אחרי שקבלתי את הגט - נולדתי מחדש

נמשכת המחלוקת הקואליציונית על הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים למקרי עגינות בין-לאומיים.

חזקי ברוך , כ"ב בסיון תשע"ח

דיון בוועדת החוקה
דיון בוועדת החוקה
צילום: חזקי ברוך

ועדת החוקה של הכנסת המשיכה היום (ג') להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק המרחיבה את סמכות בתי הדין הרבניים כך שיועלו לפעול במקרים של עגינות בין לאומית.

בדיון הקודם התגלעה מחלוקת קואליציונית כאשר 'ישראל ביתנו' הודיעה שהחוק מנוגד להסכמים הקואליציוניים ולסיכום שלא תהיה חקיקת דת ומדינה עד סוף המושב. גם סיעת 'כולנו' הודיעה כי תתקשה לתמוך בחוק.

בדיון היום הוצג נוסח חדש להצעת החוק המבוסס על הסכמות שהגיעה אליהן הקואליציה, אך במהלך הקראת סעיפי החוק שבה וצפה המחלוקת בנוגע להגבלת הסמכות למתן גט בלבד ולא לעריכת הסכמים נוספים וכן בנוגע לנוסח שיבהיר כי החוק יחול רק על אורתודוקסים ולא על קונסרבטיבים ורפורמים.

הצעת החוק הממשלתית מרחיבה את סמכותם הבין-לאומית של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות גט של יהודים ולהפעיל סנקציות לאכיפת הגט במקרה הצורך, גם כאשר לא מתקיימות הזיקות למדינת ישראל הקבועות כיום בחוק שיפוט בתי דין רבניים.

הנוסח שאושר בקריאה הראשונה הרחיב את סמכותם ביחס למי שנישאו אזרחית והן למי שנישאו על פי דין תורה אולם הנוסח המתוקן עוסק ביהודים מכל העולם שנישאו כדין תורה בלבד.

עו"ד תמי סלע, יועצת משפטית בוועדה, הציגה את שינויי הנוסח העיקריים לעומת הצעת החוק כפי שאושרה בקריאה ראשונה. "ביחס לתנאי הסמכות הבינלאומית- האפשרות לפתוח הליך בבית הדין הרבני כשלא מתקיימות הזיקות הרגילות – תהיה רק לאשה יהודייה המבקשת גט. כמו כן, משמעות התנאי כי בני זוג נישאו או ערכו טקס נישואין לפי דין תורה היא למשל שבני זוג שנישאו בטקס נישואין רפורמי לא יוכלו להיכנס תחת סמכות בית הדין הרבני.

''התנאים עצמם כוללים שלושה מצבים בלבד- מצב בו אין בית דין דתי יהודי במדינה שבה גר האיש או במדינה שבה האישה גרה; מצב בו בית דין דתי יהודי קבע שיש לתת גט אך אין דרך לאכוף זאת על הבעל על אף מאמץ סביר, ובלבד שחלפו כבר ששה חודשים מאז שניתנה החלטת בית הדין. מצב שלישי הוא שהבעל אינו מתייצב בפני בית הדין וחלפו כבר חודשיים לפחות מאז שזומן לבית הדין".

עוד ציינה כי ''בהקשר למניעת ערעור על סמכות בתי דין בחו"ל- מודגש שלא ניתן יהיה לקבל טענה כי אין בית דין דתי שבפניו ניתן לערוך גירושין לפי דין תורה אם האישה קיבלה גט או הגישה בקשה לעריכת גט לבית דין דתי מחוץ לישראל.

''כמו כן, אם בני הזוג נישאו גם אזרחית תהיה עדיפות גבוהה לכך שהם כבר גרושים אזרחית. רק אם יש נסיבות מיוחדות המקשות על סיום הליך הגירושין האזרחי, ניתן יהיה להסתפק בכך שהוגשה תביעה ובלבד שהתובעת פעלה בשקידה סבירה לסיום ההליך".

לפני עשור תוקן החוק והרחיב את סמכות בית הדין הרבני בישראל לדון בתביעות גירושין של בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה ואשר זיקתם לישראל אינה מגיעה כדי זיקת אזרחות או תושבות לשני בני הזוג יחדיו.

עם זאת, סמכות בית הדין הוגבלה בעיקר למקרים שיש בהם זיקת אזרחות או תושבות לפחות לאחד מבני הזוג. ועידת רבני אירופה וגורמים נוספים העלו לפני הנהלת בתי הדין את הקושי הקיים במצבים שבהם גברים שנישאו לפי דין תורה ברחבי העולם משאירים את נשותיהם עגונות ובחלק מהמקרים אף מתעלמים מפסיקתו של בית הדין המקומי שבאותה מדינה.

בפתח הדיון שיתפה מיכאלה בסיפורה האישי, "אחרי שקיבלתי את הגט אני מרגישה כאילו נולדתי מחדש. היינו נשואים 3 חודשים ובעלי גירש אותי מהבית. הוא הסכים לגירושין אזרחיים בארגנטינה אך סירב לגט. הוא רצה כסף ואיים להשאיר אותי עגונה.

''ניסינו דרך הרבנות בארגנטינה אבל אין להם כוח לעזור לי. הגעתי לארץ ובגלל שסירב 4 חודשים הפכתי לישראלית עם תעודת זהות ועזרו לי. הוא הבין שהוא לא יכול לחזור לארגנטינה עד שלא יחזיר לי את הכסף. בשבילי זה היה נס והשאלה מה עם אחרות שלא יכולות להגיע לפה. ברוך השם ארץ ישראל".

יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "נעשה מאמץ גדול להגיע להסכמות על החוק ולצמצמו למצבים של נשים עגונות מחוץ לישראל שאין להן פתרון אחר מלבד פנייה לבתי הדין הרבניים. אני מקווה שהחוק יאפשר לפתור עוד הרבה מקרים כאלו ולשחרר נשים".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) סיפרה "לא כל יום אני מוצאת עצמי בצד אחד עם בתי הדין הרבניים. אני לא מבינה ספרדית אך לוקחת ממיכאלה את המילים 'ברוך ה' ארץ ישראל'. זה מה שנקרא ואהבת לרעתך כמוך. אני שמחה על צמצום הצעת החוק הממשלתית וחזרה להצעת החוק שלי. אנחנו נלווה את מימוש החוק אבל זהו רגע מעל כל הפוליטיקות. יש הרבה מה לפתור מול בתיה"ד אבל היום אני רוצה לומר ברוך השם שיש לנו יכולת לעזור לאחיותינו מעבר לים".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הודתה, "אני חוששת מהרחבת הסמכויות והשימוש בהן. לכל אישה יהודייה יש זכות לעלות לארץ ובל נשלה עצמנו. המקרה של מיכאלה נפתר רק כשעלתה לארץ. אני חוששת מפרשנות מרחיבה של בתיה"ד ושל דיין אקטיביסט מעבר לכוונת המחוקק והיו דוגמאות כאלו. אחרי דיונים והתייעצויות רבות, לצד החששות ועם רצון לעזור לאישה חרדית אורתודוכסית שזקוקה לגט ולא רק לגירושין אזרחיים, ולא יכולה לעלות ארצה, אנחנו מבינים את הצורך.

''עם זאת דרשנו תנאי שהזוג יהיה גרוש אזרחית ושהגט יהיה נעול הרמטית- שלא תהיה אפשרות לגלוש לנושאי ממון, דירה וילדים שאולי כבר הוסדרו בחו"ל. ביקשנו הוראת שעה לשלוש שנים עם דיווח שנתי לוועדה שנראה מה ההשלכות ולוודא שזה לא נלקח למקומות שלא התכוונו. זה יוכל להביא לעמק השווה", הסבירה.

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) זעמה, "זה חוק שלא צריך לבוא לעולם והורתו היא חטא כפול ומכופל. החוק מופרך מבחינת המגלומניה ההזויה שהוא לוקה בה. כאילו שלבתי הדין הרבניים כזרועה הארוכה של ישראל יש שליטה על כל יהודי שלא חי בה. כשיש לי סמכות להכיר בגיורים ובחתונות של יהודים אלו אני מסרב, אני בוחר לי באיזה יהודים ויהודיות אני מכיר אבל כשמזדמנת הזדמנות כזו להרחיב את כוחי, אני שהשארתי את צביה גורודצקי מסורבת גט 20 שנה אהיה אור ליהודים שגרים אצל הגויים?. זה דבר לקוי. ברוך השם שהימים השחורים הללו בהן נשים היו סחורה, מאחורינו.

''לא יכול להיות שהחוק הישראלי ימשיך ויאכוף פעם נוספת את זה שאישה נקנית והגבר הוא שמקדש אותה וגם מגרש אותה. אני מבינה את הצורך להציל נשים אך זו לא הדרך. אנחנו מחזיקים מערכת שבה אתם לא מסכימים לחתן יהודים זכאי חוק השבות עם אופי חיים יהודי אבל רוצים סמכות על יהודים בעולם. הצ"ח החוק כתם על החוק בישראל ועל הכנסת הזו. הנושא של טקס על פי דת משה וישראל הוא נושא חדש. הוא לא נדון בדיון הקודם".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) התפרץ לדבריה: "הנושא החדש הוא שמגלים פתאום שיש נשים נקמניות? אתם רוצים להמשיך לגום לסבל של נשים עגונות? זו צביעות, המתנגדים לחוק אינם דואגים לנשים עגונות שנמצאות בצרה אלא חוששים מנשים פוגעניות - היכן הדאגה הכנה לנשים במצוקה אותה אתם מציגים כל פעם?".

דוד מלכא, מנכ"ל בתי הדין הרבניים, העיד "מהניסיון שלי מי שיגיע אלינו הן רק נשים מהציבור הדתי חרדי ולא הרפורמי והקונסרבטיבי. אני צופה שיהיו הרבה מקרים ואני שמח שמדובר על הוראת שעה כדי שנבחן אם נוכל לעמוד בכמויות הללו".

הרב שמעון יעקובי מבתי הדין הרבניים אמר כי "השאלה אינה טקס הנישואין אלא האם נעשה על פי דין תורה. יכול להיות רב קונסרבטיבי שיחתן בנוכחות שני עדים כשרים וזה נחשב 'לפי דין תורה'".