חבל שלא היה בג''ץ במִּדבר

חבל שמשה לא חי בדורנו, הייתי תובעת אותו על הספר שהוא כתב. הייתי דורשת ממנו פיצוי של מיליארדים בגין הוצאת שם רע על קרח הצדיק.

הרב זיו רוה- ר״מ במכון מאיר , א' בתמוז תשע"ח

נשות הכותל
נשות הכותל
צילום: עדי גפן/TPS

אחרי מכלול הפירושים שאמרו חז"ל, חשוב לי גם לומר את הפירוש שלי, שהרי שבעים פנים לתורה, ואלו ואלו דברי א-לוהים חיים.

אני באמת לא מבינה מה הייתה הבעיה בטענת קרח, הרי זכותו לומר את דעותיו ולחלוק על משה, שהוא גם בן אדם בדיוק כמוהו! מדוע האדמה היתה צריכה לבלוע אותו? מדוע להשתיק כך בן אדם? כל אחד והאמת שלו, וכל אחד וההגדרות הדתיות שלו.

זה לא נגמר בתקופת התנ"ך, גם היום סתם סותמים לנו את הפה, כמו עכשיו במתווה הכותל. ברור לי, שכל הטענות של קרח אמתיות, ולכן השתיקו אותו, כמו ברוסיה הקומוניסטית שהיו שולחים אנשים לסיביר!

הרי בית שכולו ספרים, למה שיצטרך בכלל מזוזה, תחשבו בעצמכם! טלית שכולה תכלת מדוע שתצטרך לפתיל תכלת, שכל אחד יחליט לעצמו. קרח זעק את הזעקה של החופש, אל מול ההדתה, "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'"? הדתיים האלה חושבים שהם יודעים איך לעבוד את ה', ועוד שכולם צריכים להתיישר לפי ההבנות שלהם, שערוריה!

חבל מאוד שמשה לא חי בדורנו, כי הייתי תובעת אותו בבג"ץ בתביעה ייצוגית, על הספר שהוא כתב. הייתי דורשת ממנו פיצוי של מיליארדים, בגין הוצאת שם רע בקרב מאות דורות, על קרח הצדיק. בנוסף, הייתי דורשת במפגיע כחלק מהתביעה, שיחזור בו ויכתוב שהאדמה לא בלעה אף אחד, ושישנה את העלילה לכך שאשת קרח נהייתה כוהנת גדולה, או משהו דומה שיכול להוות תיקון ויכניס מעט דעת לדתיים.

הייתי גם מחתימה אותו על טופס שמכאן ולהבא הוא מכיר בכך "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה'", ולכן הוא מודה שאין זכות לכפות את דעתו האישית על כולם, ובמיוחד שאין בה הכלה וסובלנות לדעות אחרות. חבל לי שלא היה בג"ץ במדבר. המזל שלנו שהיום רק לבג"ץ מותר לכפות, וכך הוא משליט את הפלורליזם הפוסט מודרני. וטוב שכך. בלי ריכוז הסמכות המוחלט בקביעת המדיניות של בג"ץ, כל אחד היה עושה מה שהוא רוצה, והיתה זו סכנה נוראה לדמוקרטיה ולחופש הדעות.

בכלל, כל הגבולות האלה של התורה מפריעים לי, זה ממש לא זורם עם הרוח הפוסטמודרניסטית שהולכת עכשיו בעולם. אני אוהבת מרחבים, אוהבת להחליט בעצמי מה ההלכה. תנו לאדם להגדיר מה ה' רוצה, למה להחליט בשבילנו? צריך להיות יותר מחובר עם המציאות, וכבר אי אפשר להנחית מן השמים בלי שום אפשרות להשמיע דעות נוספות.

מאוד יפה בעיני מה שקורה היום בכנסת, שבאופן דמוקרטי מחליטים אם לקבל את ההלכה או לא, כמו למשל סביב 'חוק הגיור'. עוד יותר טוב, זה פשוט לא להחליט ולהשאיר הכל בקדושת הספק, העיקר לא לכפות משהו מוחלט ולהקשות על החיים.

כואב לי גם על מה שמשה המציא בעניין הסוף של דתן ואבירם. הם היו דמויות אציליות בעיני, שלא פחדו לומר את האמת, ולהפריע כל הזמן למשה. דווקא הם יכלו להיות המנהיגים הרוחניים הראויים שיחליפו את משה ואהרון, ויהפכו את הכל לאנרכיה אחת גדולה.

ואם כך היה, הם היו מפרקים סוף סוף את הישות המתבדלת הזו שנקראת עם ישראל, מתירים חיתון עם גויים, מפרגנים באהדה ללהט"ב ומגדירים מחדש את מוסד המשפחה. כך היה אפשר לשבור את כל הגבולות שנוצרו כתוצאה מההבניה החברתית, ולהתאחד אפילו עם הכנענים באהבה ואחווה ובשלום אמת.

כך היינו יכולים להיטמע בתרבותם הנאורה, ולהיגמל מהחלומות ההזויים על גבולות הארץ המובטחת עם כל המלחמות והדם. אין לי ספק שרק הכלה ורב תרבותיות מגוונת, הם המקדמים את העולם, ולא כל מיני גינוני קדושה וחלומות משיחיים על תיקון עולם.

כשאני למדתי לרבנות במוסד אקדמאי כאן בירושלים, ברוח כזו למדנו, ולא עם מידת הדין הזו של הרבנים האורתודוקסים. בתור משפיעה רוחנית, אני שואפת לפרש את כל התנ"ך באופן הזה, ולהגדיר מחדש גם את ההלכה, מהמקום האישי שלי. אני שואפת שכולם יעשו כך, ישפיעו על התנ"ך בפירושיהם ומתוך כך על הזהות הישראלית. אני בהחלט חושבת שאפשר להשתמש בתנ"ך על מנת לקחת ממנו חלק מהערכים האנושיים הכלליים שמתאימים לתקופה, אך בלי כפיה ובסגנון חופשי.

יש לנו הרבה תכניות מתוקצבות מאוד ע"י כמה קרנות, להפצת האור הזה, ואפילו רבנים אורתודוקסים שקשובים, הולכים ומצטרפים אלינו וזוכים אצלנו למשרה ומשכורת יפה. גם במשרד החינוך נותנים לנו מקום מכובד מאוד, באקדמיות, בעיתונות ובתאגיד החדש.

חגיגות השיא שלנו הן בפסטיבלים מרכזיים, של תרבות מוזיקה ופיוט בעיקר בירושלים, ההולכים וממיסים את כל הגבולות, מערבבים דתות, קודש וע"ז, פוסטמודרניזם ולהט"ב הכול ישר לווריד ובמרחב הציבורי. זו רשימה חלקית, ורק ההתחלה, שנצליח...

"הקריאה של "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה'" היתה קריאה לועגת לכל תוכן הקודש ולכל הרוממות וההכנה התוכית, הדרושה להעשות עד שיהיה הקודש מבוסס בחיים באמת, שיהיה מובטח מכל פגם וסאוב, שלא יהפך לרועץ ולצרה היותר גדולה של העולם. על כן הוכרח הדבר שירד חיים שאולה, להאבד מתוך הקהל ולהיות לעולם לאות לבני מרי, שלא יהיו עוד כקרח וכעדתו." (הרב קוק, אורות ישראל טו).

מובטחים אנו שאור ה' הזך והטהור עתיד לנצח את כל המחשכים, וקדושת כל העדה אותה ציין קרח אכן תתגלה בפועל, אך מתוך עמל התורה והמצוות ויראת ה' טהורה. במהרה בימינו, אמן.

(באדיבות עלון 'באהבה ובאמונה')