"נתניהו ובנט הרסו את נתיב האבות"

יו"ר מפלגת 'זהות', משה פייגלין, מאשים את הממשלה באחריות להרס השכונה. "מנהיגות אמיתית היתה משתמטת מביצוע ההרס".

שמעון כהן , ל' בסיון תשע"ח

מאשים. פייגלין
מאשים. פייגלין
פלאש 90



טוען....

יו"ר מפלגת 'זהות', חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין, משוכנע שממשלת ימין אמתית יכולה הייתה להימנע מהרס בנתיב האבות, על אף החלטת בג"ץ. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו.

את דבריו פותח פייגלין בקביעה: "מי שהחריב את נתיב האבות היא ממשלת נתניהו בנט. זו הזרוע המבצעת שביצעה ולא הזרוע השופטת. מי שנתן את ההנחיה לבצע את החורבן הזה היה השר לביטחון פנים בהנחיית ראש הממשלה ובגיבוי מלא של נפתלי בנט, שאם היה מודיע שהבית היהודי עוזב את הממשלה אם דחפור אחד עולה על נתיב האבות השכונה הייתה נשארת שוקקת חיים ורעף אחד מהגגות לא היה יורד".

איך בכל זאת, למרות הכרעת בג"ץ, לטעמו של פייגלין נכון וראוי היה לנהוג? פייגלין מוצא מודל דווקא בהתנהלותו של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, והוא מזכיר: "הבג"ץ החליט שצריך לאטום את בית יונתן בירושלים, אבל הוא עדיין שוקק חיים. איך זה קורה למרות החלטת בגץ ולמרות דברי היועמ"ש דאז ויינשטיין לברקת שהוא חייב לבצע את ההרס? זה היה בג"ץ תחום בזמן כמו בנתיב האבות, אבל מה שקרה הוא שאמר ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, שיש לו עוד שורה ארוכה של בתים שצריך להחריב וכשיסיים זאת הוא יעבור לבית יהונתן. זה הכול. התוצאה היא שבית יונתן עודו עומד. כלומר, לא הבג"ץ הוא האחראי".

"אז זה נכון שבנט ונתניהו לא רוצים בחורבן נתיב האבות, אבל זה לא מה שקובע כי הם לא מנהיגים אלא פוליטיקאים. אשאל היום איזה מחיר פוליטי בנט משלם על כך שלא איים ביציאה מהממשלה על החרבת 'נתיב האבות'? בנט מעריך שהמחיר הפוליטי על כך שואף לאפס. אשאל שאלה נוספת - איזה מחיר הוא היה משלם אם היה יוצא מהממשלה? הרי אז נתניהו היה פונה ללפיד או לגבאי. לכן שם המחיר הרבה יותר גבוה. זה כל הסיפור. הסיפור הוא העמדת האינטרס הפוליטי לפני האינטרס המנהיגותי. יש לנו עסק עם פוליטיקאים בימין ולא עם מנהיגים שרואים את החזון".

ואולי מאחר והזירה היא זירה פוליטית אין מנוס אלא לנהוג בכללים פוליטיים? פייגלין משיב שראיה כזו המקבלת את הכללים שנקבעו היא זו שהנחתה את המרגלים המבקשים לשמור על כללי המדבר ולהימנע מלהיכנס לארץ ישראל ובלבד ששררתם תישמר.

"הם לא מנהיגים ולכן לא משנים את המרחב התודעתי והפוליטי. הרי תכנית הבית היהודי היא שטחי C ובכך הם מאמצים את תודעת השמאל על קרב ועל כרעיה. מנהלים מלחמת מאסף על חוק ההסדרה או עקיפת בג"ץ ונשארים במדבר. זה לב העניין. כשאלו המנהיגים העם אומר 'ניתנה ראש ונשובה מצרימה', לא רוצים את נתיב האבות. ההבדל בין פוליטיקאי למנהיג הוא שפוליטיקאי עושה את חשבון עצמו ולא מציב חזון ומביא את הציבור למרחב חדש גם במחיר פוליטי".

"הפסיקו להאשים את הבג"ץ והתקשורת והצבא. נתיב האבות חרבה בגלל נפתלי בנט, שלא נתבלבל. בגלל ההנהגה שהעמיד הציבור שהתיישב בנתיב האבות", מסכם פייגלין אך נשאל אם גישתו זו המזלזלת בהיבט הפוליטי של העשייה הציבורית מובילה לימי שלושת המנדטים הבלתי רלוונטיים של הציונות הדתית. פייגלין אינו מקבל את הדברים וקובע כי מעשי ההתיישבות טובעים בים דווקא תחת שלטון הימין, כך בימי בגין וימית, כך שרון וגוש קטיף וכך בתקופת נתניהו. "הדברים לא משתנים בשיטה הזו או בשיטה האחרת".

"עם כל הצניעות המתבקשת הקדשתי את חיי במשך 23-24 שנים כדי להביא את הציבור הציוני דתי לעמדת ההנהגה של המדינה ולא להיות הזנב של הליכוד בתוך גוש ימני שמתגושש עם הבג"ץ. בניתי לכך את הכלי במאמץ אדירים של עשרים שנה ופתחתי שער לציבור הזה להנהיג את מדינת ישראל, וכל חבר ליכוד יגיד לך ש-22,000 מתפקדים יוצרים ראש תנועה ומנהיג לליכוד", אומר פייגלין ומיד נשאל אם המציאות לא הוכיחה שהכלי שהקים אינו רלוונטי בזירה הפוליטית והראיה היא שהוא כבר אינו במערכת הליכודית, אולי בגלל היותו איש חזון ולא פוליטיקאי. פייגלין משיב: "נכשלתי כישלון חרוץ בכך שהציבור שהתפקד היה ברובו של הציונות הדתית שלא רצה מנהיגות. הם לא היו יכולים לשים ברשימה רק את מי שפייגלין אמר לו, אלא גם את השר שתמך, את דנון שהפגין ואת חוטובלי שהיא משלנו. הרי בקבוצות האחרות לא חשבו בכלל לשים בפתק מישהו מהקבוצה השנייה, גם אם הוא נחמד אליו, כי שם חיפשו מנהיגות, אבל הציונות הדתית חיפשה השפעה ולא מנהיגות".

"בנינו בדם יזע ודמעות את הכלי להנהגה ונתנו אותו לציונות הדתית, אבל היא לא רצתה ולכן נתיב האבות נחרבת", קובע פייגלין וכשהוא נשאל אם הוא בטוח שאת מרכולתו הפוליטית העכשווית תקנה הציונות הדתית, הוא משיב: "אין לי ביטחון. אני יודע שכשלקחתי את רעיונות הציונות הדתית ושיתפתי אותם עם חלקים נוספים בחברה יחדיו ניסחנו מצע שרלוונטי לציבור הרבה יותר רחב, ויתרונו של הציבור הרחב הזה הוא שהוא לא חולה במחלת חוסר תודעת ההנהגה ואתו ניתן להתקדם הלאה. במקום לעשות את מה שבנט שקד ונתניהו עשו אתמול, כלומר לעשות את החשבון הפוליטי, אני בוחר להיות מנהיג שאומר 'אחרי' בלי החשבונות הללו. יש לנו חזון של ארץ ישראל אבל האם אנחנו מאמינים בו באמת? אם כן, בואו ונעשה את זה. מנהיגות זו לקחת אחריות על הכל וזה מה שעושה 'זהות'".