איילת שקד
איילת שקדצילום: פלאש 90

שרת המשפטים איילת שקד התייצבה היום (שני) במליאת הכנסת על מנת להשיב לשאלות חברי הכנסת ללא הכנה מראש במסגרת 'שעת השאלות'.

ח"כ מיכל בירן ביקשה משרת המשפטים להפעיל את סמכותה על רבני ערים שלטענתה מסיתים נגד ערבים, נשים והקהילה הגאה.

שרת המשפטים השיבה: "אם תעקבו אחרי פעילותי, תשימו לב שאני די עקבית בכך שחופש הביטוי צריך להיות במדינתנו כמעט מוחלט - כמובן לא מוחלט, אבל כמעט מוחלט - ולכן במקומות שאני חושבת שצריך התערבות, אז תהיה התערבות; במקומות שלא, לא."

ח"כ קארין אלהרר הביאה דוגמאות מפסקי דין לאורך השנים, שמעידים לדבריה על הגנה על זכויות חשודים, הגנה על צורכי ביטחון והגנה על זכויות הפרט, ושאלה "האם באמת היית מוותרת על פסקי דין מעין אלו ושכמותם באמצעות פסקת ההתגברות רק כדי לכופף את ידה של המערכת המשפטית?"

השרה שקד השיבה, "את פסקת ההתגברות יזמו ביחד אהרן ברק ויצחק רבין. בגלל שליצחק רבין ז"ל, הייתה איזושהי בעיה קואליציונית עם ש"ס, אז באותה תקופה זה היה לגיטימי להכניס פסקת התגברות לחוק-יסוד: חופש העיסוק בגלל בעיה קואליציונית. אפילו סיעת מרצ הצביעה בעד".

"פסקת ההתגברות יוצרת סוג אחר של דיאלוג. שוב, במקרים מאוד יוצאים דופן אם הכנסת מחליטה שהיא צריכה להגיד את המילה האחרונה, וזה בדרך כלל בנושאים ערכיים גם חוק הגיוס זה חוק חברתי וערכי. לבית המשפט בעניין הזה של חוק הגיוס לא צריכה להיות עליונות על הכנסת", הוסיפה שקד.

לדבריה, "קראנו רק השבוע פסק דין בעניין חוק ההדחה. אותי פסק הדין הזה מדאיג מכיוון שעד היום בג"ץ לקח לעצמו את הסמכות מכוח פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהוא יכול לבטל חוקים אם הם סותרים את חוקי היסוד. לא יעלה על הדעת שבג"ץ יתערב בחוקי יסוד - ובפסיקה הזאת, למרות שהיא דחתה את העתירה, הם דנו בשאלה הזאת. עצם זה שהם דנים בזה, בעיניי, זה מדאיג".

ח"כ יוסי יונה התייחס ליוזמות הסיפוח של שטחי C ושאל: "האם את יכולה להבהיר לנו את עמדתך באשר למעמדם של הפלסטינים שימשיכו לשהות באזורים הללו?".

שרת המשפטים ענתה כי "מעמדם יהיה כמעמדך וכמעמדי. הם יהיו אזרחים שווי זכויות. יש ויכוח על המספרים, יש כאלה שאומרים שיש שם 100,000 פלסטינים, יש כאלה שאומרים שיש 200,000 פלסטינים. אני חושבת שבמסגרת החלת החוק הישראלי על שטחי C, מדינת ישראל יכולה בהחלט לתת מעמד שווה כמו שיש לך ולי לתושבים שגרים שם."

ח"כ מוסי רז הזכיר שאתמול נידון בבג"ץ חוק ההסדרה כאשר את הממשלה ייצג עורך דין פרטי בעקבות סירובו של היועץ המשפטי לממשלה להגן על החוק. הוא שאל: "איך נדע מתי מותר ליועץ משפטי לא לייצג את המדינה, את הכנסת, ואם הוא לא מוכן לייצג האם זה אומר לנו משהו?"

השרה שקד השיבה, "אפשר לספור על כף היד את המקרים לאורך כל השנים שזה קרה. במקרה כזה בוודאי אי אפשר לסתום לממשלה את הפה, ובטח גם לא לכנסת, ומישהו שצריך לייצג את הכנסת ואת הממשלה."

נזכיר כי שעת השאלות היא כלי פרלמנטרי חדש שהוכנס במהלך כהונתה של הכנסת ה-20, במטרה לאפשר לאופוזיציה להעלות נושאים במליאה באופן ישיר אל מול שרי הממשלה.

מסגרת הזמן לכל שאלה היא שתי דקות, ולכל תשובה לא יותר משלוש דקות, ולחברי האופוזיציה יש יתרון במספר השאלות – לפחות שלושה רבעים מהשואלים יהיו מהאופוזיציה.