התנגדות מכל הכיוונים

המלצות חוק הגיור של ועדת ניסים יצרו קואליציית נגד נדירה

יוני רוטנברג , כ"ד בסיון תשע"ח

"העובדה שרה"מ ימנה את ראש רשות הגיור היא שערורייה". בי"ד לגיור
"העובדה שרה"מ ימנה את ראש רשות הגיור היא שערורייה". בי"ד לגיור
צילום ארכיון: פלאש 90

הגשת דו"ח הגיור של השר לשעבר משה ניסים לראש הממשלה נתניהו, גרמה לסערה במסדרונות הרבנות הראשית ובעוד כמה ארגונים הפועלים לחיזוקה.

לא ההמלצות עצמן הן שהפתיעו. דווקא ההסכמות המצורפות לדו"ח הן שהכניסו את המערכת לסחרור. בנספח מצורף, מיד אחרי ההמלצות עצמן, הופיעו חתימות של שלושה רבנים התומכים בהמלצות: הרב חיים דרוקמן, שבעבר עמד בראש מערך הגיור, הרב יעקב אריאל והרב שמואל בלמס – רב חרדי שחיבר ספרים נחשבים בנושא הגיור.

ההתארגנות הייתה מהירה. בתוך זמן קצר שלחו אנשי ארגון ליב"ה שליחים מצוידים בחומרי הסברה ובהמלצות הדו"ח, כדי להשפיע על הרבנים להסיר את חתימתם. ואכן, הרבנים אריאל ובלמס הודיעו עוד באותו יום כי הם מסירים את חתימתם וכי הם הוטעו. רק הרב דרוקמן נותר איתן בדעתו. גם משלחת מכובדת של רבנים – הרב שמואל אליהו, הרב אריה שטרן והרב יהודה עמיחי – לא הניאה את הרב דרוקמן מתמיכתו בחוק הגיור. ההשפעה של התמיכה הזאת על דפוסי ההצבעה של חברי הכנסת של סיעת הבית היהודי עשויה להיות משמעותית.

"חוק הגיור הוא הטוב ביותר בהתחשב בכך שאנחנו חיים פה עם עוד אנשים שחושבים אחרת", מסביר הרב דרוקמן את תמיכתו. הוא מבקש להדגיש בפתיחת השיחה ועוד כמה פעמים במהלכה, כי את התמיכה הוא מעניק לחוק הגיור כהמשך לתמיכתו בו בגרסתו הקודמת לפני שנה. המלצות הוועדה, עושה רושם, אינן משנות באופן משמעותי את יחסו של הרב דרוקמן לחוק. "יש בו שני מאפיינים חיוביים שבגללם אנחנו תומכים בו: החוק קובע לראשונה שהגיורים ייעשו על פי דין תורה, וכן הוא נותן לנשיא בית הדין הרבני הגדול את הסמכות להטיל וטו על בחירת ראש מערך הגיור". הרב דרוקמן מאמין ששני המאפיינים הללו יחסמו זליגה של גיורים רפורמיים למערכת, וישמרו על המציאות של גיורים על פי ההלכה כמות שהיא היום.

על הפרט האחרון גם התחוללה דרמה קטנה. במסמך ההמלצות המקורי שפורסם נכתב כי ראש הממשלה ימנה ראש רשות גיור תוך התייעצות בנשיא בית הדין ובראש הסוכנות. קרי, לנשיא בית הדין לא תהיה זכות וטו על זהותו של ראש רשות הגיור. ביום שלישי האחרון, יומיים אחרי פרסום הדו"ח ובצל ההבנה שבמתכונתו הנוכחית סיכויו של החוק לעבור נמוכים, שינו במשרד המשפטים את הנוסח ל"הסכמת". המשמעות היא שהן לאב בית הדין הגדול והן לראש הסוכנות תהיה זכות וטו על זהות ראש רשות הגיור.

התקדים הפרטי

כדי להבין את פשר התנגדותם של הרבנים הראשיים וכמעט כל רבני הציונות הדתית לחוק, כמו גם את תמיכתו של הרב דרוקמן, אנחנו צריכים לחזור שנתיים אחורה, למרץ 2016. שלושה מתגיירים שעברו את תהליך הגיור שלהם בבית הדין של הרב קרליץ, שאומנם מחמיר בגישתו ההלכתית אך אינו מוכר על ידי הרבנות הראשית, עתרו לבג"ץ בבקשה לקבל תעודת זהות ואזרחות ישראלית על פי חוק השבות. בג"ץ פסק לטובתם, ולמעשה הכשיר גיורים של בתי דין פרטיים. חשוב להדגיש כי השפעתה של הפסיקה היא רק לעניין אזרחות ישראלית וחוק השבות. בכל השייך לקידושין וגירושין הסמכות נתונה בידי הרבנות הראשית, והיא כמובן אינה נותנת יד לנגיסה בכוחה וממאנת לרשום את המתגיירים הללו לנישואין.

הפסיקה הזאת של בג"ץ פתחה את הפתח לתנועה הרפורמית, שעתרה גם היא לבג"ץ כדי שיורה להכיר גם בגיורים בבתי הדין הפרטיים שלה. החרדים, שהבינו שהכרעה בבג"ץ לא תשרת את האינטרסים שלהם ככל הנראה, מיהרו להניח על הצד השני של הכף את חוק הגיור, ואיימו שאם התנועה הרפורמית לא תמשוך בחזרה את העתירה, הם יעבירו את החוק בכנסת. הרוחות התלהטו ומיני-משבר קואליציוני נולד, עד שראש הממשלה הביא לפשרה בין הצדדים: חוק הגיור יוקפא לחצי שנה לפחות ותמונה ועדה שתדון בו, ומנגד התנועה הרפורמית תמשוך את העתירה בבג"ץ.

לוועדה, שהיא ועדת יחיד, מונה שר המשפטים לשעבר משה ניסים, בנו של הראשון לציון הרב יצחק נסים. עיקרי ההמלצות שהגיש השבוע כוללים הצעה שתוקם רשות גיור ממלכתית במשרד ראש הממשלה, שתפעל באופן עצמאי ומנותק ממוסד הרבנות הראשית. זו קביעה בעלת שני פנים - מחד הגיור בישראל ייקבע לראשונה בחוק כסמכות ממלכתית ובעצם ימנע תופעה של בתי דין פרטיים, אבל מאידך הסמכות לקבוע גיורים תינטל מידיה של הרבנות הראשית, שעד היום שלטה בתחום באמצעות סמכותה לרשום נישואין. מהיום, קובעות ההמלצות, אם הרבנות הראשית תסרב לרשום לנישואין גרים שעברו את התהליך ברשות הגיור, הם יוכלו להירשם בבתי הדין של מערך הגיור עצמם. בכך, למעשה, מנטרל החוק כל זכות וטו והשפעה של הרבנות הראשית על תהליך הגיור.

המלצה נוספת שעוררה מחלוקת היא מבנה הוועדה שממנה את הדיינים בבתי הדין של מערך הגיור. בוועדה אמורים לשבת 11 חברים: שני הרבנים הראשיים, נציגי ממשלה ופקידים שאינם דתיים על פי רוב, יו"ר הסוכנות או נציגו, ועוד "שני נציגי ציבור שימנה השר בהסכמת יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל", שלהערכת גורמים העוסקים בתחום עשויים להיות נציגי התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית.

פתח מסוכן

"יש כאן מהלך הדרגתי של הפרדת דת ממדינה", קובל הרב יהושע ון דייק, רב המושב רמת מגשימים וראש ישיבת איתמר. "לוקחים מהרבנות את הסמכות של הגיורים, ובהמשך אנחנו גם נראה גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. זה חמור במישור העקרוני, אבל גם במישור המעשי יש כאן פרצה גדולה לרפורמים. הקריטריונים להיבחר לדיין הם מאוד נמוכים, כל מי שעבר בחינה של יורה יורה יכול להיבחר לתפקיד. תאר לעצמך שאדם שלמד לפני 40 שנה בישיבת הסדר ועשה מבחני רבנות, ובחלוף השנים ההשקפה שלו השתנתה מאוד, בקלות רבה שני הנציגים הרפורמים בוועדה יוכלו לצרף אליהם עוד נציג ולהציע אותו, ואין שום סיבה שלא יהיה להם רוב. ברגע שיהיה תקדים כזה, שבית דין יקבל גיור אחד רפורמי, התנועה הרפורמית תעתור לבג"ץ וכל בתי הדין יהיו מחויבים לזה", מזהיר הרב ון דייק.

באופן די נדיר, בסוגיה הזאת קיימת תמימות דעים בין הארגונים המחזקים את הרבנות הראשית ובין הרב דוד סתיו, אשר עומד בראש ארגון רבני צהר, שמחלוקתו הציבורית עם הרבנות הראשית שברה שיאים לאחרונה עם הקמת מיזם הכשרות של צהר. "אני מתנגד עקרונית לכך שהמדינה תקבע בעניינים הלכתיים", אומר הרב דוד סתיו, "ומתנגד ספציפית להמלצות של הדו"ח הזה. לא רק שהוציאו את הגיור מידי הרבנות הראשית, אלא גם שמו אותו בידי פוליטיקאים. העובדה שבוועדה יושבים שבעה פוליטיקאים שיקבעו מי יהיו דיינים היא דבר שלא ייאמן. גם העובדה שראש הממשלה ממנה את ראש הרשות, וזה תפקיד מאוד משמעותי, היא גם שערורייה, כי ראש הממשלה נתון ללחצים פוליטיים, ונושא הגיור הוא נושא הלכתי שלא צריך להיות מושפע מהדברים האלה".

חשוב לציין כי הרב סתיו הקים בעצמו בית דין לגיור בשם 'גיור כהלכה', שפועל כבית דין פרטי. בנקודה הזאת הוא חולק על עמדת הרבנות הראשית, וסבור כי יש להניח לרבני ערים וקהילות לגייר במקומם ועל פי הבנתם, כשההסמכה והמינוי שלהם כרבני ערים תמנע לשיטתו אפשרות של חדירת גיור רפורמי. המלצות ועדת ניסים סותמות למעשה את הגולל על המיזם של הרב סתיו, מפני שהן מעגנות בחוק את הסמכות הבלעדית של רשות הגיור. "'גיור כהלכה' מתנגדים מפני שהם חוששים לעצמם", מטיח בהם הרב דרוקמן בחריפות, "אחרת אין שום סיבה להתנגד לחוק הגיור".