"הפמיניזם הרדיקלי יוצר סכנה וכאוס"

פרופ' ג'ורדן פיטרסון בעל השם העולמי מסביר מדוע הוא נאבק ב"פוליטיקת הזהויות" – ומה הקשר בין פמיניזם לשמאל הקיצוני.

גיל רונן , כ' בסיון תשע"ח

פמיניסטיות (ארכיון)
פמיניסטיות (ארכיון)
צילום: iStock

הפסיכולוג פרופ' ג'ורדן פיטרסון, שהפך לדובר האינטלקטואלי הבולט ביותר של השמרנות המערבית בשנתיים האחרונות, הסביר בראיון ל"אפוק טיימס" מדוע הוא נאבק ב"פוליטיקת הזהויות" ועמד על הקשר בין פמיניזם רדיקלי לשמאל הקיצוני.

פיטרסון אמר שבשנים האחרונות החל לחקור את תרבות "הפוליטיקלי קורקט", את הפמיניזם הרדיקלי ואת "פוליטיקת הזהויות" – המשויכות לזרם ה"פוסט מודרניזם" – והגיע למסקנה שאלו מביאות סכנה וכאוס חמור לחברה שלנו.

"הפוסט-מודרניזם הפך לפופולארי בשנות ה-70, אחרי שהמרקסיזם הקלאסי איבד אמון ואף אחד לא תמך בו יותר בפומבי", אמר פיטרסון. "בכל מקום שהוא יושם הוא הביא רק להרג. מיליונים מתו ברוסיה ובסין. אפילו האינטלקטואלים הצרפתים, שרובם היו מרקסיסטים, ביניהם הפילוסוף ז'אן-פול סארטר, נאלצו להודות בסוף שנות ה-60 שהקומוניזם היה דיל גרוע. הוא הפך לקטסטרופה טוטלית בכל מקום שיושם – ברוסיה של סטאלין, בסין של מאו, או בכל גרסה אחרת שלו, בלא קשר למנהיג שיישם אותו.

"בסוף שנות ה-60 לא יכולת להיות מרקסיסט וגם להיחשב לבן אדם, ולכן המרקסיסטים מיתגו את עצמם מחדש, תחת השם 'פוסט-מודרניזם'. אבל במקום להתמקד במעמד הפועלים שנלחם נגד המעמד הבורגני – מה שהטיף מרקס, הם החלו להתמקד ב'מדוכאים' נגד 'המדכאים'. הם זיהו ותייגו אין-ספור קבוצות בחברה כמדוכאות, זיהו אין-ספור גורמים כמדכאים, ויצאו למלחמה נגדם. כבר לא היה מדובר יותר במלחמה כלכלית, אלא במלחמה על כוח".

ואולם, הסביר הפרופסור, מדובר במגמה מסוכנת מאוד – כי המאבק למען המדוכאים אינו מטרתם האמיתית של הניאו-מרקסיסטים. "המטרה האמיתית היא לצבור כוח. אני מדבר כל הזמן עם אנשים כאלה, והמוטיבציה שלהם היא לצבור עוד כוח. אין איתם דיאלוג, אין משא ומתן, אין לוגיקה, אין קונצנזוס. יש כוח", פסק.

הם הורסים את הציוויליזציה המערבית

"הם קבעו, למשל, שהזהות הגזעית או הזהות המינית של קבוצות מסוימות באוכלוסייה – זה דבר בעל חשיבות עליונה ונושא מרכזי. כך הגיח המושג 'פוליטיקת זהויות'. כיום, פרופסורים פוסט-מודרניסטים שהשתלטו על האוניברסיטאות שלנו, מתנגדים לרעיון האינדיבידואל. לא אכפת להם מי אתה, אכפת להם רק מהזהות הקבוצתית, מה הזהות המינית או הגזעית שלך."

הם "לא מדברים על 'הזדמנות שווה' לכולם, אלא על 'תוצאה שווה'", הוסיף. "יש הבדל בין שני אלה והם מבלבלים ביניהם. הם מחלקים את האוכלוסייה לקבוצות, על פי הבנתם, וטוענים שקבוצה מסוימת מדוכאת, יש הטיה כלפיה וכד'. זה המשחק שהם משחקים, ודרכו הם צוברים כוח. זה משחק שמתקדם בקצב מהיר באופן לא יאומן בחברה שלנו".

הפוסט-מודרניסטים "שולטים כיום כמעט בכל נושאי מדעי הרוח באוניברסיטאות וגם בנושאי המדע. הם הורסים את הציוויליזציה המערבית, וזו לא אשליה פרנואידית שלי", אמר.

"חשוב שתבין – מה שטוען הפוסט-מודרניזם לא קשור בכלל למה שהוא באמת מנסה להשיג", ביאר. הפוסט-מודרניזם לא באמת רוצה שוויון, סבלנות או אמפתיה. האידיאולוגיה הניאו-מרקסיסטית הזאת משתמשת בשפה של סבלנות וחמלה רק על פני השטח. המטרה האמיתית היא להשיג כוח. אין שם דבר מלבד כוח...

"אין שום סיבה הגיונית במאה ה-21", סיכם פיטרסון, "לקדם את המרקסיזם, תחת כסות הפוסט-מודרניזם, ולטעון שיש בזה סובלנות, אמפתיה וחמלה, ושזה הפתרון לבעיות שלנו. מצטער, אבל זה פשוט לא הגיוני וטיפשי ביותר. מעל 100 מיליון איש שהפכו לקורבנות תחת משטרים קומוניסטיים-מרקסיסטיים הוכיחו את זה. מי שטוען אחרת צריך לבדוק את הידע ההיסטורי שלו או את אופיו המוסרי. הדבר הזה רציני – זה הורס את החברה ומביא כאוס".

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.