משה פייגלין
משה פייגליןצילום: הדס פרוש, פלאש 90

יו"ר מפלגת 'זהות', חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין, מי ששימש חבר בוועדת החוץ והביטחון בתקופת 'צוק איתן', מבקר בחריפות את התנהלות הממשלה וקובע כי למעשה "אין התנהלות", כלשונו.

"הרי כולנו מבינים שלו חלילה וחס הפגז שנפל בחצר גן הילדים היה נופל על הגן עצמו והיינו הולכים היום אחרי ארונות קטנים של 10-15 ילדים כולנו היינו במלחמה כוללת. זה ברור לכולם ולכן המשמעות היא שאין כאן מדיניות אסטרטגית אלא מדיניות אמוציונאלית, ומדינות אמוציונאלית היא לא מדיניות".

כשנשאל אם כך למעשה מתנהלות ממשלות ישראל מאז ומעולם, בתגובה לאירועים, כפי שהיה ב'חומת מגן' לאחר הפיגוע במלון פארק וכפי שהיה בהסכמי אוסלו שהגיעו לאחר גל טרור פלשתיני, מסכים פייגלין לדוגמא הראשונה אך דוחה את הדוגמא השנייה. לטעמו הסכמי אוסלו אינם תגובה אלא מהלך מדיני משנה מציאות שאותו הוביל השמאל.

"הסכמי אוסלו היו שינוי אסטרטגי מהותי בדרכה של ישראל מאז הקמת המדינה. כאן צריך להוריד את הכובע בפני ביילין, פרס וכל החבורה הרעה הזו שהביאה עלינו את האסון הזה. הסכמי אוסלו היו אסטרטגיה ולא טקטיקה. לעומת זאת הימין, שלא הייה לו משהו שמתקרב לאסטרטגיה אלא אמוציות והכרזות על חיסול חמאס או הנייה, לא הייתה לו אסטרטגיה מאז ז'בוטינסקי. לכן כל מה שנשאר לממשלת הימין זה לרחרח אחרי רצון העם ולפנות לשם ולקבוע את מעשי הצבא. זה עלוב".

"הגענו למצב שאנחנו יורים טילים על פגזי מרגמה. מדובר בגאונות טכנולוגית אבל עליבות ובושה אסטרטגית שלא תאמן", אומר פייגלין הרואה במעשי השמאל עקביות שנועדה לממש את האסטרטגיה שבתפיסת עולמו, ואם הוא מעוניין להחריב את ההתיישבות הרי שהוא יבצע זאת בצורה שיטתית צעד אחר צעד. לעומת זאת הימין חסר אסטרטגיה ולכן "כשבגין הביס את שמעון פרס ב-77' ואז מה שקיבלנו הוא החרבת כל חבל ימית, כששרון ניצח את ברק קיבלנו את גוש קטיף ועכשיו יש את ניצחון נתניהו ואנחנו מקבלים את חלוקת ירושלים עם שגרירות אמריקאית באבו דיס. הימין לא בא מעולם עם רצון ושאיפה".

לעומת העמדות הללו שמוצגות בימין, להבנתו של פייגלין, מפלגתו שלו, 'זהות' מבקשת להציג עמדה אחרת וגישה אחרת: "זהות אומרת שזו ארצנו ועזה היא עיר עם היסטוריה יהודית רצופה כמו ירושלים. הכנסנו לעצמנו את האידאולוגיה של השמאל והימין לא מסוגל לומר שזו ארצנו ושאנחנו מחסלים באמת את שלטון החמאס ומחזירים את הממשל הצבאי ושמתחילים הליך ארוך מדורג והומאני שמשחרר את ערביי עזה מהכלא שהכנסנו אותם אליו בהסכמי אוסלו, ומעמידים אותם בראש רשימת ההגירה בכל היעדים בעולם, ומחילים ריבונות ומפריחים את ארצנו כולה ופועלים לפי אסטרטגיה, כמו שהשמאל יודע".

"אני לא נכנע לרציונאל של השמאל כי יש לי אסטרטגיה משלי. רון פונדק, מאדריכלי אוסלו, הודה שהסכמי אוסלו לא נועדו לשלום אלא לישראליזציה של המדינה במקום ייהוד המדינה. מול התפיסה הזו אנחנו באים ואומרים לא. לא מדינת כל אזרחיה אלא מדינה יהודית שלא מוותרים על גרגר ממנה, ובסופו של דבר עזה תהיה כמו יפו או עכו, עיר ים תיכונית פורחת בריבונות ישראלית, וכשאתה לא מציג עמדה כזו אתה מאבד את ירושלים ולא רק את עזה".

לדברי פייגלין עמדותיו התחדדו לנוכח מה שראה בישיבות ועדת החוץ והביטחון בתקופת 'צוק איתן': "כל מה שאני אומר עכשיו נובע ממה שראיתי בוועדת חוץ וביטחון ב'צוק איתן'. הרמטכ"ל של היום מגיע לוועדה ומדווח לנו כמה טילים השמדנו וכמה מנהרות מצאנו, מין דיווח אפסנאי שכזה... שאלתי אותו: תגיד לי מי האויב, והוא לא היה מסוגל לענות לי. הסכמי אוסלו והתפיסה שזו לא ארצנו הניחו רטייה על עיני הפיקוד הבכיר של הצבא שמרגיש שהוא מהאו"ם ותפקידו להשליט את השקט על כנו. הצבא לא מרגיש שהוא מייצג צדק ובשורת שליחות".

בהמשך הדברים מדגיש פייגלין כי דבריו נובעים מתוך אמונה בכוחו וברצונו של העם לשנות את המציאות בה הוא קיים ולשמוע תפיסה אחרת מזו אותה הוא מקבל ממנהיגיו כיום. "מה שחסר כאן זה מנהיגות והעם כמה לבשורה ואמירה". עוד הוא מזכיר כי גם המחיר החומרי של הסכמי אוסלו והתפיסה שמאחוריהם גבוה מנשוא עבור העם: "כרגע אנחנו משלמים מאז אוסלו פי עשרים יותר פצועים ופי שש יותר הרוגים, ולמעלה מטריליון שקל מדי שנה על הקונספציה הזו, כך שגם מבחינה חומרית לא נכון להמשיך בדרך הזו, אבל כשנתניהו התחבק עם ערפאת וסגרת על הימין את גדר אוסלו אין מה לבקש מהעם".