איילת שקד
איילת שקדצילום: הלל מאיר/TPS

שרת המשפטים, איילת שקד, וכל נושא זכויות הגברים בישראל, הובסו ע"י הפמיניסטיות בפרקליטות.

על מה אנחנו מדברים? על הנחיית פרקליטות שמספרה 2.5. במשך שנים ארוכות, הנחיה זו הבהירה לתובעי הפרקליטות שאין להעמיד לדין נשים שהגישו תלונות שקריות נגד גברים.

לפני כשנתיים היא תוקנה, בלחצה של השרה שקד, באופן שהכיר בצורך להעמיד לדין מעלילות, אך אליית התיקון הכילה קוץ: לצורך העמדה לדין במקרים כאלו היה דרוש אישור של פרקליט/ת מחוז.

ככל הידוע לנו, למרות התיקון, נשים עדיין אינן עומדות לדין על הגשת תלונות שווא נגד גברים.

ההנחיה המתוקנת הכירה, כאמור, בכך שקיים עניין לציבור בהעמדה לדין של מעלילות (ומעלילי) עלילות. הנה ציטוט מההנחייה המתוקנת:

"התעורר חשד לכך שאדם מסר בחקירה או במשפט אמרה שקרית או אמרה הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי מתוך כוונה להטעות, ייאזן התובע את האינטרסים השונים וייטה להפנות את העניין לחקירה, ככל שהתקיימו, בין היתר, התנאים הבאים: (...) כל שהאמרה גרמה בפועל או הייתה בעלת פוטנציאל לגרום נזק חמור לחשוד, לנאשם או לאדם אחר, או לאינטרסים ציבוריים, תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה.

"כך למשל, אם תלונת שווא גרמה למעצר החשוד, להרחקתו מילדיו או להטלת כל הגבלה ממשית אחרת עליו – שהסתברה להיות בדיעבד בלתי מוצדקת – תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה".

שאלנו את משרד המשפטים ואת דובר שרת המשפטים כמה פעמים, האם היו העמדות לדין מאז שינוי ההנחיה, או שבעצם, עבדו עלינו בעיניים.

הערה: כידוע, הפרקליטות היא גוף שרובו נשי, ונשים מהוות כ-67% מאנשי משרד המשפטים.

טרם קיבלנו תשובה.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.