המצב חצבת

גל ההדבקות במחלת החצבת בישראל עדיין איננו בגדר מגיפה. מוקד ההדבקה החל בישראלים שהגיעו מחו"ל ונדבקו במחלה

אסף משניות , כ"ד בסיון תשע"ח

"ישראל היא חברה מחוסנת. ההתפרצות באירופה גדולה הרבה יותר". אילוסטרציה
"ישראל היא חברה מחוסנת. ההתפרצות באירופה גדולה הרבה יותר". אילוסטרציה
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"הריני להודיע שכל תינוק וילד בין הגילאים חצי שנה ועד גיל 18 נדרש להשלים את חיסון השגרה נגד חצבת בהקדם, בטיפת החלב או בלשכת הבריאות... אדם שיתנגד לבצע את החיסון מסתכן בתשלום קנס בגובה של יותר מ‑14 אלף שקלים או כחודש מאסר".

את המכתב החריג הזה קיבל ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, במוצאי שבת לפני כשבועיים מד"ר ערן קופל, ראש נפת פתח תקווה במשרד הבריאות.

הסיבה למכתב היא גל של הדבקות במחלת החצבת, כשאחת מנקודות ההדבקה המרכזיות היא היישוב איתמר. "התפרצות החצבת התגברה באופן משמעותי בימים האחרונים בקרב תושבי היישוב איתמר. עד כה אובחנו שישה תושבי היישוב – מתוך 1,200 תושבים בסך הכול", נכתב במכתב ממשרד הבריאות. סך הכול התגלו בארץ בשבועות האחרונים 54 מקרי הדבקה במחלה המדבקת ביותר הידועה לאדם.

הצעד שבו איים משרד הבריאות על תושבי איתמר הוא חריג במיוחד, ולמעשה הופעל רק פעמיים בעבר. הסיבה לכך, טענו במשרד, היא העובדה שרבים ביישוב איתמר לא התחסנו כנדרש לאורך השנים. באיתמר לא אהבו את האיום שנשלח אליהם. "המשרד דורש שיהיו 95 אחוזים מהאוכלוסייה מחוסנים כדי למנוע התפרצות, ואצלנו היו רק 90 אחוזים", אומר גורם ביישוב. "אבל זה לא נכון לבדוק מקום כמו איתמר באחוזים. יש כאן פחות מאלף משפחות. מתוכן כעשרים לא היו מחוסנות ולכן האחוזים לא במקום הנדרש. מיד כשהגיע המכתב חצי מהמשפחות הללו הלכו להתחסן. אבל משרד הבריאות ממשיך להלך עלינו אימים".

למה לא ללכת להתחסן מלכתחילה?

"זה לא שלא היה רצון להתחסן, פשוט לחלק מהאנשים לא הייתה מודעות לכך שיש בעיה. זה לא נמצא בראש שלהם", אומר הגורם.

המחלה הגיעה לאיתמר באמצעות תושב היישוב שעבד בפתח תקווה, שם נדבק במחלה והעביר אותה לאנשים הקרובים לו. אחד מתוך החולים שנדבקו באזור איתמר אינו תושב היישוב, אלא חייל מילואים תושב רמת גן ששירת בגזרה ונדבק במחלה ביישוב. החייל אינו יליד הארץ ולא חוסן נגד המחלה. הוא אושפז בבידוד בבית החולים תל השומר כדי למנוע התפרצות כוללת של המחלה.

סכנת הידבקות כמעט ודאית

גל ההדבקה הזה, שעוד לא הגיע לרמת התפרצות, הגיע לישראל בעקבות ההתפרצות שהתרחשה לאחרונה באירופה. "מה שקרה זה שישראלים שחזרו לארץ מטיולים בחו"ל הביאו איתם את הנגיף והדביקו אחרים כאן בארץ", אומרת ד"ר ענבל פוקס, מומחית למחלות זיהומיות בשירותי בריאות כללית. "מה שידוע לנו כעת זה שאנשים נדבקו באוקראינה, צ'כיה, איטליה ועוד מדינות באירופה ומקומות נוספים, והדביקו בארץ אנשים שאינם מחוסנים למחלה".

"זאת מחלה אווירנית", אומרת ד"ר גליה גריסרו, מומחית למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב. "היא עוברת דרך האוויר, כלומר שמספיק להיות בסביבתו של אדם חולה למשך דקות ספורות ואדם שאינו מחוסן סביר להניח שיידבק. מדובר בווירוס שמדבק ב‑90 אחוזים מהמקרים, כך שאדם חולה שמגיע לכנס יכול להוביל למאות חולים".

מחלת החצבת אומנם מדבקת במיוחד, אבל דרך ההימנעות ממנה פשוטה גם כן, ולמעשה כוללת חיסונים פשוטים, שכיום ניתנים לכל ילד בארץ. מאז 1978 כל אזרח שנולד בארץ חוסן פעמיים נגד המחלה. כמו כן, גם אנשים שנולדו לפני שנת 57' נחשבים כמחוסנים מפני המחלה. מי שחלו בעבר בחצבת לא צריכים לחשוש מהידבקות נוספת. שלב ההתחסנות הראשון הוא בגיל שנה, ובכיתה א' מקבלים התלמידים חיסון נוסף כדי להבטיח התחסנות מהמחלה. "מנה אחת של חיסון לא תמיד מספיקה בשביל לייצר נוגדנים למחלה. לכן צריך שני סבבים של התחסנות, כשבין כל אחד מהם עוברים לפחות ארבעה שבועות", אומרת ד"ר פוקס.

מי נמצאים בקבוצות הסיכון להידבקות?

"פרט לכל מי שלא חוסן - אנשים שיש להם מערכת חיסונית חלשה. קודם כול תינוקות שעוד לא הגיעו לגיל ההתחסנות, וגם קשישים. כמו כן אנשים שמקבלים תרופות להחלשת מערכת החיסון וחולי HIV".

מחלת החצבת עלולה להוביל לא פעם לסיבוכים קשים, ואף למוות במקרי קיצון. ד"ר גריסרו מחלקת את הסכנות לשני מישורים, סיכונים לטווח המיידי ולטווח הארוך. "בטווח המיידי זה יוצר תופעות של דלקות ריאות, עיניים, ואפילו דלקת קרום המוח כתוצאה מהווירוס. גם תופעות של שלשולים נפוצות מאוד. במדינות מתפתחות, שיש בהן מחסור של ויטמין A, יש חשש שדלקות העיניים יובילו לעיוורון, בעיקר בקרב תינוקות. אצל אנשים עם מערכות חיסון חלשות יש גם סכנת מוות. בטווח הארוך יש מקרים שבהם החצבת עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך למוח שנקרא SSTE, שיכול להופיע אחרי 10 שנים, שבמהלכן הווירוס עובר מוטציה. המוטציה הזאת גורמת להידרדרות הדרגתית במערכת העצבים שבסופה מובילה למוות, כשהאדם למעשה מרותק למיטה".

באיתמר לא ניסו להקל ראש בסכנה ופנו לעזרת משרד הבריאות, אך התושבים טוענים שהמשרד לא סייע להם. "פנינו אליהם שייתנו לנו כלים, אבל הם לא נוקפים אצבע. הם אפילו לא ביקרו כאן או דיברו עם אחראי הבריאות של היישוב", אומר גורם ביישוב. "מנסים להפיל את זה עלינו. כנראה חוששים שהמחלה עומדת להתפרץ ומנסים למצוא קורבן להפיל את זה עליו, ואנחנו, המתנחלים, הם הקורבן האולטימטיבי", אומר גורם אחר ביישוב.

בישראל ישנה חובה להתחסן נגד המחלה, אך באופן מעט אבסורדי, דווקא במדינות צפון אמריקה, שבהן אין חובה כזאת, אחוזי ההתחסנות גבוהים יותר. הדבר נובע מנהלים שקושרים את ידי המשרדים הרלוונטיים. "המציאות בארצות הברית, למשל, היא שאין חובה להתחסן וזה נתון לבחירתו של האדם. אבל יחד עם זה, מי שלא מחסן את הילדים שלו לא יכול לשלוח אותם למערכות החינוך, כך שלמעשה כולם מתחסנים. בישראל אסור להורות להורים לא להביא את הילדים למוסדות החינוך, וכך יוצא שילדים חולים מגיעים לגנים ועלולים להדביק ילדים בריאים שהוריהם עוד לא הספיקו להשלים את החיסונים", אומרת ד"ר גריסרו.

"בעיקרון אין אפשרות לטפל במחלה כי היא מחלה ויראלית. הטיפול הוא רק בתסמינים ובעיקר במניעה", מסבירה ד"ר פוקס. "קודם כול דואגים שהחולים לא ייחשפו לסביבה. מזמינים אותם במרפאות לסוף יום העבודה, וכל מי שמטפל בהם חייב להיות מחוסן מפני המחלה. החולים חייבים להיות במעקב צמוד כדי שלא יהיו סיבוכים קשים שיוזנחו".

כל הגורמים, ובראשם משרד הבריאות, מדגישים שחסינות חברתית היא גורם מניעה משמעותי. "בסך הכול יש בישראל 54 חולים. באירופה יש הרבה יותר חולים בהתפרצות הזאת, וזה בגלל שישראל היא חברה מחוסנת", מרגיעה ד"ר פוקס. אך יחד עם זה פרסם משרד הבריאות הנחיות ברורות למי שמתכננים לטוס בזמן הקרוב למדינות שידוע על מקרי הדבקה בהן.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לטענותיהם של תושבי איתמר: "ביישוב איתמר תחלואת החצבת הגיעה למצב של התפרצות. המבצע נמשך בימים אלו והנתונים מתקבלים ומסוכמים באופן שוטף טרם פרסום נתונים סופיים. לציין, כי עד כה הושלמו חיסונים אצל למעלה ממאה תינוקות, פעוטות ובני נוער שלא חוסנו קודם. הטענות המועלות בפנייה אינן נכונות וההפך אשר מוכח במבחן התוצאה מצביע כי מקרב תושבי איתמר קצב ההתחסנות משביע רצון והציבור נענה בצורה מלאה ומהירה לקריאה הדחופה של רופא הנפה להשלים את חיסון השגרה נגד חצבת בהתאם לגיל ועשה זאת בצורה מסודרת ויעילה. הן ביישוב איתמר עצמו וכן בתחנת טיפת החלב באלון מורה".