות שנוצרו. מבואות יריחו לדוגמא מופיעה בתחום שיפוט של ייטב. חלק מההגדרות של צמוד דופן על דעת היועץ המשפטי, אפשר להתייחס, השאלה לאיזה מרחקים, כנ״ל לעשאל, שמדינת ישראל הכירה בן כישוב, בפועל בוצע שם כביש אבל מאוחר יותר הייתה החלטת ממשלה. גם במקרה זה, האדמות מוכרות והכל קיים. ברור כשהצוות יושלם נוכל לעבוד יותר מהר".

קובי אלירז, עוזר שר הביטחון, ציין "היוזמה של החלטת הממשלה בדבר חוות גלעד הייתה של שר הביטחון. מתוך הבנה שזו התשובה שהייתה צריכה להינתן באותו זמן".

אלירז הסביר כי יש שתי קבוצות של בתים שזקוקים להסדרה, "יש איקס בתים שהם בהתיישבות הקיימת והוחרגו בעיקר בגלל עבודת צוות קו כחול. בערך 3000 יחידות דיור בישובים הותיקים. יש לנו סדר גודל דומה של 4000 מבנים שקיימים ביישובים הצעירים (המאחזים)".

לדבריו, "התשתית להסדרת המאחזים בנויה על שלושה עוגנים. 1- סטטוס הבעלות, 2- דרך הגישה, 3- תכנון, שם יש לשקול שיקולים כמו האם אפשר להחשיב את המאחז כשכונה של הישוב הקרוב. במידה ולא יכולה להיות שכונה כי המרחק גדול וכו, אזי צריך החלטת ממשלה. מתוך 70 המאחזים, בערך 20 שקל מאוד להסדיר אותם כי הם עברו את שלושת העוגנים הנ"ל. בחוות גלעד יש 420 דונם שנרכשו על ידי משה זר. החלטת הממשלה פתרה הבעיה הזאת כששכונה של קדומים. יש עדיין בעיה של דרך הגישה שעוברת דרך אדמות מעובדות. היום המנהל האזרחי לא מסוגל לעמוד במשימותיו בגלל חוסר כוח אדם".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' השיב לדברים ותהה, "מה שאתה אומר זה שצריך לסגור את המינהל האזרחי?"

נציג המינהל אזרחי הגיב, "אנחנו שותפים לעבודה. במידה ויכנסו פתרונות נכנס להליך הסדרה תכנוני. המנהל לא ערוך לטפל באלפי יחידות דיור".

יעל שבח, אלמנת הרב רזיאל שבח הי"ד שנרצח בחוות גלעד, השתתפה גם היא בדיון וסיפרה, "אנחנו גרים בחוות גלעד כבר שמונה שנים, במקום מקסים, משלמים מיסים ועושים מילואים, בנוסף אנחנו מוסרים את הנפש לגור במקום לא מוסדר, ללא תשתיות, ללא חיים תקינים, זה לא צודק. ולא צודק שזה נעשה כל פעם אחר רצח של מישהו, זה ציני. מספיק עם זה".

"אני מדברת על כל הישובים ולא רק על חוות גלעד. תפסיקו לדבר ובואו לעשות סיבוב בשטח ולהכיר, זה לא פחונים. הפעם הבאה שזה יעלה לדיון זה יהיה בעקבות רצח. צריך לדבר על זה בגלל שמגיע לנו ולא בגלל טרור. תמצו את הדיון עכשיו ולא בפיגוע הבא", הוסיפה.

שילה אדלר, מנכ''ל מועצת יש''ע, ביקש גם הוא לא לחכות לרצח הבא, "זה לא עניין של ימין ושמאל. זה לא עניין שנועד לשרת אינטרס פוליטי. זה עניין ציבורי. אנחנו לא צריכים שמישהו ימות או יירצח כדי להסדיר את העניין.. יש פה אוכלוסייה גדולה ומשמעותית, וכפי שאנחנו רואים אין איזה אופק מדיני כרגע. יש פה אלפי תושבים שמשלמים מסים ומשרתים במילואים".

"אביא דוגמה על עצמי. שכונת היובל בעלי קיימת מעל 20 שנה. איבדנו שם את רועי קליין ואלירז פרץ. השכונה לא זכאית לקבל תשתיות למרות שעושים מילואים ומשלמים מסים. לא צריך להגיע למצב שהמדינה משקיעה מיליונים במציאת פתרונות. יש צוות שלם שיושב על פתרונות. אני מג''ד במילואים, למה אני צריך לקבל יחס שונה מאחרים? המדינה צריכה לתת לנו זכויות שוות. הלוואי והיישובים הללו היו מוסדרים עם גני ילדים מוסדרים ולא במבנים יבילים. עם חתימה מאושרת ולא עם עקיפות", הוסיף אדלר.

לדבריו, "הגיע הזמן שהועדה תקבל את השיניים והסמכויות כדי לממש דבר שלא קשור להסכם מדיני. אני מבקש מיו''ר הועדה ח''כ אבי דיכטר: יש לקיים דיוני מעקב בנושא, עם אנשי מקצוע ומעקב סדור הכולל דוחות מסודרים. אין סיבה שאנשי ההתיישבות לא יקבלו את הזכויות שלהם".