בשבע מהדורה דיגיטלית

הזכות לראות את מסי

זה שבן אדם יושב בכלא לא אומר שאסור לו לראות כדורגל. או לארגן פיגועים. או סתם לשנוא את סרחיו ראמוס

דביר שרייבר , י"ז בסיון תשע"ח

חוק יסוד כבוד הצפייה בכדורגל וחירותו. ליאו מסי
חוק יסוד כבוד הצפייה בכדורגל וחירותו. ליאו מסי
צילום: רויטרס

לא, הפעם זה כבר עובר כל גבול. למה מי זה גלעד ארדן ובאיזו זכות הוא פוגע בזכותם הטבעית וההיסטורית של אסירים פוליטיים, לוחמי חופש, רודפי צדק, שכל חטאם הוא שהם רוצים לרצוח את כולנו ואז להשליך אותנו לים, באיזו זכות הוא מחליט למנוע מהם לראות את משחקי הכדורגל של גביע העולם?!

כאילו לא מספיק שהמדינה הציונית הורסת לחמאס את התשתית העתידית של הרכבת התחתית בעזה, כאילו לא די בכך שהיא מונעת ממנו לערוך הפגנות שלוות (מבטיח לכם שככה הגדירו את זה הגאונים של האיחוד האירופי) ליד גדר ההפרדה, כאילו היא לא כולאת את אנשיו ומונעת מהם ליצור מזרח תיכון חדש נקי מיהודים, עכשיו היא גם מונעת מהם לראות מונדיאל שאין בו אפילו שחקן יהודי אחד לרפואה? למה? כי כואב לשר לביטחון פנים שאיראן וסעודיה ומצרים ומרוקו ישחקו במונדיאל וישראל אפילו לא הצליחה להוציא בבית תיקו ממקדוניה? בגלל זה צריך למנוע מהאסירים הביטחוניים לצעוק "מוות לישראל" בכל פעם שמוחמד סלאח יאיים על השער ועל זכותה של ישראל להתקיים?

אם ארדן באמת מתעניין בערכי הצדק והאמת, הוא צריך להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד סרחיו ראמוס שפצע את סלאח בגמר ליגת האלופות, או לפחות לנפות אותו מהנבחרת הספרדית ולהביא אותו לכלא שאטה, כדי שיראה שם את המשחקים עם החבר'ה, אם עוד יישארו לו עיניים. גם את מסי צריך להביא. הוא ממילא מגיע לארץ, אז איזה מין דבר זה שכולם יכולים לקנות כרטיס למשחק נגד ארגנטינה, ורק מהאסירים נמנעת הזכות הבסיסית לפוצץ את אצטדיון טדי?

לא, באמת. צפייה בכדורגל היא התשתית הכי בסיסית של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שאפילו ארגוני הטרור מקפידים עליו עד כדי כך שהם מונעים מאברה מנגיסטו לחזור לישראל המדכאת והגזענית. ממש לא ברור איך ארדן לא מבין שהאיסור לצפות במשחקים פשוט דוחף את אנשי חמאס למעשי ייאוש, כמו ירי טילים ושריפת שדות במערב הנגב, מעשים שהם לא רצו לעשות, אבל ארדן לא משאיר להם ברירה.

ולאן עוד נגיע עם הטירוף הקיצוני הזה? היום כדורגל, ומחר מה? לא נאפשר למחבלים לערוך השתלמויות לטרוריסטים מתקדמים מאחורי הסורגים? נאסור על מרואן ברגותי לקבל קהל בכלא על כוס קפה וטורטית? נמנע מחברי כנסת ערבים להבריח בתחתונים טלפונים ומסרים חתרניים? היום פוגעים בכבוד האדם שרצח בני אדם, מחר יפגעו לו בחופש העיסוק בפיגועים, ומחרתיים עוד ישללו את חופש התנועה מעפיפונים, טילים ועזתים שבסך הכול רוצים לממש לעצמם את זכות השיבה ולמנוע מאיתנו "עוד ינובון בשׂיבה". לאן נגיע?!

מזל שיש בג"ץ, שבטוח יפסול את ההחלטה המקוממת ויחזיר לרוצחים את הזכויות שכבר אין לאלה שהם רצחו. ככה יהיה שקט בזמן המשחקים, אבירי זכויות האדם ירגישו נורא טוב עם עצמם, וגם גלעד ארדן יוכל להגיד שהוא עשה מה שצריך אבל בג"ץ שוב הרס הכול. עד שמישהו יבין שכדי להפעיל לחץ על חמאס לא צריך למנוע מהאסירים שלו לראות את המונדיאל, אלא להפך: צריך להכריח אותם לצפות בכל המשחקים של הליגה הישראלית.

דמוקרטיה מתגברת

בשבת אירחנו שני שי"ן-שי"נים, אשר מכונים ככה לא בגלל שהם משנשנים בדיבור (הם לא) אלא מפני שהם עושים אצלנו בעיר שנת שירות. אני מעריך בכל נימי נפשי את הצעירים האלה, שמקדישים שנה שלמה למען הקהילה ואז מתגייסים לצבא, מה עוד ששני האורחים שלנו הם באמת חבר'ה על הכיפאק – מאירי פנים, פתוחי מחשבה ואוכלים יפה עם סכין ומזלג.

תוך כדי הארוחה הם סיפרו על עצמם, על ההתנדבות שלהם בעיר ועל פעילויות העשרה ממישהי תותחית שמעבירה להם הרצאות על אקטואליה, תיאוקרטיה, דמוקרטיה ושאר ירקותרטיה. כשמדברים לידי על דברים כאלה אני נדרך, כי מזמן הבנתי שכשמרצים מלומדים אומרים דמוקרטיה הם לא מתכוונים לשלטון העם אלא להפך, לשלטון האקדמיה על העם.

"המרצה הזאת נורא מאוזנת", הרגיעו השי"ן-שי"נים, "היא תמיד מביאה גם את הצד השני".

לדוגמה, בהרצאה האחרונה היא דיברה על זה שדמוקרטיה מזוקקת היא הגנה על זכויות המיעוט, אם כי יש גם כאלה שלא מסכימים עם ההגדרה הזאת כי הם לא מבינים כלום מהחיים שלהם. לי זה נשמע יותר כמו אי-זון, אי-סובלנות, אי מודעות עצמית או אי המטמון, שזה המקום שבו אנשים נורא ליברליים מטמינים בעומק התת-מודע דעות שלא באות להם טוב בעין שמאל.

מזכויות המיעוט עברנו למיעוט הזכויות, ממיעוט הזכויות למצב החברה, ממצב החברה למצב המדינה, ממצב המדינה לפוליטיקה ומפוליטיקה המשכנו לפיסקת ההתגברות.

"מה באמת קורה עם זה?", התעניין אחד השי"ן-שי"נים.

"היא עברה את המשוכה הראשונה של ועדת השרים לענייני חקיקה", עדכנתי.

"אוי", הוא אמר בעצב, "אז עכשיו השלטון הוא זה שיקבע מה יהיה פה".

רציתי להגיד לו שככה מתנהלת דמוקרטיה, אבל בדיוק גמרנו את המנה העיקרית והלכתי להביא קינוח. אחר כך השיחה התגלגלה לדברי תורה ופרשת השבוע, וכבר לא הספקתי להרגיע אותם שהפיסקה יצאה להפסקה, שההתגברות רק נחלשת ושכל העסק תקוע וכנראה לא יקודם. מה שהיה הוא שיהיה, ובית המשפט העליון ימשיך להגן על זכותו של המיעוט לשים את הרוב על MUTE. אכן, הדמוקרטיה יכולה לנשום לרווחה.

*** אבא של חייל ***

"נו?", שאלתי את הבן כשהוא הגיע בסוף השבוע עייף, מלוכלך ורעב, "איך היה התרגיל הגדודי?".

"סבבה", הוא אמר, "הלכנו, רצנו, כבשנו יעד מבוצר, המשכנו לרוץ ואז פתחנו אלונקות".

"ומה אחרי התרג"ד?", שאלתי, "תרח"ט? תרס"ט? תרוו"ד?".

מכיוון שבצבא רגילים לראשי תיבות מוזרים, הוא קיבל כמובנים מאליהם את התרס"ט (רחוב בתל אביב על שם שנת הקמתה), התרווד (סוג של מצקת), התרח"ט (תרגיל חטיבתי) והטרחן (השם השני שלי).

"בשבוע הבא", הוא אמר, "יש סד"ח".

"מה זה סד"ח?", שאלתי, "ספירת דם לחתולים?".

"לא", הוא פיהק, "סדרת חינוך".

כלומר סד"ח – סטלנות, דאחקות, חופש. לינה בחדרים נורמליים, ארוחות מפנקות, טיולים, ערבי גיבוש, וכל זה במסווה של העשרה חינוכית ותרבותית. האמת? מגיע להם, אחרי האימון הקורע שהעבירו אותם.

אז ביום ראשון הם התייצבו בשדרות תרס"ט, צפו בהצגה בהבימה, אלתרו ארוחת צהריים, עשו סיור, ובערב נחתו במלון יוקרתי זרוע כוכבים, הלוא הוא פארק ענבה במודיעין.

"ואחר כך?", שאלתי את הבן, "איפה ישנתם?".

"שם", הוא אמר, "בפארק".

"מה", נדהמתי, "ככה זרקו אתכם על הדשא?!".

"לא על הדשא", הוא הרגיע, "בשק"שים".

אבל הם היו כל כך עייפים ורעבים (לא הייתה ארוחת ערב מסודרת), שהם פשוט נרדמו מלוכלכים ומיוזעים (לא היו מקלחות) וחלמו שהם מתרגדים סדחים עם המפקצים של התרסטים, עד שהעירו אותם כדי לשמור על הפארק מפני תנים, מחבלים ותושבי שכונת בוכמן.

למחרת קמו החיילים עקוצים ורענ"נים (רעבים נורא נורא), אכלו ארוחת לק"ט (לחם וקוטג') ויצאו לעוד יום של העשרה מחכימה. אבל באותו ערב הם כבר לא ישנו ליד האגם במודיעין, אלא קיבלו צ'ופר ונלקחו לפארק אתגרי בבאר שבע. הפארק לא באמת היה אתגרי אבל התנאים היו תרס"ט, תיור סיוט, ובלי מקלחת. מה שכן, בלילה השלישי הם כבר ישנו בבסיס צבאי מסודר (אבל באוהלים מתנופפים, שלא יעופו על עצמם), אולי בגלל שכמה תושבים התלוננו שזה לא מוסיף כבוד לצה"ל כשהוא זורק את החיילים שלו בלב שכונה אזרחית בלי תנאים מסודרים ועוד קורא לזה סדרת חינוך. סתם נודניקים. לפלמ"ח לא היו תנאים יותר טובים, אז שיפסיקו להתלונן שמתש"ח עד תשע"ח לא היה כזה סד"ח.

לתגובות: dvirshrayber@gmail.com