ועדת החוקה, הבוקר
ועדת החוקה, הבוקרצילום: יצחק הררי, פלאש 90

ועדת החוקה אישרה היום (שני) לקריאה ראשונה את ''חוק החרם'' המתוקן של ח"כ יואב קיש (הליכוד),

החוק הנוכחי קובע כיום כי קריאה לחרם נגד אדם או גוף בשל זיקתו למדינת ישראל או למוסדותיה תהווה עוולה נזיקית וכן תאפשר הטלת הגבלות מנהליות שונות על מי שקורא לחרם.

הצעת החוק שאושרה הבוקר לקריאה ראשונה מוסיפה אפשרות להגשת תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 ₪ וכן תביעה לפיצויים לדוגמא – פיצויים עונשיים בשיעור של עד 500,000 ₪.

בחוות דעת של הייעוץ המשפטי לוועדה, שפורסמה לקראת הדיון בהצעת החוק, נכתב בין היתר כי "בשל אופי ההגבלה על חופש הביטוי, קבע בית המשפט בפסק הדין בעניין אבנרי, כי ההוראה הנזיקית נמצאת קרוב לקו הגבול החוקתי וכי ניתן לאשרה רק אם מוכיח התובע כי נגרם לו נזק, וכי קיים קשר סיבתי בין הקריאה לחרם ובין הנזק.

''בהמשך לכך, אף פסל בית המשפט את הוראת סעיף 2(ג) לחוק המאפשר הטלת פיצויים לדוגמא (עונשיים) על המעוול שאינם דורשים הוכחת נזק וקיומו של קשר סיבתי בין ההתנהגות המעוולת והנזק. נוכח האמור, אנו סבורים כי הוספת הוראה של פיצויים ללא הוכחת נזק וכן הוראה של פיצויים עונשיים, גם אם הן כוללות "תקרה", מעוררת קשיים חוקתיים משמעותיים", נכתב בחוות הדעת.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ סלומינסקי (הבית היהודי) התעקש כי "הצעת החוק נכונה ומשמעותה היא שמי שמחרים את ישראל ייקנס. המגבלה על הוכחת נזק היא סתמית. אני לא הולך לתבוע על נזק מסוים אלא להשית עונש שאותו גוף לא יעשה זאת פעם נוספת. פסיקת בימ"ש עליון לא עולה בקנה אחד עם הצעת החוק והשאלה מי הוא המחוקק.

''האם עלינו להתאים עצמנו לבימ"ש עליון או שעל בימ"ש עליון יש להתאים עצמו לחוקים שאנחנו מחוקקים בכנסת? דעתי ברורה שאם הדמוקרטיה מבוססת על שלושת האדנים, הכדור חוזר לגוף המחוקק שיחליט ויקבע, ובהתאם להחלטתו יסתדרו שאר הרשויות", הדגיש סלומינסקי.

ח"כ יואב קיש (הליכוד), יוזם החוק, אמר בדיון "כמה סמלי שדווקא היום אנחנו דנים בתיקון לחוק החרם. מול ה-BDS עלינו להיות מאוחדים ולהוציא קריאה ברורה שלא ניתן להחרים את מדינת ישראל. לצערי בעקבות פסיקת העליון החוק רוקן מתוכן ולא נעשה בו שימוש 7 שנים. במשחק עם ארגנטינה אין ספק שפעילות ג'יבריל רג'וב הייתה משמעותית בביטול המשחק.

"הכלי הזה נועד לפגוע במי שחורש את רעתנו, כלפי כל מי ששמח שביטלו את המשחק עם ארגנטינה. רג'וב עושה את זה סיסטמתית ונפעל כלפיו. לחרם על ישראל חייב להיות מחיר כואב בעיקר אם הוא בא מתוכנו".

בהתייחסו לחוות דעת של הייעוץ המשפטי לוועדה אמר קחש כי צריך יהיה לקדם את החוק בפסקת התגברות. "בישראל טוב שיש חופש ביטוי רחב אבל חרם הוא לא חופש ביטוי. הכנסת אמרה זאת לפני 7 שנים והגיע הזמן שנפעל נגד מי שפועל נגדנו שיטתית ובזדון".

היועץ המשפטי לוועדת החוקה עו"ד גור בליי טען כי החוק מעורר קשיים חוקתיים משמעותיים. ''ברור שקריאה לחרם יש בה אלמנטים פוגעניים, אבל היא עדיין חוסה תחת חופש הביטוי ונעשה בה שימוש נרחב בארץ כאשר קוראים להחרים זמר כזה או אחר, מפעל כזה או אחר שאינו שומר על חוקי העבודה או השבת. מבחינה פרקטית משמעות החוק תהיה בעיקר בתביעות פנים ישראלית ופחות מול אירגוני BDS בחו"ל.

''בבג"ץ אבנרי שעסק בחוק החרם נפסל הסעיף של הפיצויים העונשיים ובית המשפט הוסיף וקבע שבשביל שהעוולה הבסיסית תעמוד במבחני החוקתיות חייבים להוכיח קשר סיבתי לנזק. לכן, יש מתח מאוד גדול בין פסה"ד לבין החוק כפי שהוא מנוסח היום, בגלל שבשתי ההוראות המוצעות מוותרים על הדרישה לקשר סיבתי לנזק. ביחס לטענה שהחוק כמו שהוא היום לא ישים – איך יודעים את זה? הרי היה אפשר לבחון זאת אם היו מוגשות בפועל תביעות שהיו נכשלות, אך בפועל כמעט ולא הוגשו תביעות", אמר היועמ"ש.

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הביע זעם על החוק, "מה שעומד מאחורי הגישה כאן הוא ביטול הסמכות של בימ"ש לפרש חוקים. אתה רוצה לבטל את בתי המשפט ולהחליף אותם. בסופו של דבר בימ"ש עליון יפסול את הצעת החוק שכן הוא כבר פסל בדיוק את התיקון הזה. ההתנגדות לחרם זוכה להסכמה רחבה למעט חרם על התנחלויות. אני חושב שההתנחלויות הן אסון וסכנה אמתית לעתיד המדינה ולכן אעשה הכל כפטריוט ישראלי לעצור אותן.

''חוק שכורך חרם על המדינה ועל ההתנחלויות בכפיפה אחת מייצר בלבול גדול ועושה דבר חמור נוסף כאשר הוא עצמו מעודד חרם על ישראל. אתם לוקחים את מדינת ישראל למקום כזה שבאופן אמיתי היא מעודדת חרם עליה. לכן אם נקרא את החוק המקורי ככזה הוא היה צריך לפעול כנגד שרת התרבות רגב שגרמה לחרם על ישראל. על ח"כ קיש ליזום חקירה כזו נגדה כי ברמה המעשית היא קידמה חרם", טען חנין.

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי "בחו"ל לא מבחינים בין ישראל ליהודה ושומרון ולכן אני מתנגדת לחרם גם ביהודה ושומרון וגם בת"א. ישראל כשלה במאבק והראיה היא מה שקרה הבוקר עם ביטול המשחק. כשאנחנו באים להילחם על דבר שבדמנו עלינו לשמור על האיזון לעומת זכויות היסוד ולהיזהר מכל משמר שלא נהפוך בגלל הפחד מחרם טרור ומלחמות, למשטר טוטליטארי ששכח שיש זכויות לבני אדם. באיזון הזה אני מקבלת את הכרעת בג"ץ שאומרת שזכותנו להילחם בחרם אך עם גבול".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) אמרה בציניות, '"איזה יופי' אם אפשר להעביר חוק שבג"ץ פסל ולהחלישו יותר. 'רווח' כפול ומכופל עומד לפנינו כאשר אנחנו תוקעים עוד אצבע בעין לבג"ץ. ישראל בחרה שלא להכיר בשטחי יהודה ושומרון כחלק ממנה ואתם כורכים פה את המדינה עם שטחים אלו. צריך להוציא את המרצע מן השק.

''כל פעם דנים שוב ושוב בחוק ההסדרה, בחוק החלת הדין הישראלי על בימ"ש צבאיים בשטחים, אתם לא מבחינים בין איו"ש לישראל וזה בדיוק מה שה- BDS עושה. הקונספט של פיצוים ללא הוכחת נזק מדבר על פגיעה באדם שקשה להוכיחה ולכמתה כספית. אתם לוקחים מונח כזה והופכים אותו נגד זכויות האדם", אמרה מיכאלי.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ארז קמיניץ אמר בדיון, "הבענו עמדתנו בוועדת השרים שיש בהצעה הזו קשיים חוקתיים משמעותיים המעמידים בספק את היכולת לקדם את החקיקה הזו הן בבג"ץ והן מבחינתנו. החלטת ועדת השרים הייתה שהיא תקודם בהסכמה של שרת המשפטים, השר לעניינים אסטרטגיים והשר לענייני ירושלים והתפוצות וזה לא נעשה עדיין.

''עוד הוחלט שההצעה תחזור לוועדת השרים לפני הצבעה לקריאה ראשונה. ככל שלא יהיה דיון כזה בוועדת השרים המשמעות היא שהממשלה מתנגדת להצעת החוק. בימ"ש עליון הכיר בעוולה זו אך ורק משום שהוא מתנהל בדרך הנזיקית הרגילה בה יש להוכיח את מהות הנזק והקשר הסיבתי לנזק שנגרם. כאשר יש עוולה של הוצאת דיבה הפגיעה היא עצם האמירה הפוגעת והאדם נפגע מהאמירה הפוגעת. המעשה העוולתי הוא גם הנזק. לא התרשמנו עד היום שיש קושי לא בהוכחת הנזק ולא בהוכחת הנזק הסיבתי.

''באירוע המאוד מצער של היום (ביטול ההגעה של נבחרת ארגנטינה), אם המפיק סופג נזק כלכלי בשל הביטול הוא יוכל לכמת את הנזק בצורה די קלה. גם הקשר הסיבתי לא נחזה על פניו כקשה להוכחה ולכן לא ברור למה לקפוץ במצב כזה לחריג של דיני הנזיקין כשמנגד יש פגיעה חוקתית מהמעלה הראשונה.

''יש כאן קושי גם בדילוג על הקשר הסיבתי והנזק. מה שנשאר הוא שכל ביטוי הקורא לחרם עלול להיענות מיידית בתביעה בלי קשר לשאלה אם נגרם נזק ואם הוא קשור לביטוי כאשר יכול להיות מצב הפוך שדווקא הקריאה לחרם הגדילה את צריכת המוצר המוחרם. בצורה זו עלולים להגיע לתוצאות אבסורדיות", אמר המשנה ליועמ"ש.

תשעה ח"כים תמכו בהצעה: יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי, והח"כים יואב קיש, דוד ביטן, מיקי מכלוף זוהר (הליכוד), טלי פלוסקוב (כולנו), מיכאל מלכיאלי (ש"ס), אורי מקלב (יהדות התורה), שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), חאמד עמאר (ישראל ביתנו).

חברי האופוזיציה נכחו בוועדה ולא הצביעו על הצעת החוק.