עד כמה ילדים כיום עדיין אוהבים ספרים והאם ניתן להאהיב ספרים בעידן גדוש פיתויים ומוקדים ממגנטי קשב? על כך שוחחנו עם מיכל זגדון, מנחה בכירה במרכז שפר לחינוך.
"הורים רוצים שילדים יקראו ספרים כי הם רוצים שלילדים תהיה השכלה רחבה, אוצר מילים רחב וחוויית חיים שנפתחת עם אופקים חדשים. ספר נותן לנו הרבה", אומרת זגדון ומיד נשאלת אם באותו זמן שבו נקרא ספר נוכל לראות כמה סרטים שיעניקו לנו חוויות חיים נרחבות הרבה יותר, לכאורה, והיא משיבה:
"כשקוראים ספר גם מועשר אוצר המילים שלנו, גם הדמיון מתפתח וחווים את המציאות בצורה טובה יותר, אז אמנם צפיה בסרט קצרה יותר אבל קריאה חושפת להרבה יותר דברים. אנחנו רואים שילדים שקוראים יש להם פחות שגיאות כתיב והדמיון שלהם משמעותי יותר. יש הרבה דברים חשובים בספר".
"הורים שואלים איך יוכלו לגרום לילד לקרוא", אומרת זגדון, אך מיד מבהירה שהמונח 'לגרום' אינו מתאים שכן השאיפה היא שילד יבחר וירצה מעצמו ולא שהדבר יבוא אליו ככפייה מבחוץ. לטעמה "המסר החברתי שאנחנו מעבירים לילדים הוא שסרט עדיף כי הילד רוצה חיים קלים", ותפיסה זו אינה נכונה כלל ועיקר.
הוכחה לכך שילד אינו מחפש רק נוחות היא מוצאת בהכנות לל"ג בעומר כאשר "ילדים במשך שבועות גוררים קרשים, ספות, ועובדים בפרך למרות שבבית יש להם מסכים ופיתויים. זה קורה כי המסר לילד הוא שזה דבר שהוא כיף והנאה עבורו. אף הורה לא צריך לגרום לילד שלו לאסוף קרשים לל"ג בעומר. הם עושים את זה".
בנוסף, מוסיפה זגדון: "אנחנו לא רוצים לגרום להם כי זו אחריות של הילדים. המסר לילד הוא שאתה לא רוצה את הקריאה אלא את הכיף והקל, וזה לא נכון".
זגדון סבורה כי כל אותם מבצעי קריאה, צ'ופרים ופרסים שניתנים לילדים שקוראים וכיוצא באלה מעבירים לילד מסר לפיו הספר עצמו אינו ההנאה אלא משהו שיש לקבל על קריאתו "תשלום" בדמות הפיצוי והפרס. "כשמפגישים ילדים עם ספרים זה עם פרסים וצ'ופרים ואז המסר הוא שללא פרס לא תרצו לקרוא. אנחנו בעצם אומרים לילד שאנחנו מצפים ממנו שירצה את המחשב ולא את הספר, ובכך אנחנו יוצאים מהתפיסה שהספר אהוב מלכתחילה".
כל זאת מעבר לאחריות על הקריאה שאותה לוקחים ההורים על עצמם בכל אותם ניסיונות להביא את הילד לעולם הקריאה, במקום שהדבר יהיה נתון לפתחו ואחריותו של הילד עצמו. "כשאומרים לילד שזה הדבר הנכון והטוב לו ומתאים לרצון שלו להתפתח, זה עובר לאחריות של הילד עצמו".
כדי להגיע להעברת אחריות שכזו, מוסיפה זגדון, הצעד הנדרש מצידם של ההורים הוא פשוט להניח לילדים וכך יעבור השדר שקריאה היא הדבר שהוא חפץ בו מעצמו.