המצלמות לא אמינות. גל תביעות בדרך?

מצלמות התנועה מתבררות כבלתי אמינות. האם ניתן לדרוש החזר על קנס ששולם? ופיצוי על שעות עבודה שאבדו בעקבות שלילה? ושכר עורכי דין?

שמעון כהן , כ"ט בסיון תשע"ח

לא אמינות. מצלמות תעבורה
לא אמינות. מצלמות תעבורה
צילום: נתי שוחט, פלאש 90



טוען....

מצלמות התנועה שעד לא מכבר היו העדות לעבריינותינו בכביש מתבררות כבלתי אמינות. בהוראת המשנה לפרקליט המדינה הוקפאה חלוקת דוחות המהירות של המצלמות, אך רבים שכבר שילמו קנסות תוהים אם ניתן לתבוע את התשלום בחזרה. רבים אחרים שרשיונם נשלל לתקופות שונות בשל הדוחות טוענים להפסדים כלכליים לא מבוטלים בעקבות המעבר לתחבורה ציבורית. האם ניתן לתבוע את המדינה על כך?

את השאלה הזו הצגנו בפני עורך הדין אלי דסה, מומחה לדיני נזיקין.

את דבריו פותח עו"ד דסה ומדגיש כי "מדובר במידע ראשוני" וכי הדברים צריכים עוד להיבדק. "כעורכי דין ידענו על הבעייתיות של המצלמות, אבל כשהפרקליטות והמשטרה אומרות דברים קשים על אמינות המצלמות צריך לבדוק את הדברים".

בין אותם שיתכן ויוכלו לתבוע את המדינה על הפסדים כלכיים מזכיר עו"ד דסה גם נהגי משאיות ונהגי הסעות שניזוקו בגלל אותה מצלמה "בהחלט יכולים לתבוע את המדינה בתביעת נזיקין על הפסד כלכלי שנגרם להם".

עם זאת מציין דסה כי יש לבחון כל מקרה לגופו. "כל מצלמה היא משהו שונה וכל עברה שונה. אם יבוא אדם לבית המשפט ויסתכלו במצלמות כדי לראות אם אפשר היה להסתמך על המצלמה או לא. אני מציע שלפני שמגיעים לבית משפט נבדוק את המידע שאפשר להפיק מהמצלמה ואז להכריע אם יש מקום לתבוע פיצוי אם אכן ההרשעה הסתמכה על אמינות רעועה של המצלמה".

מאחר ומדובר באזרחים רבים מאוד שעשויים לתבוע פיצוי על קנסות, השלכות של שלילת רישיון ועוד, מעריך עו"ד דסה כי המשטרה לא תמהר להציב עמדה גורפת השוללת מכל וכל את אמינות המצלמות. אמירה שכזו לגדוש את בתי המשפט בתביעות פיצוי המוניות שירוקנו את קופת המדינה. כדי למנוע מציאות כזו צפויה המשטרה לפרסם אמירה מעומעמת ומעורפלת מעט, כזו שתכלול החלטה שלא להשתמש במצלמות מכאן ואילך, ובמקביל תקבע כי נבדקו כמה מצלמות והתברר שישנו ספק כלשהו. באמירה שכזו יהיה כדי לבלום גל אדיר ממדים של תביעות הן על הפסדים כלכליים, הן על קנסות ששולמו והן על שכר עורך דין ששולם באינספור תיקים.

על הטענה וההערכה לפיה כספים שכבר שולמו כקנס לא יוחזר, עיר עו"ד דסה כי אמנם הקביעה היא שפסק דין חלוט אינו ניתן לשינוי, אך קיימים חריגים כמו פסק שהתקבל במרמה. "במקרה הזה אין מרמה, אבל היה משהו לא תקין ואנשים הועמדו לדין פלילי על מצלמה שהמידע שנתנה לא היה מדויק. צריך לחשוב אם זה מספיק לביטול ההרשעה".