מה מסתתר בכדי הענק של המלך הורדוס?

מחקר מיוחד בוחן שורת כדי ענק שהתגלו בקומת המרתף של ארמון המלך הורדוס בגן הלאומי הרודיון. קפסולת זמן שממתינה בכדים נחשפת.

שמעון כהן , כ"ג בסיון תשע"ח

בן גדליה וכדי הענק
בן גדליה וכדי הענק
צילום: אוניברסיטת אריאל

מה מחכה לנו שם. בן גדליה

מחר (חמישי) יתקיים באוניברסיטת אריאל כנס מחקרי יו"ש ה-28 ובו בין השאר יוצגו ממצאים שהתגלו בגן הלאומי הרודיון, ממצאים מתקופת הורדוס שחושפים לא מעט על אורחות החיים בתקופה ההיא.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם, החוקרת ד"ר ציונה בן גדליה, חברת צוות מחקר ופיתוח מזרח יו"ש ובקעת הירדן, ואיתה שוחחנו על מה שמוגדר בפי חוקרי האתר כקפסולת זמן שהשתמרה מאז הימים ההם, כדי ענק שנמצאו ברצפת קומת הקרקע של הארמון המבוצר שבאתר.

"לפני כשנה הצטרפתי למשלחת החפירה על שם פרופ' נצר בראשות רועי פורת. הם חופרים את גן לאומי הרודיון וכיוון שהתגלו כדים מאוד גדולים מסודרים בצורה צפופה ומאורגנת, רצינו לסייע בשיטות ביולוגיות וביוכימיות כדי לגלות מה היה בכדים הללו", מספרת ד"ר בן-גדליה שיחד עם ד"ר אלישיב דרורי, לצד חוקרים נוספים חברו לצוות החפירות על מנת לבצע בדיקות מיקרוסקופיות, ביולוגיות וביוכימיות, שמטרתן זיהוי תכולת הכדים.

"במבט ראשון זה נראה כמו יקב, מחסן יין או אולי מזווה של המלך הורדוס. אנחנו עדיין בודקים את תכולת הכדים. השתמשנו בכמה שיטות והצטרפנו לחפירה עצמה כדי לבדוק שכבות בתוך הכד וכשהגענו לתחתית הכד מצאנו חרצנים של ענבים, מה שמחזק את הסברה שמדובר ביקב או מחסן יין שבו היו היינות האיכותיים של המלך, ואנחנו מנסים לגלות שרידים, להבין אם זה אכן יין, איזה סוג יין ועוד", מספרת ד"ר בן גדליה ומציינת כי הדברים מתקיימים בשיתוף היקב המחקרי של האוניברסיטה בניצוחו של ד"ר שיבי דרורי.

"אנחנו מנסים להבין איזה ענבים השתתפו, לאפיין את המיקרואורגניזמים שהשתתפו בהכנה ובתסיסה של היין", אומרת בן גדליה ומסבירה כי הדברים מתבצעים יחד עם ארכיאולוגים בצוות רב תחומי שמבקש לאפיין את הכלים, את הקרמיקה אם היא מיובאת או לא ושאלות נוספות. "אנחנו מבצעים בדיקות ביולוגיות דרך חרירים בחרס ואנחנו מנסים לזהות שרידים כדי להבין אם מדובר ביין ובאיזה סוג יין מדובר".

עד כה, היא מספרת, נדגמו שני כדים "אבל יש שם עשרות כדים ומעניין לדעת אם כולם היו ליין או שהיה מדובר במזווה או במרתף יינות. אם מדובר ביקב אז נרצה ללמוד את תהליך הייצור, להבין את תפקיד הכדים השונים, אם הם מיכלי איחסון או מיכלי התססה. אם נצליח לשחזר את כל הפרטים אולי נוכל גם להכין את היין של המלך הורדוס בתקופה הרומית של ארץ ישראל".

יצוין כי המחקר כולו נערך בתמיכה כללית של משרד המדע והקרן המשותפת אוניברסיטת אריאל ומו''פ מזרח. cקבוצת המחקר משתתפים צמח אאוזיראט, ד"ר מיכאל קלוטשטיין, וד"ר רונן חזן מביה"ס לרפואת שיניים באוני' העברית, המומחים למיקרואורגניזמים. רועי פורת, יעקב קלמן, רחל צ'אצ'י וד"ר שולמית טרם, מ "המשלחת לחקר הרודיון ע"ש אהוד נצר" של האוני' העברית וד"ר רחל בר נתן מרשות העתיקות עוסקים בחפירה ובאפיון הממצא הארכיאולוגי.